המשבר האמיתי של תאגיד השידור מתחיל עכשיו

הפתרון שהושג למשבר התאגיד עשוי לחולל מהומה לא פחות קטנה מהמשבר עצמו. ביום חמישי האחרון היה נראה שאחרי המשבר הקואליציוני החריף של השבועות האחרונים הושג סוף סוף שקט, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון הודיעו שהגיעו להסכמות. ואולם בחינתן של ההסכמות מגלה יותר שאלות מתשובות וניכר כי הפשרה המשונה עשויה להיות יריית הפתיחה לסערה גדולה עוד יותר שתכניס את המערכות השלטוניות לסחרור נוסף.

הנקודה המרכזית שכחלון ונתניהו הסכימו עליה היא שחטיבת החדשות הנוכחית של התאגיד תפוזר, ובהמשך תוקם חברת חדשות עצמאית, שתפעל במתכונת דומה לזו של חברות החדשות בערוצים המסחריים. חברה זו תהיה גוף עצמאי שאינו כפוף לתאגיד השידור או לרשות השידור — שתיסגר.

תאגיד השידור יחל לשדר ב־15 במאי. עד שתקום חברת חדשות חדשה, יפיק את החדשות גוף זמני שיאויש בעיקר בעובדי רשות השידור ובראשו עשוי לעמוד ברי בר ציון, מקורבו של ראש הממשלה המנהל כיום את רשות השידור (ראו מסגרת).

"כלכליסט" ממפה את השאלות הפתוחות שמהן עלול לפרוץ המשבר הבא.

כמה כסף הושקע עד כה בהקמת חטיבת החדשות של התאגיד?

תקציב חטיבת החדשות, שהוקדש ברובו להוצאות שכר ורכישת ציוד, היה 160 מיליון שקל, מתוך תקציב שנתי של 695 מיליון שקל. לדברי גורם בתאגיד, ככל הנראה מדובר בכסף "שייזרק לפח", שכן מרבית העיתונאים שגויסו לא צפויים לעבוד בגוף החדשות החדש. בנוסף, העובדים צפויים לקבל פיצויי פיטורים מהמדינה.

בנוסף לתקציבים הרשמיים של הרשות, התאגיד וחברת החדשות החדשה, צריך לזכור גם את שעות העבודה המרובות שהקדישו בכירי משרדי האוצר, התקשורת והמשפטים בשל דרישתו של נתניהו לחסל את התאגיד.

האם המסגרת התקציבית תישמר?

השאלה התקציבית עלולה להפוך לתחילתו של משבר חדש, משום שהמנוף של כחלון בעימות עם נתניהו על עתיד התאגיד, הוא שמירה על כספי הציבור.

כחלון ובאב"ד התחייבו שהעלויות של כלל השידור הציבורי לא יחרגו מהתקציב המקורי של תאגיד השידור, 700 מיליון שקל בשנה. בסביבת כחלון אמרו בסוף השבוע שחריגה מכך עשויה להוביל לבחירות.

גורמים בממשלה מטילים ספק ביכולת לעמוד במגבלה התקציבית לאחר השינויים שעליהם הוחלט. מעבר לפיצויים החדשים שישולמו לעובדי התאגיד, בפועל קם גוף חדשות חדש לחלוטין, דבר המצריך מינוי מנהלים חדשים, מועצה מפקחת, לשכות והוצאות נוספות. בנוסף, עוד ייתכנו שינויים בהרכב העובדים של גופי השידור והסכמי השכר שלהם, בשל לחצים שונים.

כדי שכל ההוצאות יתכנסו, יהיה צורך לקצץ איפשהו. החשש המיידי הוא שהקיצוץ ייעשה בהשקעה בהפקות מקור, תקציב שעומד כיום על 200 מיליון שקל בשנה. מצד שני, כחלון התחייב בעבר כי ההשקעה ביצירה המקורית תשמר "ואף תגדל", כדבריו, וכעת לא ברור כיצד כל ההבטחות יתקיימו תחת אותה מסגרת תקציבית.

מה יקרה לעובדי התאגיד והרשות?

נתניהו השיג את מבוקשו מי יוביל את גוף החדשות בתקופת הביניים? ככל הנראה, המנהל המיוחד של רשות השידור ברי בר ציון, המקורב לנתניהו, לא יוביל את גוף החדשות החדש; במשרד התקשורת מחפשים פתרון אביב גוטר לכתבה המלאה 

על פי הערכות רשות השידור מונה כיום כ־1,050 עובדים, כשמחציתם עוסקים בחדשות ואקטואליה. תאגיד השידור היה אמור להעסיק כ־900 עובדים, מתוכם 450 בחטיבת החדשות. בפועל, כיום מועסקים בתאגיד כ־300 עובדים. בנוסף, כ־350 עובדי הרשות היו אמורים לעבור לתאגיד עם סגירת הרשות.

בסך הכל, על פי הערכות כ־500 מעובדי הרשות צפויים להיקלט בסופו של דבר בתאגיד ובגוף החדשות החדש שיוקם, בעוד ש־550 עובדי רשות ימצאו את עצמם ללא עבודה. אליהם צפויים להצטרף 150‑200 עובדי חטיבת החדשות של התאגיד, שכבר גויסו אך כנראה יפוטרו בעקבות ההסכם החדש. תנאי הפרישה ועלויות הפיצויים עבור עובדים משני הגופים ייקבעו על ידי משרד האוצר.

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד כבר הודיע כי המפוטרים יקבלו פיצוי "נדיב". בנוסף, הוא התחייב שעובדי הרשות שייקלטו בתאגיד החדשות החדש ייקלטו "בתנאים של התאגיד הקיים". משמעות הדבר ככל הנראה היא קיצוץ מסיבי בשכרם של אותם עובדים.

נתניהו וכחלון צילום: אלכס קולומויסקי

 

ומה לגבי ההסתדרות?

באב"ד אמר ביום חמישי שהמהלך נעשה בתיאום עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, אך הצהרות לחוד ומציאות לחוד. באירוע שבתרבות בנס ציונה התייחס ניסנקורן לנושא ואמר שההסתדרות לא תאפשר "את המשך ההתעללות בעובדים ברשות השידור ובתאגיד". היו"ר אף הבטיח להחריף את הצעדים הארגוניים בצורה משמעותית בימים הקרובים אם עובדי הרשות והתאגיד ייפגעו מהמהלך.

הבעיה היא שניסנקורן נמצא בין הפטיש לסדן בנושא זה. מצד אחד הוא מחה נחרצות על כך שפתיחת התאגיד תוביל לפיטוריהם של עובדים מרשות השידור, ומצד שני המציאות הנוכחית מחייבת אותו להראות דאגה - לפחות כלפי חוץ - גם לעובדי התאגיד שעתידים לאבד את משרתם.

מה יעלה בגורלם של ראשי תאגיד השידור אלדד קובלנץ וגיל עומר?

המנכ"ל קובלנץ והיו"ר עומר ישמרו על מקומם כל עוד ירצו בכך, בעקבות התעקשות של כחלון. השניים טרם התבטאו בנושא, אך על פי ההערכות הם צפויים להישאר בתפקידם, לפחות עד עליית התאגיד לשידור. השאלה המעניינת היא מה יעלה בגורלו של ראש חטיבת החדשות ברוך שי. אם יבחר, שי יוכל להתמודד מחדש על התפקיד בגוף החדשות הקבוע שיקום.

כיצד יפעל גוף החדשות הזמני?

רשות השידור צפויה להיסגר ב־15 במאי, ביום שבו יחל לפעול גוף החדשות הזמני — אולם ההסכמות הנוכחיות לא מבהירות כלל כיצד התאגיד וגוף החדשות הזמני ישתפו פעולה.

בניגוד לחטיבת החדשות שהוקמה במשך יותר משנה, הגוף הזמני אינו כפוף לתאגיד. לא ברור אם יחלקו ביניהם ציוד שידור ואם ישדרו מאותם מתקנים.

שאלה נוספת היא כיצד ייבחרו העובדים לגוף הזמני — כאשר רבים סבורים שהדבר ייתן להם עדיפות לעבודה בחברת החדשות הקבועה. באב"ד אמר כי תינתן עדיפות לוותק, כלומר לעובדי רשות השידור.

מקורבים לתהליך אמרו כי עובדי רשות השידור שהתקבלו לתאגיד יהיו חלק מגוף החדשות הזמני. המשמעות היא שגאולה אבן וקרן נויבך יהיו חלק מהגוף הזה.

למי גוף החדשות הזמני יהיה כפוף?

כרגע אין תשובה ברורה לסוגיה. ייתכן שיהיה כפוף למשרד התקשורת.

כיצד תוקם חברת החדשות הקבועה?

בחודש נובמבר ייבחר שופט שימנה ועדת איתור לגוף החדשות החדש. ועדת איתור זו תמנה את הדירקטוריון והמנכ"ל. גם כאן לא ברור האם המנכ"ל יהיה בעל שיקול דעת עצמאי, מה שעשוי שוב להרגיז את ראש הממשלה. התהליך עשוי להיות ממושך ומסובך — כך למשל, הקמת מועצה מפקחת עשויה לארוך זמן — וכל החלטה עלולה לעורר התנגדות מצד הממשלה או גופים אחרים.

כמה זמן יש לקואליציה לשנות את החוק?

לפי החוק הקיים, שידורי התאגיד יתחילו ב־30 באפריל ויכללו שידורי חדשות ואקטואליה. לפי הסיכום החדש, עליית התאגיד תדחה ל־15 במאי. שני צעדים אלו דורשים מהלכי חקיקה לא פשוטים, במיוחד לנוכח העובדה שהכנסת יצאה לפגרה ביום רביעי האחרון וצפויה לחזור למושב הקיץ רק ב־7 במאי.

ככל הנראה, ביום רביעי הקרוב — ה־5 לאפריל ־ ועדת הכנסת תאשר את דחיית העלאה לשידור והיא תעבור את כל הקריאות ־ ראשונה, שניה ושלישית־ הכל במספר שעות מצומצם. הדבר אפשרי אך מסובך ואין לדבר הזה הרבה תקדימים.

הפגנה נגד הסכם התאגיד, אתמול בתל אביב צילום: מתן טורקיה

 

כיצד תתבצע החקיקה הנדרשת?

דחיית שידורי התאגיד בשבועיים דורשת שינוי חקיקה פשוט יחסית; ביטול חטיבת החדשות של התאגיד דורש שינוי חקיקה מעט יותר מורכב; והקמת גוף החדשות החדש דורשת חקיקת חוק חדש לחלוטין - תהליך מורכב מאוד שאינו אפשרי כעת כאשר הכנסת בפגרה.

כל שינוי של חקיקה קיימת דורש את אישורם של יו"ר ועדת הכנסת יואב קיש ויו"ר הקואליציה דוד ביטן, שניהם ח"כים של הליכוד - וכמובן גם את אישורה של מליאת הכנסת.

קיש כינס ישיבה מיוחדת ביום רביעי הקרוב סביב "חוק קמיניץ" שאינו קשור כלל לתאגיד, אך ראש הממשלה הורה לקדם גם שינויי החקיקה הנדרשים לתאגיד באותו מועד. קיש עצמו הסביר כי ניתן לנצל את הישיבה המתוכננת כדי לבצע שינוי חקיקה שבמרכזו דחיית תחילת שידורי התאגיד ל־15 למאי וביטול מערכת החדשות של התאגיד.

בכל הנוגע לחקיקת חוק להקמת גוף החדשות החדש, עוד חזון למועד: משרדי האוצר והתקשורת עוד לא התחילו לעבוד על טיוטת חוק ולפחות נכון לעכשיו לאף אחד אין מושג ברור כיצד גוף זה ייראה - אבל מה שחשוב כרגע לראש הממשלה זה סגירת מחלקת החדשות של "כאן".

האם ניתן לטרפד את תהליך החקיקה?

חוק לתיקון התאגיד מן הסתם יאושר בקלות בממשלה, אך הוא צריך לקבל גם את אישור ועדת הכלכלה כדי להכינו לקריאה שנייה ושלישית במליאה. מי שעומד בראש ועדה זו הוא ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני. כבל כבר ערוך לכך שהממשלה תנסה להקים ועדה חדשה שתעקוף את הוועדה שבראשותו על מנת לאשר את החוק הבעייתי הזה. המבחן האמיתי של חברי הקואליציה, שבינתיים התחבאו מאחורי כחלון, יהיה שם, כנציגים בוועדה. גם האופוזיציה תעמוד למבחן בתהליך החקיקה.

האם הממשלה תשלים את כהונתה?

תלוי את מי שואלים. חלק מהגורמים במערכת הפוליטית סבורים שזרעי הקדמת הבחירות כבר נזרעו בעוד שאחרים שסבורים כי הקואליציה בסך הכל ספגה מכה קלה בכנף ועוד ממתינים לה חיים ארוכים.

אף אחת מהשותפות הקואליציוניות לא רצתה ללכת לבחירות, שכן מדובר בקואליציה הטובה ביותר מבחינתם כולם. למרות שאין אהבה גדולה בין השותפות, כל האלטרנטיבות נראות עגומות.

מנגד, אי אפשר להתעלם מכך ששני האנשים החזקים בממשלה התנגשו חזיתית. קשה מאוד להעלים את האמירה של שר האוצר ש"ביבי וכחלון כבר לא" כמו גם את השיחה שהודלפה לערוץ 2 שבה ביבי רמז לכחלון שהוא "יעלם" פוליטית וכחלון אמר לראש הממשלה שהוא "יאבד את הכיסא".

גורם בכיר ב"כולנו" אמר ל"כלכליסט" כי "אין שום בעיה להמשיך הלאה. אמרנו כל הזמן כי המפלגה קמה לא לעבוד בשביל נתניהו אלא בשביל ליישם אג'נדה כלכלית־חברתית משלנו. כל עוד הדבר הזה קורה - וזה קורה - אין לנו בעיה. הקמנו את המפלגה כדי להוריד את מחיר המזון והדיור ולא כדי להקים תאגיד". גורמים בכולנו טוענים גם כי ההסכם שנחתם ביום חמישי מנתק את הפוליטיקה מהתקשורת ומונע שליטה בה ולכן הם לא רואים בו הסכם בעייתי.

מה נתניהו השיג?

המטרה העיקרית של נתניהו היתה לחסל את מערכת החדשות המתוכננת שבה היו אמורים לעבוד 85 עיתונאים שהגיעו מחוץ לרשות השידור ושאותם הוא תופס כשמאלנים. נכון לעכשיו, מערכת החדשות הזו נוטרלה. בנוסף, הועבר המסר למי שיקים את גופי החדשות בעתיד שיש להתחשב בעמדת נתניהו בעת בחירת העיתונאים.

בנוסף, נתניהו הצליח ליצור מצב שבו תהליך הקמת חברת החדשות הקבועה יחל לכל המוקדם באמצע נובמבר, עם אפשרות לדחייה נוספת. גורמים רבים במערכת הפוליטית מעריכים כי חברה זו לעולם לא תוקם והגוף הזמני יהפוך לקבוע — וכך גם שליטתו של נתניהו באמצעות מקורבו בר ציון שיישאר בתפקיד.

ועוד הישג חשוב: נתניהו הצליח לסלק את החקירות שלו מראש סדר היום הציבורי.

ומה נתניהו הפסיד?

נתניהו אמנם הצליח לפצל את חטיבת החדשות מתוך תאגיד השידור, אבל זה עדיין לא מבטיח שהוא יוכל לקבוע את זהות עובדי גוף החדשות החדש. יכולת ההשפעה של נתניהו על זהות העיתונאים מוגבלת, שכן מי שימנה אותם לגוף החדש תהיה ועדת איתור. נתניהו יכול לבחור את השופט שיבחר את ועדת איתור, אך אין לדעת כיצד זה יפעל. יתרה מכך, גם נתניהו לא יכול לחזות כיצד ועדת האיתור תפעל, ובוודאי שלא הדירקטוריון והמנכ"ל שייבחרו עבור גוף החדשות. מדובר בשרשרת ארוכה וראש הממשלה רחוק מאוד מהחוליה הסופית שקובעת את זהות העיתונאים.

בהקשר הזה, ייתכן שלקראת נובמבר, החודש שבו גוף החדשות החדש אמור להתחיל לפעול, המערכת הפוליטית תיכנס לסחרור סביב "משבר התאגיד 2" אם העיתונאים שיגויסו לא יהיו לשביעות רצונו של ראש הממשלה. לדברי מקורבים לכחלון, "נתניהו לא רצה תאגיד ובעוד כמה חודשים הוא יקבל שניים".

כיצד נתניהו נתפס ביום שאחרי?

סערת התאגיד לא שינתה את הדעות לגבי נתניהו, רק חיזקה אותן. אלה שצידדו בו לפני מרגישים שוב שנתניהו הוא הפוליטיקאי הכי חזק בישראל וכי ברגע שהוא מסמן מטרה הוא הולך עד הסוף ומשיג אותה.

במקביל, גם עמדתם של שונאיו ומתנגדיו מתחזקת, לאחר שגילו שהוא מוכן ללכת לבחירות על עניין שנתפס בעיני רבים כשולי.

גם בתוך הליכוד המצב דומה. אנשיו של נתניהו נותרו נאמנים לו, בעוד שח"כים רבים נדהמו לגלות שהוא מוכן ללכת לבחירות ולסכן את המשך הקריירה הפוליטית שלהם.

האם מבקר המדינה בתמונה?

גם אם מבקר המדינה יוסף שפירא יהיה מעורב בתהליך, יכולת השפעתו מוגבלת, שכן המבקר יכול רק להעביר ביקורת. אפילו אם ביקורת זו תהיה קשה במיוחד, לא יהיו לה השלכות מיידיות אלא אם יימצאו בה אלמנטים פליליים.

האם בג"ץ צפוי להיות מעורב?

בית המשפט העליון יהיה מעורב רק במידה שגורם כלשהו יגיש עתירה. ל"כלכליסט" נודע כי משרד מרינברג בראון שמספק למחנה הציוני יעוץ משפטי כבר החל לכתוב עתירה בהוראת יו"ר המפלגה יצחק הרצוג. עם זאת, עתירה זו עדיין לא הוגשה, שכן הרצוג פנה ביום חמישי האחרון אל מנדלבליט בבקשה שיקבע בופן מיידי כי נתניהו פועל בניגוד עניינים כשהוא עוסק בנושאים הקשורים לתקשורת.

במכתב שנשלח מטעם המחנה הציוני מאיימים מרינברג - בראון כי יפנו לבג"ץ אם מנדלבליט לא יקבע באופן מיידי כי מדובר בניגוד עניינים. עיתונאי "כאן" צפויים להצטרף לפניית המחנה הציוני.