להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

גם נציגי אירונאוטיקס, חברת המל"טים מיבנה, הקימו ביתן בתערוכה והציגו מגוון מל”טים ורחפנים. הבולט שבהם היה מל"ט הדגל של החברה, ה"אורביטר 4" החדש, שאירונאוטיקס מתגאה בהיותו בעל יכולת שהייה באוויר של עד 24 שעות ברציפות ויכולת נשיאה כוללת של 50 ק"ג ושל כמה מטענים במקביל.

מעבר לחיוכים בצילומי הביתן של החברה, לנציגי אירונאוטיקס בסינגפור, בראשות המנכ"ל עמוס מתן, היתה מטרה חשובה באמת: לחזור לארץ עם הסכם חתום לאספקת האורביטר 4 למדינה קטנה במפרץ הפרסי, דוברת ערבית, ששמה נאסר לפרסום מסיבות ביטחוניות.

מדובר בעסקת ענק, שלפי מכתב הכוונות שקיבלה אירונאוטיקס מהלקוח כמעט שנה קודם, באפריל 2017, היתה אמורה להגיע ל־290 מיליון דולר - כמעט פי שניים מהכנסותיה השנתיות של כל קבוצת אירונאוטיקס.

אלא שגם בסינגפור לא הושלמה העסקה. "נציגי אירונאוטיקס נפגשו שם עם נציגי אותה מדינה, התערוכות האלה נועדו במיוחד לשם כך", מספר בכיר לשעבר בחברה. "אבל אירונאוטיקס לא הצליחה לחזור הביתה עם עסקה".

מנכ"ל אירונאוטיקס עמוס מתן. "עדיין מנסה להשיג יותר"

המאמצים לא תמו שם. בסמוך לתערוכה בסינגפור, בבית מלון בוינה, אוסטריה, התקיימה פגישה דרמטית נוספת. משלחת של אירונאוטיקס שהתה בחדר אחד, משלחות של חברות ביטחוניות נוספות מישראל היו בחדרים אחרים, ונציג מטעם המדינה במפרץ דילג בין החדרים ולמד על הפיתוחים השונים שמציעים לו לרכוש.

באותה עת כבר נשמעו רמיזות על כך שפיתוח האורביטר 4 מתעכב בשל בעיות בפיתוח המנוע. לכן, לדברי גורמים שהיו מצויים בפרטים, "אירונאוטיקס הביאו את המנוע של המטוס, להראות ל'ערבים' - כך מכונים בחברה נציגי מדינת המפרץ - כדי שייווכחו שיש מנוע והוא חי ועובד. אלביט הביאו את המטען הייעודי שמיוצר על ידי אל־אופ, החברה־הבת, שאמור להיות חלק מהעסקה. אבל גם אחרי המפגש הזה לא היתה התקדמות לחתימה".

לאי־השלמת עסקת האורביטר 4 יש משמעות נוספת, כבדת משקל ככל שהדברים אמורים במשקיעים שקנו את מניות אירונאוטיקס.

חברת המל”טים התנהלה במשך שנים כחברה פרטית, עד שלפני שנה וחצי, ביוני 2017, הנפיקה את מניותיה בבורסה בתל אביב. ערב ההנפקה ציינה החברה בתשקיף כי זה עתה נחתם מכתב כוונות עם מי שהוגדר "לקוח ממשלתי קיים של החברה במדינה זרה... על פי מכתב הכוונות, בכוונת הצדדים להיכנס למשא ומתן מואץ, במטרה לחתום בתקופה הקרובה". כצפוי, מכתב הכוונות שנקב בסכום של 290 מיליון דולר הצית את דמיון המשקיעים.

"העסקה תהיה כפופה לתנאים מתלים מסוימים, כפי שנקבע במכתב הכוונות, ותתבצע בתיאום ובליווי משרד הביטחון", נכתב אז בתשקיף אירונאוטיקס. "בשלב זה, אין ביכולת החברה להעריך האם מכתב הכוונות יהפוך, כולו או חלקו, להסכם מחייב בין הצדדים, וכן את התנאים שייכללו בהסכם הסופי, ככל שייחתם". המכתב עצמו לא פורסם למשקיעים וגם לא המועד שננקב בו לסיום העסקה.

יו"ר אירונאוטיקס לשעבר איתן בן אליהו. "העסקה עוד מתגלגלת ועומדת על 60 מיליון דולר" צילום: נמרוד גליקמן

ערב ההנפקה העניקה חברת הייעוץ אנטרופי הערכת שווי נדיבה במיוחד לאירונאוטיקס: 396 מיליון דולר. גם הערכת השווי התייחסה למכתב הכוונות: "אנו מניחים כי יש הסתברות גבוהה כי מכתב הכוונות שנחתם באשר למכירת מל”טים בהיקף של כ־290 מיליון דולר במשך שלוש שנים יגיע לכדי הסכם סופי ויצא לפועל בשנת 2018. כמו כן ישנה הסתברות גבוהה כי ההסכם יכלול עד כ־100 מיליון דולר נוספים בגין תכולות משלימות ושירותים נוספים", חזו באנטרופי.

ההנפקה הושלמה בסופו של דבר בהצלחה, ולחברת המל"טים הקטנה מיבנה הוענק בן לילה השווי של כמיליארד שקל. בעליה הפרטיים גרפו לכיסם הון מרשים. המשקיעים שהימרו על החברה ערב עסקת הענק נשארו עם הרבה פחות. כיום שווייה של אירונאוטיקס בבורסה הוא 400 מיליון שקל בלבד. 60% משווייה, 600 מיליון שקל, התאדו. כפי שהלכה והתאדתה עסקת האורביטר 4 המובטחת עם המדינה העלומה מהמפרץ הפרסי.

לאן נעלמה עסקת הענק של האורביטר 4? בדו"חות הכספיים הראשונים שפרסמה אירונאוטיקס לאחר הנפקתה היא הזכירה את מכתב הכוונות ההוא, אך לא ציינה כל התקדמות בעסקה. בדו"ח השנתי ל־2017 הזכירה שוב החברה את קיומו של המכתב, וציינה כי הצדדים מנהלים משא ומתן. זה היה האזכור הפומבי האחרון של אירונאוטיקס לעסקה הזו.

בשני הדו"חות הרבעוניים הבאים שפורסמו ב־2018 החברה כלל לא הזכירה את העסקה. האם העסקה שהלהיבה את המשקיעים ירדה מהפרק או שמא החברה עדיין מנהלת משא ומתן חשאי כדי להוציא אותה אל הפועל? בשלב הזה המשקיעים כבר לא מעודכנים.

באפריל השנה פרש יו"ר אירונאוטיקס איתן בן אליהו מתפקידו, והוחלף על ידי אלוף במיל' ידידיה יערי. בשיחה בין גורם הקשור לאירונאוטיקס לבין בן אליהו סמוך לעזיבתו נשאל היו"ר הפורש מה עלה בגורלה של עסקת ה־290 מיליון דולר. "העסקה כבר לא עומדת על 290 מיליון דולר, אבל היא עדיין מתגלגלת, ועומדת בערך על 60 מיליון דולר", ענה בן אליהו, לדברי גורם שנכח במקום. "אז למה לא מדווחים על זה?" הקשה השואל. ובן אליהו השיב: "זה משום שעמוס מתן (המנכ"ל) מנסה עדיין להשיג יותר". גורם הקשור למגעים טוען כי זה לא שהיקף העסקה ירד או השתנה, אולם הסכום מחולק לכמה אופציות שאותו לקוח יוכל לבחור לממש (בן אליהו סירב השבוע להתייחס).

גורמים הבקיאים במגעים מספרים על עשרות פגישות שנערכו בשנתיים האחרונות בין מתן לנציגי המדינה במפרץ במקומות שונים בעולם. לעתים נטלו חלק בפגישות רק אנשי אירונאוטיקס, לעתים גם נציגי אלביט, ובמקרים רבים גם נציגים מטעם משרד הביטחון, המלווה את העסקה היות שהיא אמורה להיחתם במסלול של G2G (Government to Government). בינתיים זה לא הביא לחתימה על העסקה.

מקורות בשוק הביטחוני מטילים ספק באפשרות שהעסקה תצא לפועל, ודאי בהיקפים שעליהם דווח, ואומרים כי שינויים פרסונליים של אנשי מפתח הקשורים לשלטון באותה מדינה מעכבים את התהליך ומרחיקים את העסקה. "בתחילת אוקטובר, למשל, היתה אמורה להיערך פגישה בין עמוס מתן ל'ערבים' באירופה, אבל הם ביטלו אותה", אומר אחד מהם.

מנגד, גורם אחר, המבקש לשדר כי חתימה על העסקה צפויה בכל זאת בקרוב, מספר שהפגישות ממשיכות להתקיים, לרבות בחודש האחרון. לדבריו, "במהלך השנתיים האחרונות התנהלה סדרה של דיונים מול הלקוח והיתה התקדמות. בשורה התחתונה הכל מסוכם, הניירת מוכנה וממתינים לחתימת הצד השני".

אז מתי תיחתם העסקה? "עוד לא ברור מתי, ויש אפשרות שהיא גם לא תקרה", מסייג אותו גורם. "נכון שזה מתארך ונמשך, אך זה טיבם של פרויקטים ועסקאות כאלה בין מדינות".

אלא שהתהיות לגבי סיכויי העסקה לצאת לפועל עלו עוד טרם ההנפקה. גורם זר שמכיר את פרטי העסקה ושוחח אז עם "כלכליסט" טען שהיא לא תצא לפועל. מי שקשר את הקשרים לעסקה במפרץ לאירונאוטיקס היה מתווך ששמו ש', איש מערכת הביטחון לשעבר. "ש' הצליח ליצור שם איזה ערוץ עסקי מול נציג הקשור לבית המלוכה", אומר גורם לשעבר בחברה. "הוא הביא עסקה אחרת כשנתיים קודם מול אותה מדינה לאספקת המל"ט אורביטר 3 תמורת 18 מיליון דולר, והמטוס סופק והם היו מאוד מרוצים. כך נולדה גם העסקה הגדולה החדשה לאספקת אורביטר 4".

האורביטר 4 בביתן של אירונאוטיקס בסלון האווירי בסינגפור. "חזרו בלי חתימה" צילום: רויטרס

אלא שעם אותה מדינה כבר היתה עסקה שהסתבכה, עוד בתקופת המנכ"ל הקודם אבי לאומי. מדובר בפרויקט שכונה באירונאוטיקס "steel", ולדברי אדם שהכיר אותו הוא כלל מכירת מל”טים מסוגים שונים, לרבות פיתוח של מל"ט גדול במיוחד בשיתוף חברת פיאג'ו האיטלקית. עובדים לשעבר באירונאוטיקס מספרים היום על הנסיעות שלהם למדינה במפרץ תחת שמות זרים, ההוראה שלא לדבר עברית והכסף הגדול שעשו. אולם בסופו של דבר סירב משרד הביטחון לתת רישיון שיווק למל"ט הגדול וב־2012 נאלצה אירונאוטיקס לבטל את ההתקשרות לאספקתו והתחייבה להחזיר לאותה מדינה 18 מיליון דולר.

"העסקה הנוכחית, לעומת זאת, נעשתה במסלול G2G, שאמור לתת ללקוח ביטחון גבוה יותר, מעין חותמת של מדינת ישראל כערבות לכך שהעסקה תתבצע", אומר גורם לשעבר באירונאוטיקס. "לכן סיב"ט מלווה ומסייעת לשיחות בין הצדדים. וזה שמשרד הביטחון קשור לעסקה עזר לאירונאוטיקס גם בהנפקה, כי כך הם יכלו לספר למשקיעים סיפור על עסקת ענק שבדרך. אלא שבינתיים אין עסקה".

באירונאוטיקס מייחסים לאורביטר 4 חשיבות עסקית רבה. הוא מוצג בגאווה בתערוכות הנשק בחו"ל כמילה הטכנולוגית האחרונה בתחום. אבל ככל הידוע פיתוח המל"ט המתקדם עדיין לא הושלם לשביעות רצון מלאה. עיקר הבעיה היה טמון בפיתוח המנוע, עסק מורכב מאוד שהיה רצוף בתקלות, ושבאירונאוטיקס עשו מאמצים אדירים מסביב לעולם כדי לפתור.

האורביטר 3. "גרסה כמעט זהה"

"היו שם צרות עם מערכת ההנעה", אמר לא מזמן אדם שבקיא בפרטים בשיחה סגורה. "למשל, היה 'קאט מנוע' (הפסקת פעולה של המנוע באמצע טיסה), התפרק צילינדר מהבסיס שלו, יש להם שם חתיכת אירוע. כדי להביא את המנוע הזה ליציבות עם כל המערכת זה ייקח עוד זמן".

גורם אחר בחברה ציין בשיחה אחרת השבוע כי "בסוף המטוס יטוס, הכל תלוי במנוע. בינתיים עושים הדגמות וטיסות ניסוי. יש לזה פוטנציאל, אף שהיינו רוצים שהמנוע יהיה יותר חזק".

העיכוב בפיתוח האורביטר 4 בלט גם במכתב תלונה ששלח איש המל"טים בעברו, אלון וולך, לראש אפ"י (האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני) בינואר השנה. לפי וולך, "מסתבר שעד היום אורביטר 4 לא סיים פיתוח, למרות דיווחים סתמיים וסותרים של החברה לבורסה. על פניו המטוס המדובר נראה כוורסיה כמעט זהה לאורביטר 3, אבל עם עומס כנף גבוה באופן חריג, ועד היום לא נמצא מנוע שיהיה מסוגל לעמוד בביצועים הנדרשים של צריכת דלק נמוכה יחד עם מספיק כוח, אפשרות קירור וכו'. בקיצור, מוצר שאפתני ביותר שתקוע עדיין בין שולחנות השרטוט למטיסים בשטח. ייתכן אפילו שאיננו ריאלי. בשפת תעשיית המזל"טים: אין מטוס!".

ומה אירונאוטיקס אמרה בנוגע לאורביטר 4? בעבר העריכו בחברה כי המל"ט יושלם עד סוף 2016. ערב ההנפקה ציינה אירונאוטיקס כי השלמתו צפויה רק ב־2017. בסביבת החברה העריכו אז כי יחלו למסור את המל"ט ללקוחות במהלך 2018. זמן קצר אחרי ההנפקה דיווחה החברה לבורסה כי האורביטר 4 השלים בהצלחה סדרת ניסויי טיסה ראשוניים, ובדו"ח השנתי ל־2017 ציינה כי המל"ט "בשלב טיסות הביגור" וכי היא "נערכת לייצור סדרתי ואספקתו ללקוחותיה". עד היום זה לא קרה.

כיום אומרים גורמים באירונאוטיקס כי חרף העיכובים, פיתוח האורביטר 4 הושלם והוא מוכן כעת במפעל החברה לאספקה. לדבריהם, בקרוב הוא יימסר לצורך הפעלה מבצעית ללקוח הראשון - מתןך שניים הממתינים למל"ט - אחרי שעבר את טיסות המבחן. ועדיין, לדברי אחד הגורמים, "כמו בפיתוח של מל"טים קודמים, פלטפורמה מהסוג הזה ממשיכה להיות מפותחת כל הזמן, וכך יקרה בשנים הקרובות. עוד לא היה פרויקט שנמצא ברף העליון של הטכנולוגיה ומגרד את הפיזיקה שהולך חלק בלי תקלות".

הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט

 

להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

בתוך כל אלה, בקיץ 2017, כחודשיים בלבד לאחר ההנפקה, התרחשה תקרית חריגה במדינה זרה, שבה היתה מעורבת אירונאוטיקס. בנובמבר נפתחה חקירה משותפת של משרד הביטחון ושל להב 433 בנוגע לעסקה של אירונאוטיקס עם לקוח מהותי בחו"ל, שעל פרטיה מוטל צו איסור פרסום גורף.

בתום חקירה מואצת, שראשיתה במכתב תלונה של אותו אלון וולך לאפ"י, השבוע כבר נערכו במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה שימועים לפני כתב אישום לעשרה מעובדי החברה, ובראשם המנכ"ל עמוס מתן, סמנכ"ל החטיבה העסקית מאיר ריזמוביץ, מנהל חטיבת הפיתוח באותה תקופה חיים היבשר ומנהל השיווק דוד גולדין. החשדות מייחסים למנהלי ועובדי אירונאוטיקס עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות על חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני.

כך, בתוך שנה וחצי, התפוגגו התחזיות האופטימיות שהציגה אירונאוטיקס ערב הנפקתה, רק לפני שנה וחצי. עסקת הענק במפרץ שלא נחתמה, החקירה הפלילית, וההרעה בתוצאות העסקיות של החברה, שבמחצית הראשונה של 2018 רשמה הפסד של 4 מיליון דולר וירידה חדה בהכנסות, הובילו לצניחה של 60% בשווי החברה ומחקו את רוב כספי המשקיעים.

באוגוסט האחרון הגישו רפא"ל ואיש העסקים אביחי סטולרו הצעה לרכישת אירונאוטיקס תמורת 430 מיליון שקל. דירקטוריון החברה דחה את ההצעה בטענה שהיא נמוכה מדי. ועדה שהוקמה על ידי הדיריקטוריון דנה בימים אלה במתווה אחר לרכישה. שלוש הקרנות ששולטות כיום באירונאוטיקס - ויולה, בראשית ו־KCPS - מנסות להציל כמה שניתן מהשקעתן בה. כמותן גם המוסדיים שהשקיעו בחברה, בראשות מנורה, הפניקס ומגדל, שרואים כיצד כספי העמיתים שהשקיעו בחברת המל"טים התאדו. יכול להיות שהאורביטר 4 יזהה אותם מלמעלה.