משבר הקורונה
2,770 שקל לנפש בחודש: הדרך לאסון בבני ברק
כשההכנסה לנפש על גבול קו העוני, ונעצרו מסעי התרומות של רבנים בניו יורק, בני ברק תתקשה להתאושש. במקביל, משבר נדל"ני עלול למוטט את העירייה שתלויה בהכנסות ממרכז העסקים
"אם משבר הקורונה יימשך חודשיים־שלושה יהיה בבני ברק רעב", מזהיר איש העסקים החרדי יצחק שיינפלד. זאת, מכיוון שמדובר באוכלוסייה ענייה במיוחד ללא עתודות כלכליות. את יכולת ההשתקמות של תושבי העיר בטווח הרחוק יקבע במידה רבה המצב הכלכלי בניו יורק, כלומר השאלה עד כמה יקרוס שוק התרומות של החרדים בארה"ב בעקבות התפרצות הקורונה.
- לאחר אישור התקנות לשעת חירום: העיר בני ברק הוכרזה כאזור מוגבל
- שר הבריאות ליצמן ורעייתו אובחנו כחולים בקורונה
- הלחץ עבד: ראש עיריית בני ברק התקפל והורה לבנות מחדש את המתחם לבדיקת קורונה בעיר
בבני ברק אוכלוסייה של 199 אלף איש שנדחקים ב־7.35 קמ"ר בלבד. זה הופך אותה לעיר הצפופה בישראל עם 26,500 תושבים לקמ"ר. הצפיפות במקרה של בני ברק לא מתבטאת רק במספר נפשות מאוד גדול בכל דירה, 4.7 נפשות למשק בית, אלא גם באפשרות הידבקות הרבה יותר גדולה בחנויות המכולת או בתי הכנסת. תושב העיר מוטי שטרן כתב בטוויטר ביום שישי: "אין לי איפה לקנות אוכל כי השוטרים לא נותנים לי לצאת מבני ברק ובבני ברק אני לא מעוניין להיכנס לסופרים מחשש הדבקה. כל סופר מדגרת קורונה".
44% מועסקים בלבד
למשבר ההומניטרי תרמה גם העובדה שבימים הראשונים לאחר תחילת המשבר היתה הוראה של המנהיג הרוחני של דגל התורה הרב חיים קנייבסקי להתעלם מהוראות משרד הבריאות ולא לסגור את תלמודי התורה והישיבות. החמירה אותו העובדה שדווקא בתקופה זו היו מסיבות הפורים. אורח החיים החרדי הקהילתי אף הוא גרם להחמרת המצב.
בני ברק מדורגת באשכול החברתי כלכלי השני של הלמ"ס יחד עם יישובים חרדיים ובעיקר יישובים ערביים. היא העיר ה־19 מהסוף במעמדה החברתי־כלכלי. על פי הלמ"ס אחוז המועסקים עמד על 44% לעומת 61% בכל הארץ. הסיבה העיקרית לכך היא כמובן כמות גדולה מאוד של גברים שלומדים בכולל – ישיבה לגברים נשואים. לשם השוואה, ברמת גן הסמוכה עובדים 70%. אבל זו לא כל הבעיה: לפי נתוני הביטוח הלאומי השכר הממוצע לשכיר בבני ברק עמד ב־2017 על 7,000 שקל לעומת שכר ממוצע של 10,600 באותה שנה בכל הארץ. שיעור השכירים שהשתכרו עד שכר מינימום עמד על 47%, לעומת 34% בממוצע ארצי.
ההכנסות המעטות האלה מתחלקות על הרבה יותר נפשות. אחוז הילדים והנערים בני ה־17 ומטה בבני ברק עומד על 47%. יותר מפי שניים מתל אביב, 21%. התוצאה של שיעור תעסוקה נמוך, שכר נמוך של המועסקים וריבוי ילדים ברורה: ההכנסה הכספית נטו לנפש בבני ברק עמדה ב־2017 לפי הלמ"ס על 2,770 שקל, סמוך ממש לקו העוני שעמד באותה שנה על 2,740 שקל לנפש. לשם השוואה ההכנסה לנפש בבת ים החלשה עמדה על 4,300 שקל.
ריבוי הילדים עובד דווקא לטובת בני ברק במאבק במקרי קורונה חמורים מכיוון שהמשמעות שלו היא מיעוט קשישים. יש בה 7% בני 65 ומעלה לעומת 15% בתל אביב ו־3% בני 75 ומעלה. עם זאת, היא אינה עיר צעירה מהסוג של ביתר עילית או מודיעין עילית שבהן אחוז אחד של בני 65 ומעלה. צריך לזכור גם שכמעט כל המנהיגים הרוחניים החרדיים המתגוררים בעיר, כולל כמובן הרב קנייבסקי עצמו בן ה־92, הם קשישים בגיל סיכון. מדובר בין היתר בנשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה הרב גרשון אדלשטיין בן ה־97, באדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר בן ה־81 ובאדמו"ר מויז'ניץ הרב ישראל הגר בן ה־75.
איש העסקים החרדי שיינפלד, תושב בני ברק, מסביר שבבני ברק קשה לאגור מצרכים. "זו עיר של משפחות גדולות עם דירות קטנות. ולכן קשה להצטייד בכמויות. אנשים הולכים למכולת ולירקן או לסופר כל יום". לדבריו, "זו עיר ענייה שנזקקת כל הזמן ליבוא כסף מבחוץ (תרומות מארה"ב, ש"א). אנשים חיים מהיד לפה, שומרים את המזומן בבית וחיים במזומן, אין עתודות, לא של כסף ולא של מזון".
כך למשל אברך מקבל מהכולל בממוצע כ־2,000 שקל. בעיר שהשכר המוצע בה 7,000 שקל זה סכום משמעותי. "אם ראש הכולל לא יכול לנסוע לארה"ב ולאסוף כסף אז הוא גם לא יכול לשלם", מסביר שיינפלד. חלק גדול מהשכירים בבני ברק עובדים בחינוך החרדי הפרטי שלא מקבל עכשיו כסף מההורים ולכן גם מתקשה לשלם את השכר לעובדים. את הבעיה מחמירה העובדה שהסגר פרץ לפני פסח, תקופה של איסוף תרומות לעניים, המכונות קמחא דפסחא. במגביות הקמחא דפסחא, אומר שיינפלד, אוספים סכומי ענק. "השנה לא הספיקו לאסוף". זה לא שאפשר לבקש מאנשים להעביר את הכסף באפליקציה. במצב של חוסר ודאות, מסביר שיינפלד, "אנשים שומרים את הכסף בבית".
לא תמיד בני ברק היתה חרדית. בעבר היא היתה מעורבת. היא העיר היחידה בישראל שהתחרדה כולה. המשמעות הכלכלית היתה יציאת אוכלוסייה חילונית ודתית, שמשלמות מיסי עירייה גבוהים והתפשטות של אוכלוסייה חרדית שמקבלת הנחות רבות בארנונה וזקוקה מאוד לשירותי רווחה. בשנות התשעים אף מונתה לעיר ועדה קרואה.
בשנים האחרונות ראשי העיר מצאו פתרון למצוקה הכלכלית, אם לא של התושבים אז לפחות של העירייה. הם מאפשרים הקמת מגדלי ענק באזור שקרוב לקניון איילון, דוגמת בנייני ב.ס.ר. בכספים שהעירייה מקבלת עבור היטלי השבחה וארנונה היא מממנת את האוכלוסייה הענייה שחיה אצלה. בני ברק ממוקמת במקום העשירי בארץ בכמות שטחי המשרדים והמסחר לחיוב ארנונה עם 190 אלף מ"ר, כמו הרצליה.
אלא שבניגוד לערים אחרות עם כמויות כאלה של מסחר ומשרדים לא רק שהיא לא נמנית עם פורום ה־15 של הערים שאינן תלויות בתקציבי ממשלה, היא מקבלת מענק איזון ממשרד הפנים, כמו ערי פיתוח ויישובים ערבים. ב־2019 קיבלה מענק איזון של 92.5 מיליון שקל, המענק הגדול ביותר. היא גם זכאית לקבל שירותים ממשרד הנגב והגליל כי היא מוגדרת כפריפריה חברתית.
האם המשבר ישנה דפוסים
מצב שוק הנדל"ן בישראל יקבע את גורל תקציב העירייה. המגדלים בצפון בני ברק הם שהוציאו את עיריית בני ברק מפשיטת הרגל. דווקא על רקע זה מתריע ראש תוכנית החרדים של המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר גלעד מלאך שבני ברק תהיה פגיעה במיוחד למיתון אפשרי שיגרום למשבר בשוק הנדל"ן.
לפחות חלק מהעובדים שנפלטו לשוק בחודש האחרון צפויים לא לחזור ואלה יהיו כנראה ביחוד החלשים. בני ברק, שהשכר בה נמוך מאוד, צפויה להיפגע מכך. אבל בסופו של דבר הגורם שיקבע את עתידם הכלכלי של תושבי העיר בשנים הקרובות יהיה יותר מכל המצב הכלכלי בניו יורק והיקף התרומות שיגיעו משם. "אם יהיה משבר כלכלי בארה"ב אז המשבר בבני ברק יהיה גדול מאוד", אומר שיינפלד. "מוסדות שאוספים כספים לפעילותם לא יוכלו לשם שכר, שאלפי משפחות מתפרנסות ממנו".
יש גם שאלות לא כלכליות שקשורות למשבר אבל יכולות להשפיע דרמטית על דפוסי העבודה של תושבי העיר. אחת מהן היא האם ההוראה השגויה של הרב קנייבסקי להמשיך בלימודים תגרום למשבר באמונת חכמים ובאמונה בחשיבות לימוד התורה. השאלה השנייה היא איך המצב שבו חיילים הפכו למסייעים העיקריים לאוכלוסיית בני ברק ישפיע על היחס לצבא. שני הדברים יכולים אולי לעודד יציאה לשירות צבאי ולעבודה.