אחיזת עיניים: נתניהו יישאר קיסר התקשורת גם בלכתו
נתניהו צפוי לוותר על תיק התקשורת היקר ללבו בשל לחץ מכיוון בג"ץ. אך ההסכמים הקואליציוניים ומנכ"ל המשרד יבטיחו שהמילה האחרונה תישאר שלו
שתי עתירות הוגשו לבג"ץ נגד כהונתו של נתניהו כשר התקשורת במקביל להיותו ראש הממשלה. שתיהן משיגות את המטרה הנקודתית אבל מחמיצות את העיקר. מעבר לתענוג הרגעי שיתלווה לוויתור הכפוי של נתניהו על התיק שחפץ בו כל כך, עזיבתו את משרד התקשורת איננה בשורה וגם השאלה מי יחליף אותו במשרד לא ממש מעניינת. נתניהו ימשיך דה פקטו להיות שר התקשורת ולנווט את המהלכים בשוק, עבור תפיסותיו ועבור מקורביו.
- נתניהו נאלץ לוותר על תיק התקשורת
- דיווח: מסתמנת המלצה להעמיד לדין את נתניהו בפרשת המתנות
- דיווח: נתניהו טען שנהג לקנות סיגרים בכסף מזומן של בן משפחה
רה"מ ושר התקשורת בנימין נתניהו צילום: אוהד צויגנברג
הסעיף שיש לשנות
חקירת משטרה היא טריגר נחמד לעתירה נגד ריבוי התיקים של נתניהו — ריבוי מעוות כשלעצמו — אך כל עוד "סעיף התקשורת" בהסכמים הקואליציוניים עומד על כנו, נתניהו יהיה הקיסר הבלתי מעורער של שוק התקשורת בישראל. כל יוזמה בשוק התקשורת תיבלם קואליציונית לפי הוראתו או לפי הוראתו של אחד ממקורביו השרים שיתפוס תחתיו את הכיסא.
בג"ץ כבר דן בשאלה אם סעיף התקשורת בהסכמים הקואליציוניים חוקתי. הוא עשה את זה בעקבות עתירה שהוגשה על ידי ח"כ אראל מרגלית מיד לאחר שהוקמה הממשלה. שופטי בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, צבי זילברטל ומני מזוז קבעו שמדובר כרגע בטקסט הצהרתי בלבד, ומכיוון שמוקדם לקבוע אם וכיצד הוא ישתכלל לכדי החלטות בפועל, ומכיוון שהוא לא מונע ולא יכול למנוע מחברי הקואליציה להביע את דעתם, הרי שבשלב זה לא ניתן לפסול אותו.
נדמה שההערכה הזו לא עמדה במבחן המציאות ודי בפארסת תאגיד השידור הציבורי כדי להיווכח בכך. נתניהו הכניס את הסעיף הזה להסכמים הקואליציוניים כדי לכפות את דעתו ומרבית שרי הממשלה סרים למרותו בהקשר זה. למעשה, הסעיף הזה מספק להם במקרים רבים את כתב ההגנה האולטימטיבי, את עלה התאנה שמאחוריו הם יכולים להסתתר מפני ביקורת ציבורית. הרי הסכמים חייבים לכבד וממילא על נושאים פעוטים כמו התאגיד או הטבות לבזק לא מפילים ממשלה.
מירי רגב. מועמדת לרשת את נתניהו במשרד התקשורת צילום: אלכס קולומויסקי
האיש שיש להזיז
החלפת נתניהו במשרד התקשורת היא חסרת שיניים אם היא לא תלווה בשינוי של ההסכם הקואליציוני, ואין שעת כושר טובה יותר מזו כדי לדרוש זאת ממנו: ציבורית, קואליציונית ומשפטית. אלא שגם אז הדרך להסרת טביעת האצבע שלו מתחום התקשורת עוד ארוכה.
נתניהו לא ימשיך לשלוט במשרד התקשורת רק באמצעות המלכת אחד ממקורביו; הוא ימשיך לשלוט במשרד גם באמצעות המנגנון. או ליתר דיוק, באמצעות האיש שעומד בראש המנגנון — מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, האיש שהובא למשרד בידי נתניהו לאחר ששימש כיו"ר מטה הבחירות של הליכוד ומי שחתם על תצהיר בעייתי מאוד שהוגש לועדת הבחירות לפיו אין שום קשר בין נתניהו ל"ישראל היום".
אין שום משמעות לוויתור של נתניהו על משרד התקשורת ללא סילוקו של שלמה פילבר מהמשרד וללא שינוי ההסכמים הקואליציוניים. והשאלה אם מירי רגב תזכה בתפקיד או אולי דווקא צחי הנגבי חשובה בערך כמו שלג דאשתקד.
