יועמ"ש ועדת הפנים: חוק מימון הפריימריז פוגע בשוויון ומחייב רוב מיוחס של 61

חוק מימון הפריימריז יחייב תיקון של חוק יסוד הכנסת ברוב מיוחס של 61 חברי כנסת בשלוש קריאות. כך קבע היועץ המשפטי של ועדת הפנים עו"ד תומר רוזנר. זאת כיוון שהחוק מציע הסדר שמפלה בין ח"כים ושרים מכהנים למועמדים חדשים. חוק יסוד הכנסת קובע שכל שינוי בעיקרון שוויון הבחירות יחייב תיקון ברוב מיוחס.

הצעת חוק מימון הפריימריז של יו"ר ועדת הפנים ח"כ דודי אמסלם מהליכוד מבקשת להעניק מימון מהמדינה למועמדים בבחירות מקדימות כדי שלא יזדקקו לתרומות. על פי הצעת החוק מועמד לבחירות מקדימות, שהוא נבחר הציבור - שר, סגן שר או חבר הכנסת, יהיה זכאי למימון בחירות מקדימות מאוצר המדינה ויאסר עליו לקבל תרומות. מועמד שאינו נבחר יוכל לאסוף תרומות או לקבל הלוואה מהמדינה למימון ההתמודדות. אם יבחר תהפוך ההלוואה למענק וכן יקבל כסף להחזרת התרומות.

הפער בהסדר בין נבחר מכהן למועמד חדש הוא שיוצר את הבעיה בשוויון. נציג משרד המשפטיים עו"ד איל זנדברג ממחלקת יעוץ וחקיקה אמר שתמיכת הממשלה בחוק מותנית בכך שהמנגנון שיקבע בחוק יצמצם ככל האפשר בפגיעה בשוויון. עו"ד דניאל דושניצקי מהתנועה לאיכות השלטון טען שההצעה "מוסיפה חטא על פשע". זאת, כיוון שהיא מוסיפה על האפליה במימון בין מפלגה שלה ייצוג לכנסת למפלגה חדשה גם אפליה בין ח"כ מכהן לח"כ חדש. עידן בנימין אזרח שהגיע לדיון אמר שכבר המצב הקיים מעניק לח"כ מכהן יתרון גדול כיוון שיש לו תקציב קשר לבוחר ושלושה עוזרים. הוא התנגד להוספת מענק של עד 320 אלף שקל.

ח"כ דודי אמסלם צילום: אלכס קולומויסקי

אמסלם התנגד לטענה שמדובר בחוסר שוויון. לדבריו, "בחיים אין שום דבר שוויוני. אין לי מושג מה חוסר השוויוניות שמדברים עליו. זה לא חוסר שוויון. אני מקבל מענק כי כבר נבחרתי לכנסת ואני לא יכול לקחת תרומות". הקביעה שמדובר בחוסר שוויון תקשה עליו מאוד להעביר את החוק כיוון שתחייב גיוס של 61 חברי כנסת מהקואליציה למליאה, כולל השרים. הוא הסביר את הצורך בחוק בכך שהמצב בו מועמדים אוספים תרומות הוא "אחד הדברים המושחתים שקורים בישראל. לכל תורם יש משהו שיכול לבקש. זה לא נקי וצריך להעלם מהעולם".

עלות הצעת החוק מוערכת בכ-30 מיליון שקל. זאת, לאחר שההצעה מורידה את תקרת ההוצאות של מועמד בפריימריז בשליש. למתמודד בפריימריז בליכוד תופחת

תקרת ההוצאות מ-450 אלף שקל בבחירות האחרונות ל–300 אלף שקל (בהתאם למספר המתפקדים הקיים); למתמודד במפלגת העבודה, מ-300 ל-200 אלף שקל; במפלגת הבית היהודי - מ-300 ל-200 אלף שקל. החוק לא יחול על מפלגות שבהן הגוף הבוחר הוא מרכז או ועידה (מרצ, חדש ובלד) שחבריהן יוכלו להמשיך לגייס תרומות.

למרות הקיצוץ בתקרת ההוצאה התפתח עימות עם האוצר. ראש מטה שר האוצר נדב שיינברגר טען שוועדת השרים החליטה על קיצוץ גדול יותר בתקרת ההוצאה ותמיכת הממשלה מותנית בקיצוץ כזה.

יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יואב קיש תקף בחריפות את ההסדר עם שר האוצר משה כחלון לפיו מפלגות שאין בהן פריימריז יקבלו פיצוי של 50 אלף שקל לכל ח"כ מכהן. עלות ההסכמה היא שני מיליון שקלים. "לא מקובל עלי אתנן פוליטי", אמר. "לא מקובל עלי שמפלגות כולנו, יש עתיד והמפלגות החרדיות שאין בהן פריימריז יקבלו כספים". מקורב לכחלון אמר בתגובה שהצעת החוק מממנת הרבה מאוד פרסום למועמדי מפלגות הפריימריז ולא יתכן שהמפלגות האחרות לא יקבלו פיצוי.