ראשית פברואר נפטרה בלונדון בגיל 90 אביבה עופר, אלמנתו של סמי עופר ואמם של איל ועידן עופר. היא ציוותה שגופתה תישרף, ושלא תיקבר לצד בעלה סמי בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. בהוראה הזאת הצליחה האם לחבר לרגע בין שני בניה, שנמצאים בנתק כמעט מוחלט ביניהם. ב־2017, כאשר חיתן איל את בתו אוליביה בלונדון, נפקד מקומו של עידן. שנה קודם, בבר המצווה של בנו של עידן, קורן, איל לא לקח חלק.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

מקורבים תולים את הריחוק בפערי האופי ביניהם, שנולדו גם מההפרדה הקשיחה שיצר האב סמי ביניהם מגיל צעיר. ההפרדה הזאת ניכרת גם באופי האחזקות של השניים כיום: איל מתמקד בהשקעות נדל"ן ופיננסים סולידיות ובעסקי הספנות הוותיקים שהולידו את העושר המשפחתי. עידן אינו חושש להמר על מיזמי רכב כמו בטר פלייס וצ'רי, או לרכוש להנאתו נתח בקבוצת הכדורגל אתלטיקו מדריד.

כד האפר של האם גישר לרגע על הנתק. הוא הוטס לארץ מלונדון עם איל במטוסו הפרטי, ושני האחים הסכימו לשבת שבעה מקוצרת, שנמשכה יום אחד. המשפחות התכנסו בדירת הפאר של עידן ברחוב רוטשילד בתל אביב, וחברים ואנשי עסקים הגיעו לנחם. בתום השבעה הקצרה עלו האחים ובני משפחותיהם על יאכטה ופיזרו יחד את האפר של האם מול חופי תל אביב. משם נישאו ברוח, כל אחד בחזרה לארצו ולענייניו.

אלא שלפני שבועות אחדים איל עופר (69) חזר לככב בכותרות דווקא בישראל, בעקבות תרומה של 5 מיליון דולר למוזיאון תל אביב לצורך שיקום ביתן הלנה רובינשטיין, אשר בתום השיפוץ יהפוך להיות בניין איל עופר לאמנויות. 15 שנה קודם לכן התכוון אביו, סמי עופר, לתרום 20 מיליון דולר להקמת האגף החדש של המוזיאון, שבתמורה היה אמור לשאת את שמו. ביקורת ציבורית טרפדה את ההסכם, והתרומה בוטלה. בסביבתו של איל עופר דוחים קשר בין שתי התרומות: המוזיאון חיפש פטרון לביתן הלנה רובינשטיין, לאחר שקרן הלנה רובינשטיין הפסיקה את פעילותה. לאחר פנייה למספר תורמים נענתה הקרן של משפחת עופר בחיוב, אישרה את התרומה בזריזות יחסית והמהלך הושלם.

עופר עצמו הוא אספן שמתמקד באמנות עכשווית ומודרנית, אך עד כה תרומותיו בתחום האמנות נשארו מחוץ לגבולות המדינה. ב־2013 תרם 1.5 מיליון ליש"ט למוזיאון הימי הלאומי בלונדון, כדי שירכוש שני ציורים של הצייר האנגלי ג'ורג' סטאבס, מהמאה ה־18. הציורים נרכשו קודם לכן על ידי אספן מחוץ לבריטניה, אולם הוצאתם מהמדינה נעצרה לאור חשיבותם לאוצר התרבותי האנגלי. התרומה של עופר אפשרה לפתור את הסערה הציבורית ולהשאירם באנגליה.

באותה שנה הוא גם תרם 10 מיליון ליש"ט לטייט מודרן, המוזיאון החשוב ביותר בלונדון לאמנות מודרנית, כחלק מ־215 מיליון ליש"ט שהמוזיאון גייס לצורך הרחבתו. מאז, הגלריות המזרחיות בקומה השלישית נושאות את שמו, "גלריות איל עופר". נוסף על כך, עופר תרם במשך השנים למוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA) ולמוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, וכן לבית הספר המלכותי לבלט בלונדון.

איל עופר (משמאל) עם שמעון פרס, אמו אביבה, אחיו עידן, פרופ' גבי ברבש והאב סמי, בפתיחת בניין הלב באיכילוב. בקרוב אחד על שם איל ברמב"ם צילום: סיון פרג'

ועכשיו תל אביב. ההודעה הלקונית מטעמו גרסה: "זהו כבוד גדול עבורי ועבור הקרן להיות חלק מחידוש הביתן. אנו נרגשים לתמוך במורשת החשובה... לטובת העיר תל אביב־יפו". על התרומה הזאת צריך להוסיף את מכון הלב על שם איל עופר, שנבנה בבית החולים רמב"ם בחיפה, העיר שבה גדל. אבן הפינה לבניין הונחה לפני כשנתיים, כשאיל, אשתו מרילין ובתם אוליביה חתמו על תעודות קלף שהוכנסו לתיבה ונטמנו ביסודות הבניין שעומד לקום. גובה התרומה לא פורסם, אולם ההערכות הן שהיא נעה סביב 20 מיליון דולר. "אמי היתה אמורה ללדת אותי כאן ברמב"ם, אבל האוטובוס איחר אז היא הלכה לבית חולים בכרמל. אני מצטער, יכולתי להיות פה מוקדם הרבה יותר", סיפר לפני כמה שנים באירוע של בית החולים.

אבל לא רק אמנות ופילנתרופיה החזירו את איל עופר למעורבות משמעותית בישראל, גם עסקים. בסוף 2018 נחתם "הסכם ההיפרדות" בין איל לבין בני דודיו, ליאורה ודורון, ילדיו של יולי עופר. לפי ההסכם, שנולד בגלל מגבלות חוק הריכוזיות, ויתרו ליאורה ודורון על חלקם בבנק מזרחי־טפחות ונשארו עם שליטה בעופר השקעות, שהנכס העיקרי שלה הוא חברת הנדל"ן מליסרון. איל מצדו נפרד מהנדל"ן ונשאר עם 22% ממניות מזרחי־טפחות, כחלק מגרעין השליטה המשותף בבנק עם משפחת ורטהיים. בחודש שעבר קיבל איל היתר מבנק ישראל, והפך רשמית לבעל שליטה בבנק השלישי בגודלו בישראל.

מלבד השליטה בבנק, עופר גם משקיע בהייטק מקומי. קרן ההון סיכון O.G Tech ventures, שהקים ב־2017, פועלת ממתחם שרונה בתל אביב והשקיעה עד כה ב־9 חברות.

בעבר, כשהחזיק במניות מיעוט בבנק, הוא התייחס לבנק כאל השקעה פסיבית: "אני בעל מניות בבנק מזרחי, לא מעורב בניהול הבנק, לא בדירקטוריון שלו, ומבחינתי אין לי שום צורך להיות מעורב בניהול. אני מסתכל על זה כבעל מניות שרוצה לראות שהנכס, שמנוהל על ידי מנהלים מקצועיים, יתנהל נכון. זו אינה השקעה אקטיבית".

אז מה גרם כעת לעופר, שכבר שנים רבות חייו מתנהלים בלונדון, עם גיחות לניו יורק ומונקו, להפוך לבעל שליטה בבנק ישראלי? מקורביו מבקשים להמעיט במשמעות השינוי. "המעורבות של איל בארץ היתה תמיד חזקה מאוד, זה רק המשך של הדברים שהוא תמיד עשה", אומר אבי טיומקין, חברו הקרוב. "בסופו של דבר הוא נולד פה, מרגיש ישראלי ואוהב את ישראל".

אולי זאת הדרך שלו, כשהוא מתקרב לגיל 70, לקרב את ילדיו לארץ?

"הם מעורבים מאוד בארץ. בנו הבכור (ג'ונתן) נשוי לישראלית וכולם גדלו עם אהבה לישראל. המשפחה מעורבת מאוד פה".

בעניין המעורבות, טיומקין מזכיר שבחמש השנים האחרונות העניק עופר מלגות לימודים למשוחררי שייטת 13. אלה הסתכמו ב־6 מיליון שקל לפחות. בכך הוא ממשיך את תרומות הוריו, והשם שהעניק לעמותה מבהיר שלכך כיוון: "העמותה להענקת מלגות בחסות איל עופר (בהשראת פעילותם של הוריו, סמי ואביבה עופר)".

בעמותה מכהנים שני אנשי אמונו של עופר בישראל: עו"ד צבי אפרת ואלי אלרואי. אפרת שימש שותף בכיר במשרד גורניצקי עד 2017, וייצג את משפחת עופר במשך השנים. הוא גם מי שליווה את הפרדת העסקים שהושלמה באחרונה, ומשמש במקביל דירקטור בבנק מזרחי־טפחות.

אלרואי נחשב מנהל עסקיו של עופר בישראל ואחד האנשים הקרובים אליו ביותר. "אלי הוא איש אמונו של איל, אדם רציני מאוד. הכימיה ביניהם מצוינת ואיל סומך עליו באופן מלא", אומר מקורב. הרזומה הניהולי של אלרואי כולל משרות ניהול בקבוצת קרדן ולאחר מכן יו"ר חברת הבת GTC, שאותה הוביל להשקעות נדל"ן מוצלחות בפולין בראשית העשור.

לפני חודש וחצי, עם השלמת העברת השליטה, פרשה ליאורה עופר מדירקטוריון מזרחי־טפחות. בדירקטוריון נותרו צבי אפרת ומוטי מאיר, שנחשבים דירקטורים המזוהים עם משפחת עופר. אם יבקש עופר לרכוש השפעה בדירקטוריון ולמנות דירקטור מטעמו, אלרואי הוא השם הבולט. אולם גורם בנקאי מזכיר שהמהלך אינו מחויב: "בנק אינו עסק פרטי. יש בו ממשל תאגידי וכללים ברורים, ואין סיכוי שיקרה משהו מהותי בלי ידיעת בעלי המניות".

עסקיה של עופר גלובל (O.G בקיצור), חברת האחזקות של איל עופר, מאורגנים בחמש חטיבות. המשמעותיות שבהן הן זרועות הספנות והנדל"ן, ובצדן אנרגיה, טכנולוגיה וכעת פיננסים (ראו מסגרת). "היכולת להתרכז בנושא או שניים שבהם יש לנו הבנה ויכולות טובות היא היתרון היחסי שאני מסוגל להביא לשולחן", אמר בראיון נדיר ל"כלכליסט" ב־2012. "אם אני מתחיל לעסוק בדברים שאני לא מבין בהם, או מבין בהם פחות, אני פוגע ביכולת שלי להתרכז בדברים שאני צריך להבין בהם. זה מסיט את תשומת הלב של האנשים שעובדים סביבי ממה שהם צריכים לעשות. כדי לשמור על יתרון יחסי אנחנו מנסים להתרכז. הפיזור הוא בעוכרינו".

עם אביו סמי. האב הקפיד על הפרדה קשיחה בין הבנים, והנתק מעידן נשמר עד היום

המזרחי הוא השקעה שגרתית פחות של עופר, לפחות בכל הנוגע להקפדתו על ניהול עסקיו בחברות פרטיות. "אני עומד על זה שנישאר פרטיים כדי לא להיות חייב למלא את הציפיות של ציבור המשקיעים להכנסות קבועות", אמר באותו ראיון. "אני רוצה לקחת ריסק, אני רוצה להיות אחראי לריסק שלי, ועל הבסיס הזה לקבוע אם אצליח או לא". הגישה הניהולית הזאת הוכיחה את עצמה עד כה, כשעופר נהפך לישראלי העשיר ביותר. הונו הוערך באחרונה על ידי המגזין "פורבס" ב־9.6 מיליארד דולר, והוא מדורג 149 בדירוג המיליארדרים העולמי. "אני אוהב את זה", אמר לנו עופר ב־2012, כשנשאל על התשוקה לעבודה. "יש המון ריגושים ודברים חדשים ועסקים חדשים ומקומות חדשים ואנשים חדשים. זה מניע די חשוב וזה שומר אותנו צעירים ומלאי אנרגיה. אנשים שיוצאים לפנסיה נעשים זקנים. מנוחה משתקת את הבן אדם. ליהנות מהריגושים של עשייה ועסקים זה מה שנותן את האנרגיה".

הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט

 

להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

ההקפדה על פרטיות מתבטאת גם בכך שמעט מאוד אנשים מחוץ למשפחתו של עופר קרובים אליו באמת, וגם הם מקפידים לשמור על פרטיותו. "זה עניין של אישיות, לא של סודיות. זה לא שהוא מסתיר משהו", אומר אחד ממכריו. "הוא איש חברה יוצא מן הכלל עם חוש הומור, אבל יש לו אופי מופנם".

כפי שהרגיל אותו אביו, גם אצל איל עופר כל ארבעת הילדים שולבו בעסקים: ג'ונתן (ג'יי. ג'יי.), בן 40, עובד בעסקי הנדל"ן המשפחתיים. דניאל (38) בעסקי הספנות, דיוויד (35) מעורב בהשקעות ההייטק ובניהול אוסף האמנות המשפחתי, ואוליביה (33) היא מנכ"לית הקרן הפילנתרופית המשפחתית. היא ודיוויד היו מעורבים במגעים עם מוזיאון תל אביב סביב התרומה לביתן הלנה רובינשטיין.

ב־1924 עלתה לחיפה מרומניה משפחת הרשקוביץ: יוסף וצילה ושלושת בניהם הצעירים - דוד, סמי ויולי. האב הקים בחיפה עסק לאספקת ציוד לאוניות שחלפו בנמל, וממנו צמחה בסופו של דבר אימפריה עסקית מגוונת, שהפכה את משפחת עופר לעשירה בישראל ואחת העשירות בעולם. גם אחרי פטירת האחים סמי ויולי, פיצול האימפריה ופריסתה על פני כמה יבשות, היקף העסקים רק גדל. מכל בני דורו, איל נסע הכי רחוק מישראל. כעת, כמעט 100 שנה אחרי העלייה של סבו, הוא מראה סימנים עסקיים לכך שהשורשים לא נותקו לחלוטין.

* * *

תחום הספנות הוא מרכז עסקיו ושם גם לבו של איל עופר. "אני סינגל־מיינדד, רק ספנות", אמר בעבר בהתייחסות לביזנס שזורם במשפחתו כבר ארבעה דורות. חברת זודיאק שבבעלותו היא אחת מחברות הספנות הפרטיות הגדולות בעולם. היא מחזיקה 150 כלי שיט ומעניקה שירותים נרחבים, מבניית כלי השיט, דרך התפעול, האחזקה והעסקת הצוות. מלבד זאת, עופר מחזיק אחוזים אחדים, ששווים מאות מיליוני דולרים, ברויאל קריביאן, חברת הקרוזים השנייה בגודלה בעולם.

בתחום הנדל"ן עופר פעיל באמצעות חברת גלובל הולדינגס, שבבעלותה יותר מ־100 נכסים למסחר ולמגורים ועוד 2,500 חדרי מלון, ששטחם הכולל הוא מיליון מ"ר בקירוב. רוב הנכסים נמצאים בארצות הברית, ובמיוחד בניו יורק, שם הוא הבעלים של בניינים נחשקים כמו 15 סנטרל פארק ווסט, גריניץ' ליין ו־120 פארק אווניו. ב־2016 הוערך שווי נכסיו בעיר ב־2.3 מיליארד דולר על ידי חברת ריל קפיטל אנליטיקס. נכסים משמעותיים נוספים מוחזקים בלונדון ובאמסטרדם.

בתחום האנרגיה יש לעופר עסקי קידוח והפקת נפט וגז באוסטרליה ובדרום־מזרח אסיה, תחת O.G oil and gas. חברת Omni שבבעלותו מספקת שירותים לקידוחי offshore.

בתחום הטכנולוגיה והחדשנות עופר פעיל באמצעות O.G Tech ventures, קרן הון סיכון שהוקמה ב־2017 ופועלת ממתחם שרונה בתל אביב. הקרן השקיעה עד כה ב־9 חברות, בהן BRINGG, שפיתחה טכנולוגיה לניהול מערכי לוגיסטיקה ומשלוחים והשלימה לפני חודשיים גיוס של 25 מיליון דולר מסימנס; openlegacy, שהטכנולוגיה שלה מסייעת למוסדות פיננסיים להשיק במהירות חידושים דיגיטליים על תשתיות ליבה וגייסה לפני כחצי שנה 30 מיליון דולר; וחברת הסייבר SECDO, שנרכשה באפריל שעבר בכ־100 מיליון דולר על ידי פאלו אלטו נטוורקס.

פעילות הפיננסים וההשקעות מתמקדת באחזקה של 22% ממניות מזרחי טפחות, ששוות נכון לכתיבת שורות אלה 3.8 מיליארד שקל.