בוטל הסכם בלעדיות של סונול: "הסדר כובל"

ב-1968 הוקמה ועדה בראשות היועץ המשפטי דאז של משרד הביטחון, יוסף צ'חנובר, במטרה לבחון הסדרי שיקום לנכי צה"ל. הוועדה המליצה כי הנכים יקבלו מהמדינה שטחים ללא מכרז לשם הקמת תחנות דלק. עוד הומלץ כי אחת מחברות הדלק שפעלו אז (פז, דלק וסונול) יממנו את הקמת התחנות ובתמורה, יחכרו אותן מהנכים בחכירת משנה.

ב-1972 ובמסגרת הסדר זה, שני נכי צה"ל קיבלו לידיהם שטח בנווה שאנן בחיפה בחכירה ל-49 שנה. הנכים הקימו חברה בשם "שר תחנות דלק וסיכה" ושנה מאוחר יותר חתמה החברה על מערכת הסכמים מול חברת סונול.

בתביעה שהוגשה ב-2010 לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, טענה "שר" כי לפי ההסכמים היא מחויבת לרכוש מוצרי דלק אך ורק מסונול במשך 49 שנים לפחות, ובידי סונול היכולת להכתיב את המחירים כראות עיניה. לדבריה, סעיפים אלה הופכים את ההסכם להסדר כובל בלתי חוקי וגם מהווים תנאים מקפחים בחוזה אחיד.

התובעת הדגישה כי בשנות ה-80 שוק הדלק נפתח לתחרות והמחירים ירדו משמעותית. לדבריה, על אף הרפורמה ובניגוד להתחייבותה בהסכמים לספק מחיר הוגן, סונול המשיכה לספק לה דלק במחירים גבוהים משמעותית ממחיר השוק. התובעת דרשה פיצוי של 15.5 מיליון שקל ואת ביטול ההסכמים.

סונול טענה מנגד כי היא השקיעה בתחנה כספים ומשאבים ובמהלך השנים התובעת נהנתה מפירות השקעתה.

עוד נטען כי המערכת ההסכמית לא פוגעת בתחרות ולא מהווה "הסדר כובל" ובכל מקרה, חלות במקרה זה הוראות הפטור שבחוק ההגבלים העסקיים. כמו כן לדבריה, לא מדובר בחוזה אחיד שכן ההסכמים נוסחו בצוות בו היו שותפים גם נציגי משרד הביטחון ומנהל מקרקעי ישראל ובכל מקרה הסעיפים מוצדקים לנוכח ההשקעה של סונול בתחנה וזכויותיה הקנייניות בה.

אילוסטרציה צילום: shutterstock

סונול הוסיפה כי מכל מקום, התובעת כשותפה להסדר הכובל אינה זכאית לפיצוי.

הגבלת חופש הפעולה העסקי

סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, השופט יעקב שינמן, קיבל את טענת התובעת כי מערכת ההסכמים מהווה "הסדר כובל".

לדבריו, אמנם סעיף "הכתבת המחירים" כשלעצמו אינו הסדר כובל שכן סונול לא קבעה את המחיר לצרכן, אך הסעיף המקנה לסונול בלעדיות ואוסר על התובעת לרכוש דלקים מחברה אחרת מגביל את חופש הפעולה העסקי שלה.

עוד קבע השופט כי המערכת ההסכמית מהווה "חוזה אחיד" וכי תנאי הבלעדיות לתקופה ממושכת כשלתובעת אין שום אפשרות לסיים את המערכת ההסכמית מהווה סעיף מקפח.

השופט קבע כי מכיוון שלא ניתן להפריד את סעיף הבלעדיות ואת הסכם חכירת המשנה מיתר המערכת ההסכמית, אין מנוס מביטול כל ההסכמים.

עם זאת, השופט דחה את התביעה הכספית וקבע כי לא ניתן לפסוק פיצוי למי שהייתה צד להסדר כובל. הוא הבהיר כי "הניזוק" לפי חוק הגבלים עסקיים הוא ציבור הצרכנים ולא אחד הצדדים להסדר. למסקנה זו הגיע השופט גם לנוכח התנהגות התובעת שלא סיפקה הסבר מדוע התביעה הוגשה בשיהוי ניכר.

בסיכומו של דבר קיבל השופט את התביעה בחלקה והצהיר על ביטול המערכת ההסכמית בין הצדדים מחמת אי חוקיות. נקבע כי על סונול להשיב לתובעת את החזקה בתחנה ואת הזכות להפעלתה.

לא ניתן צו להוצאות.

לפסק הדין

• ב"כ התובעת: עו"ד אייל רוזן
  

• ב"כ הנתבעים: עו"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות'

* עורך דין ששון כביר עוסק בחוזים ומסחר

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"