דרמה על ציר מזרחי טפחות–ארה"ב: מה ייעשה לבנק שמעז לומר לא לאמריקאים

שתי פצצות הונחו אתמול בדיווח המיידי ששיגר בנק מזרחי טפחות לבורסה. הראשונה, משרד המשפטים האמריקאי דורש מהבנק לשלם לו סכום אסטרונומי של 342 מיליון דולר קנס במסגרת הסדר בשל חשד לסיוע להעלמות מס של אזרחים אמריקאים לקוחות הבנק, החל בראשית שנות ה־2000 ואשר רשויות המס בארה"ב החלו לחקור ב־2011. והשנייה, המפתיעה לא פחות – ההודעה הברורה והחד משמעית של דירקטוריון הבנק לאמריקאים: לא נשלם.

לאחר ישיבת דירקטוריון נסערת שנמשכה לתוך הלילה ואליה אף הוזעק אחד מבכירי עורכי הדין בישראל עו"ד רלי לשם, שאותו שכר מנכ"ל מזרחי טפחות אלדד פרשר לפני כחודש לסייע לבנק בפרשה, הוחלט להנחות את לשם להעביר את המסר הבא לאמריקאים: "יש להודיע לאלתר למשרד המשפטים כי ההצעה איננה מקובלת על הבנק". בדירקטוריון הבנק היו כל כך מופתעים מגובה הסכום שכן בתרחיש הגרוע ביותר הם צפו סכום של 80 מיליון דולר – כלומר מדובר בסכום הגבוה פי 4 מזה שאותו העריכו.

מימין: עו"ד רלי לשם ומנכ"ל מזרחי טפחות, אלדד פרשר צילום: תומר יעקובסון, אבשלום ששוני

"כמו גורילה בגן חיות"

בכיר במערכת הבנקאית הגדיר אתמול את משרד המשפטים האמריקאי באופן ציורי: "כמו שהגורילה בגן החיות עושה מה שבא לה ויושבת איפה שבא לה, ככה הם עובדים. אי אפשר להתווכח איתם". לדברי עו"ד בכיר הבקיא בתחום, "זה לא שלא מתמקחים, יש שיח. ואני גם לא מתפלא שמזרחי דחה את ההצעה הזו שהיא חריגה בסכום שלה בכל פרמטר. אבל האופן שבו הוא ענה היא מפתיעה. הסכום נסגר לרוב במסגרת דינמיקה של מו"מ. לא היה מקרה אחד שרשויות מס פנו לגוף פיננסי ודרשו סכום והוא קיבל אותו כפי שהוא אבל הכל התרחש בשולחן הדיונים שאז אותו גוף היה מסביר מדוע התחשיב מופרך. יש כאן המון עניין של הליכות ונימוסים ומזרחי הלכו פה על הצד הפחות מנומס. אני לא בטוח אגב שזה רע. אולי הפער היה כל כך קיצוני שהיה צריך להיות מאוד ברור".

במהלך 2011 התנהלו מגעים בין הרשויות בארה"ב ושוויץ בקשר לאמנת כפל מס בין שתי המדינות. לבקשת רשויות שוויץ, מספר בנקים שוויצרים ובהם מזרחי שוויץ מסרו החל מספטמבר 2011 נתונים כמותיים שהתבקשו אודות עסקיהם מול לקוחות אמריקאים כדי שיעבירו אותם לרשויות בארה"ב. אלא שבאוגוסט 2013 נמסר לפתע לבנק מזרחי שוויץ על ידי משרד המשפטים בארה"ב כי נפתחה חקירה בנוגע לעסקיו. עוד נמסר לבנק כי משרד המשפטים האמריקאי בוחן הלוואות שניתנו ללקוחות מסניף מזרחי לוס אנג'לס כנגד בטוחה של פיקדונות ישראליים.

האמריקאים רואים בחומרה יתרה אירועי העלמות שהתרחשו לאחר 2008 אז התפוצצה פרשת העלמות המס של לקוחות UBS שוויץ. אם במשרד המשפטים האמריקאי ידבקו בסכום הזה או בקרבתו, יש למזרחי את האפשרות להתנגד לו דרך העברת הדיון לערכאות משפטיות, אלא שגם היועצים המשפטיים של הבנק יודעים היטב שזהו לא בדיוק המסלול המועדף. די בכך שאותם יועצים יזכירו לבכירי מזרחי את פרשת בנק ווגלינג, הבנק הפרטי השוויצרי שהיה הבנק הראשון מעבר לים, שהואשם על ידי האמריקאים בסיוע בהעלמות מס ללקוחות אמריקאים. הבנק שלא קיבל עליו את דרישת הקנס של האמריקאים, נאלץ תחת כותלי בית המשפט להודות באשם ובינואר 2013 נאלץ להיסגר בעקבות הפרשה. כך שלמזרחי טפחות אין באמת אופציה אחרת חוץ מלהיענות לכל מה שהאמריקאים יבקשו, במידה ולא יצליחו לשכנע אותם להפחית את הסכום.

הבניין שבו ממוקם סניף מזרחי טפחות בלוס אנג'לס צילום: גוגל מפות

מידת הקרבה של המנכ"ל

האם המנכ"ל פרשר, המכהן בתפקיד מאז אפריל 2014, יצטרך לשלם בכיסאו כשהפרשה תסתיים? לכאורה האמריקאים לא באים בדרישות פורמליות להעביר מנהלים שהיו מעורבים באירועים סביב התקיימם, כל עוד אין להם אישומים ספציפיים נגד מעורבותם. אך יועצים משפטיים בכירים יודעים לומר שלרוב האמריקאים דורשים מחיר כזה, גם אם לא באופן פורמלי. פרשר נכנס אמנם לתפקיד רק ב־2014 בעוד העלמות המס נבדקות הרבה אחורה החל מתחילת שנות ה־2000, עוד כשמזרחי נוהל על ידי ויקטור מדינה ובהמשך על ידי אלי יונס. הבעיה של פרשר היא ברמת הקרבה שלו לסיפור כמי שכיהן כיו"ר השלוחה של מזרחי בשוויץ. פרשר מונה למנכ"ל לאחר שב־9 השנים שקדמו למינוי ניהל את חטיבת הפיננסים בבנק. פרשר הצטרף למזרחי ב־2004 כסמנכ"ל, חבר הנהלה ומנהל החטיבה הפיננסית ושימש במקביל אז כיו"ר סניף שוויץ וגם כמי שהיה אחראי על הפעילות הבינלאומית של הבנק. המלכוד של פרשר הוא הקשר הישיר שלו כנושא משרה בתקופה הרלוונטית הנבדקת, דבר שעלול לסכן את הקריירה שלו אם האמריקאים ירמזו שמאבק בהם יעלה למנכ"ל בכסאו.

רק כדי להבין עד כמה הסכום שדורשים האמריקאים מבנק מזרחי הוא גבוה יש להשוות אותו לסכום ששילם בנק לאומי סביב אותה פרשה למשרד המשפטים האמריקאי (DOJ). בסוף 2014 הגיע לאומי להסכם מול ה־DOJ לתשלום של 270 מיליון דולר עבור חשדות דומים שהופנו לבנק לאומי בסיוע להעלמת מס של לקוחות הבנק האמריקאי בסניף לאומי שוויץ, שאותו מכר לאומי ביולי 2014 בצל הפרשה. אלא שהקנס שמבקשים האמריקאים להשית על מזרחי גבוה בכמעט 30% מזה ששילם לאומי, אף על פי שהפעילות של לאומי מול לקוחות אמריקאים גדולה ביותר מפי 4 מזו של מזרחי. לאומי הודה במסגרת ההסדר כי סייע ללקוחותיו להעלים מס.

עו"ד בכיר אמר ל"כלכליסט" כי "הסכום הנדרש מורכב מהמון פרמטרים ובהם כמות הכסף שהעלימו לקוחות הבנק האמריקאים, מידת מעורבותם של עובדי הבנק בהעלמות, אך גם סיבות שלא קשורות לכך בכלל. האמריקאים יכולים לסמן כמה כסף חסר להם במאזן בשנה מסוימת ולתרגם אותו לדרישות קנס, בלי באמת להסביר למה". ואמנם בהודעה של מזרחי טפחות הם ציינו כי "מכתב נציג משרד המשפטים האמריקאי לא כלל כל פירוט או עקרונות תחשיב". בדיווח אף נכתב כי "בא כוחו האמריקאי של הבנק ציין במכתבו למשרד המשפטים כי הוא והבנק סבורים שכל חישוב סביר המבוסס על ההתנהגות הנטענת של קבוצת הבנק, באמצעות עובדיה, כפי שתוארה על ידי משרד המשפטים יוביל לסכום נמוך באופן משמעותי מאוד מהסכום שהוצע לבנק". במילים אחרות, בבנק רומזים כי מידת המעורבות של עובדי הבנק בהעלמות המס של לקוחותיהם לא היתה כזו שמצדיקה קנס כזה גבוה. הגם שבמזרחי טפחות העזו להשיב את פני האמריקאים ריקם, הם לא יכולים להתעלם מגובה הסכום המבוקש. זאת בעוד עד כה מזרחי הפריש מזרחי בדו"חות שלו סכום של 45 מיליון דולר בלבד – 13% מהסכום שדורש כעת משרד המשפטים האמריקאי. הדו"חות למחצית הראשונה של הבנק אמורים להתפרסם לקראת סוף השבוע הבא ודירקטוריון הבנק יצטרך להחליט לא האם אלא בכמה הוא מגדיל את ההפרשה.

לדברי סמנכ"ל המחקר של לידר שוקי הון אלון גלזר לא צריך לחשוש מהיציבות של מזרחי גם אם יפריש את מלוא הסכום שדורשים האמריקאים. אף על פי כן הוא מפנה את תשומת הלב לשלוש השפעות מרכזיות: "מחיקה כזו אם תתבצע היא כמו למחוק רווח של שנה שלמה, והמשקיעים יקחו את זה בחשבון. שנית בהסתכלות קדימה, הבנק שהתעסק עד כה רק בבנקאות, יאלץ להתחיל להתעסק מעכשיו עם עורכי דין וחקירות מעבר לים, דבר שעלול לפגוע בתשומת הלב הניהולית העסקית שלו. ולבסוף, יחס ההון של הבנק צפוי להיפגע, מה שעלול לפגוע בהמשך הצמיחה של מזרחי וכמובן בזרם חלוקת הדיבידנדים שלו".

מה תעשה חדוה בר

המפקחת על הבנקים חדוה בר שמרה על פוקר פייס עד כה בכל הקשור בפרשות העלמות המס ואיפשרה לבנק הפועלים ולמזרחי טפחות

להעריך בעצמם את גובה הנזק שיווצר להם כתוצאה מהפרשה. אלא שכעת, כשלראשונה נוקב משרד המשפטים האמריקאי בתג מחיר, היא לא תוכל להישאר אדישה ולפי הערכות תוציא הוראה ברורה למזרחי טפחות ובהחלט ייתכן שגם לפועלים לבחון כיצד ההודעה הזו משפיעה על ההפרשות שלהם בדו"חות הרבעון הקרוב. בר אף תוכל לדרוש מהם לגלות יתר שמרנות, וגם אם במזרחי יטענו שהסכום הנדרש מופרך, גם אם בר תדרוש ממנו להפריש רק מחצית ממנו – כלומר 170 מיליון דולר, מזרחי יידרש להפרשה נוספת של לפחות 130 מיליון דולר כבר בדו"חות הקרובים. בר גם תוכל לבוא בדרישה דומה לפועלים, לפיה חומרת הסכום של מזרחי מחייבת את הפועלים להגדיל אף הוא את גובה ההפרשות שביצע עד כה. בר גם יכולה להפעיל לחץ על מזרחי להתחיל לסגור את הסניפים שלו בחו"ל בדגש על סניף שוויץ.