"לבייב תמיד שילם בזמן אבל הוא כבר לא קונה יהלומים"

כשאומרים בישראל יהלומנים, המחשבה הראשונה היא על לב לבייב ועסקי היהלומים שלו ברוסיה. אמנם עסקיו המשפחתיים תמיד היו אפופי מסתורין, אך מאז התפוצצות פרשת הברחת היהלומים מרוסיה לישראל ללא תשלום מס, לבייב לא שב לישראל ונשאר לחיות ברוסיה.

סרגיי איבנוב, כמנכ"ל אלרוסה אתה יכול לשפוך אור על מעשיו ומקום הימצאו של אחד מאנשי העסקים המוכרים בישראל?

"נפגשנו מספר פעמים כשנכנסתי לתפקיד ב־2017. הוא היה לקוח מאוד גדול, אחד הגדולים שלנו, ותמיד שילם בזמן עבור מה שקנה מאז 2018 הוא לא קונה כלום. לא שוחחנו ואני לא יודע מה האסטרטגיה החדשה שלו".

יש לו עדיין מכרות משלו ברוסיה?

"אני לא שמעתי על זה".

הוא למעשה יצא מהענף?

"לא יודע כי לא פגשתי אותו מאז, יש לנו 76 קונים אחרים, אבל הבנתי שאין לו עניין כלשהו בחידוש הסטטוס שלו כקונה".

אז לבייב כבר לא ברשימת הלקוחות, אבל הרבה יהלומנים ישראלים אחרים כן. באופן מסורתי ישראל נהגה לרכוש את מרבית היהלומים מקונצרן דה בירס, המתחרה הישיר של אלרוסה, שמחלקים ביניהם את רוב שוק היהלומים העולמי ולמעשה קובעים את הטון בו, כלומר את המחירים. בעשור האחרון, יותר ויותר יהלומנים מקומיים קונים סחורה מאלרוסה, מספר איבנוב שהיה אורח שבוע היהלומים הבינלאומי בבורסה ברמת גן.

כמה ישראל משמעותית עבור חברה כמו אלרוסה עם מכירות שנתיות של יותר מ־4 מיליארד דולר?

"ישראל כבר מזמן היא אחת מהשותפים הגדולים שלנו. זה מרכז גדול לעבודה הן עם יהלומים והן עם גלם. אנחנו כבר יותר מעשור עובדים יחד עם הבורסה ליהלומים ואני נפגש עם נשיא הבורסה יורם דבש כמה פעמים בשנה. חברות ישראליות הן לקוחות משמעותיים שלנו: פמפורט, נירו, החברה של דבש ודלומי שהפכו השנה ללקוחות".

סרגיי איבנוב, מנכ”ל אלרוסה. "אשתו מעדיפה יהלומים טבעיים" צילום: בלומברג

ישראל קונה יותר מכם או מדה בירס?

"מכך שדה בירס מרוויחה 700 מיליון דולר בשנה יותר מאתנו, אני מניח שישראל קונה מהם יותר במונחים כספיים. דה בירס אמנם מוכרים יותר בכסף, אבל אנחנו מוכרים יותר בקראט כי איכות היהלומים שלנו נמוכה יותר, ויש לנו שוק של יהלומים לתעשייה (כאמצעי חיתוך — ס.ש.)".

מה חלקה של ישראל במחזור שלכם?

"המרכז הגדול וחצי מהמכירות שלנו עדיין מגיעות מאנטוורפן, אבל גם שם, וזה אולי לא פוליטיקלי קורקט להגיד, חלק מהחברות הן עם שורשים ישראליים וחלק מההון שעומד מאחורי העוסקים במלאכה הוא ישראלי. אם מחשבים ישירות את שש החברות הישראליות שנמנות עם הלקוחות שלנו הן מהוות 7% מהמכירות שלנו — מעל 300 מיליון דולר בשנה. אבל חברות ישראליות גם פעילות מאוד במכירות הפומביות שלנו ומתמחות באבנים מיוחדות של 8־10 קראט. לפי החקיקה הרוסית ניתן למכור אותן רק במכירות פומביות והישראלים זוכים כי הם מתמחים בגלם כזה ומייצרים מהם יהלומים נדירים".

"הורדנו את מחיר היהלומים ב־10%"

אגב יהלומים נדירים, לא מזמן פורסם שמצאתם את היהלום הגדול בתולדות רוסיה. הצגת את היהלום לנשיא ולדימיר פוטין?

"כן, זה יהלום ורוד של 15 קראט. כשהצגתי אותו הוא עוד לא עבר עיבוד, אבל כעת הוא כבר מוכן והשנה נמכור אותו במכירה פומבית. המחיר עשוי להגיע ל־30 מיליון דולר".

לנוכח וירוס הקורונה החלטתם להעביר את המכירות הפומביות מהונג קונג?

"בעקבות המצב הקשה המכירה הפומבית תתקיים בישראל במקום בהונג קונג. חלק יהיה גם בניו יורק".

איך הווירוס משפיע על העסקים שלכם?

"ההשפעה שלילית. אם בדצמבר וינואר השוק התחיל להתייצב והיינו אופטימיים בנוגע ל־2020 עכשיו אנו מזהים את קורונה כברבור שחור. הירידה במכירות בסין משמעותית, כל שוק היוקרה נעצר שם לחלוטין".

שליש מייצוא היהלומים הישראלי הוא למזרח אסיה. מה המכירות שלכם באיזור?

"בסין עצמה לא הרבה, אבל הסינים הם חמישית משוק היהלומים הכללי וזה השוק הצומח ביותר. להערכתנו הרבעון הראשון והשני יהיו קשים, אבל אולי דווקא במחצית השנייה נראה קפיצה בגלל קניות שנדחו".

כאשר איבנוב מדבר על התייצבות השוק בדצמבר וינואר, הוא מתכוון בעיקר לפגיעה שספגה אלרוסה בעקבות מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין שפגעה בביצועיה ב־2019. הכנסות החברה ירדו בשיעורים דו־ספרתיים ברבעונים הראשונים של השנה שעברה על רקע צמצום הרכישות על ידי לקוחות סינים, שנוהגים לרכוש יהלומים בעיקר במהלך נסיעות למערב. גם דה בירס ספגו פגיעה כתוצאה מאירועים אלה.

אתם ודה בירס מחזיקים כל אחת בערך ב־30% משוק היהלומים העולמי, אז ביחד קובעים למעשה את מחירי היהלומים?

"היום בלתי אפשרי לקבוע את המחירים, אבל הם כן מושפעים מהתנהגות שלנו. האסטרטגיה שלנו משפיעה על המחירים בכל השוק. למשל בשנה שעברה הורדנו את המחירים ב־10% כתוצאה מסיבות מאקרו־כלכליות".

איך זה קורה בפועל?

"כל אחד מסתכל על המכירות שלו ומבין מה עושה החברה השנייה. אי אפשר למכור היום במחיר לא תחרותי".

"אותתו לנו על קשיי הישראלים"

בחודשים האחרונים גם יחסי רוסיה ישראל הסתבכו עם מאסרה של נעמה יששכר ואירועים שבהם ישראלים שהגיעו למוסקבה לא הורשו להיכנס לרוסיה ונשלחו בחזרה לישראל.

אתם חברה רוסית ממשלתית שעובדת הרבה עם ישראל. איך השפיעו הארועים הללו על היחסים והעבודה השוטפת?

"שמעתי על האירועים וגם קראתי עליהם בעיתונות. שאלתי את יורם דבש אילו בעיות יש בכל הקשור לכניסה לרוסיה, כי חלק מהלקוחות הישראלים שלנו אותתו לנו שהיו קשיים בכניסה לרוסיה. אני חושב שזה חוסר הבנה שקשור למשטר הוויזות ובטוח שזה ייפתר בקרוב. יש נסיעות עסקיות של ישראלים שעד היום לא הוגדרו ככאלה. אבל אם נראה שהבעיה מתגברת, אנחנו כחברה ממשלתית, נפנה לממשלה בעניין, בעיקר אם נראה שזה משפיע על יחסי העבודה השוטפים".

הקשרים של אבא עם פוטין

כשאיבנוב מדבר על "פנייה לממשלה" הוא לא חייב לעבור בצינורות המקובלים. דלתו של פוטין פתוחה בפניו שכן אביו של איבנוב, שנושא שם זהה, הוא יד ימינו של הנשיא כבר שלושה עשורים. בתקשורת הרוסית מכנים את איבנוב האב כ”מרגל הרוסי הבכיר ביותר” שכן הוא שימש כסגנו של פוטין כראש FSB (הגוף שהחליף את הק.ג.ב) ובהמשך כיהן גם כשר הביטחון וראש הסגל של פוטין, עד שנאלץ לעזוב לאחר ששמו הופיע ברשימת האוליגרכים שהוכנסו תחת סנקציות אמריקאיות ובהמשך כיכב גם בדו"ח סטיל על התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארה"ב ב־2016.

אני מבינה שאביך מקורב מאוד לנשיא רוסיה פוטין.

"לא יודע כמה מקורב, אבל כן עובד בממשלו. היום הוא השליח המיוחד לענייני איכות הסביבה. ומאוד נהנה מכך".

ברוסיה מכנים אותו לעתים המרגל הראשי של פוטין.

"לא בדיוק, הוא כיהן כסגן מנהל FSB, בהמשך היה ראש מועצת הבטחון, שר הביטחון ובין 2011־2016 היה ראש הסגל של פוטין".

לקרבה בין אביך לפוטין יש קשר לכך שאתה עוד לפני גיל 30 הגעת למשרות בכירות בחברות ממשלתיות? התרוצצת מילדותך במסדרונות הקרמלין?

"לא, יש לי השכלה כלכלית, למדתי כלכלה בינלאומית באוניברסיטה ליחסים בינלאומיים במוסקבה (המקום שבו מסורתית למדו אנשי ק.ג.ב — ס”ש) וכבר בשנה הרביעית בגיל 22 התחלתי לעבוד. אני לא מתכחש לרקע המשפחתי שלי ויש כמובן קשרים מסוימים שיצרתי עם אורחים ואנשים שהיו באים אלינו הביתה. משם עברתי לחברת הביטוח הממשלתית SOGAZ והציעו לי לעמוד בראש החברה (2012). שם שילשתי את הרווח ויצרתי 10,000 מקומות עבודה. אבל רציתי תעשייה אמיתית. אהבתי את אלרוסה — ארגון ענק שמעסיק 38 אלף עובדים".

איך היחסים בין רוסיה לארה"ב משפיעים עליכם?

"זה לא משפיע עלינו, אנחנו חברה ציבורית עם אחזקות של יותר משליש מהמניות בידי הציבור. אנחנו לווים בשוק החוב העולמי, עם דירוג אשראי משלוש הסוכנויות".

באחרונה יש טענה שהיהלומים הטבעיים הם נחלת העבר וכבר לא צריך עשיר כדי לקנות יהלום עם התפתחות שוק היהלומים הסינתטיים. ישראל פעילה בתחום זה עם חברה שהקים היזם בני לנדא. זה מאיים עליכם?

"נושא היהלומים הסינתטיים לא חדש. התחילו לייצר אותם בשנות ה־50. נכון שהיום יותר מהר וקל לייצר אותם, אבל אנחנו לא רואים בהם איום אלא שוק חדש. השוק הזה עדיין מאוד קטן, כ־1%־1.5% משוק היהלומים ולכן אני צופה שהוא יצמח מהר ויהיו הרבה רשתות אופנה וקמעונאיים שיתנסו בזה. אבל אלה שווקים שונים שיש להם קיום מקביל. מותגי יוקרה כמו לואי ויטון או בולגרי כבר הכריזו רשמית שלא ייכנסו לשוק הזה".

ומה תעשה אם אשתך תקנה יהלום סינתטי?

"לא חושב שזה יקרה, היא אמנם שאלה אותי על זה אבל מעדיפה יהלומים טבעיים".