מחיר הממשלה המנופחת: קיצוצים ברווחה ובבריאות

הקמתה של הממשלה המנופחת והבזבזנית גובה מחיר: משרד האוצר שלח בסוף השבוע לשרים את החשבון הראשוני והוא קיצוץ רוחבי קבוע של 1.5% בתקציביהם של משרדי הממשלה מעתה ואילך. מדובר בסכום כולל של 108 מיליון שקל בתקציבי המשרדים לשנת 2020, וביטול 359 תקנים בשירות המדינה. לאורך קדנציה של ארבע שנים וחצי מדובר בקיצוץ של 486 מיליון שקל.

הממשלה תדון היום בהצעת הקיצוץ ואותן האצבעות שיתבקשו לקצץ גם יאשרו את הקמתם של שישה משרדי ממשלה חדשים ולא נחוצים, פיצול משרדים קיימים, הקמת מטה תשתיות במשרד האוצר ומטה תכנון במשרד הפנים, ומינוי שמונה סגני שרים שיעלו לקופת המדינה לפחות כ־586 מיליון שקל לקדנציה של ארבע שנים וחצי.

עשרות עובדים חדשים יתווספו למשרדים החדשים – רה"מ החליפי בראשות בני גנץ; קידום קשרי קהילה בראשות אורלי לוי אבקסיס; משרד הסייבר בראשות דודי אמסלם; המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה והמשרד למשאבי מים בראשות זאב אלקין; משרד ההתיישבות בראשות ציפי חוטובלי; מינויו של צחי הנגבי כשר במשרד רה"מ שיחליף בקרוב את חוטובלי, מינויו של השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון, ומינוי 8 סגני שרים חדשים.

6.5 מיליון שקל ללשכת השר

כל השרים החדשים רוצים למנות מנכ"לים במשרדיהם: כל שר יכול לאייש 13.5 תקנים, וכל מנכ"ל וסגן שר שמונה תקנים כל אחד. עלותה השנתית של לשכת שר היא 6.5 מיליון שקל, עלותה השנתית של לשכת מנכ"ל היא 3.2 מיליון שקל, והעלות השנתית של לשכת סגן שר עומדת על 2.2 מיליון שקל. כלומר, תוספת המשרדים החדשים והשרים הנגבי וביטון עולה 328.5 מיליון שקל לקדנציה של ארבע שנים וחצי.

בנימין נתניהו ובני גנץ צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מדובר בתוספת של לפחות 250 משרות: 150 משרות למשרדים החדשים ולשרים הנגבי וביטון, 64 עובדים ללשכות 8 סגני השרים, 22 עובדים למשרד הבריאות ועוד עובדים נוספים במשרד רה"מ החילופי ובמשרדים השונים. המשרדים החדשים דורשים תוספות של עובדים מעבר למה שהוקצה ללשכות השרים והמנכ"לים.

בצד העלויות יש למנות גם את עלות אבטחת רה"מ החליפי – 178 מיליון שקל לכל הקדנציה. עלות 8 סגני שרים לקדנציה היא 80 מיליון שקל. בנוסף, השרים במשרדים החדשים יתבעו תוספות תקציב של מאות מיליוני שקלים להצדקת קיומם.

ח"כ ניר ברקת צילום: עמית שעל

בינתיים מציע האוצר לבצע קיצוץ בתקציביהם של משרדי הממשלה: משרד הרווחה יידרש לקצץ 3.6 מיליון שקל, ולהחיל קיצוץ בתקציבי המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה, שנדרשים כעת לתת סיוע לנפגעי הקורונה. משרד הבריאות מקבל מצד אחד תוספת של 22 תקנים זמניים לשנים 2020–2021 להקמת מטה קורונה, ומצד שני עליו לקצץ 4.3 מיליון שקל בתקציבו. העיקר שיהיה כסף להפעלתה של הממשלה המסורבלת.

בצד אלה תקדם היום ועדת החוקה של הכנסת את חקיקתו של "החוק הנורבגי" לכניסתם של 12 ח"כים חדשים במקום שרים וסגני שרים, בעלות של 110 מיליון שקל – 92 מיליון שקל עלות לקדנציה של 4.5 שנים, ו־18 מיליון שקל לבניית לשכות חדשות לחברי הכנסת, כי השרים וסגני השרים המתפטרים ימשיכו לאייש את לשכותיהם בכנסת.

יתרוצצו בין הוועדות

לאחר שנה וחצי של שיתוק יחזרו השבוע ועדות הכנסת לעבודה פרלמנטרית מלאה. הקואליציה הרחבה הבטיחה לעצמה רוב בוועדות, אבל בשל העובדה ש־12 מבין 15 חברי הכנסת של כחול לבן מכהנים כשרים בממשלה לא נותרו ח"כים לעבודה פרלמנטרית רגילה.

יולי אדלשטיין, שר הבריאות צילום: יואב דודקביץ

חקיקת החוק הנורבגי שתעבור במהירות תוסיף 12 חברי כנסת חדשים לקואליציה ובהם: ארבעה לכחול לבן (מקום נוסף יאויש על ידי יוראי להב הרצנו מיש עתיד), ושניים לליכוד, אבל זה לא מספיק לה כיוון שהח"כים יהיו חברים בארבע עד שש ועדות ויתרוצצו ביניהן. בוועדת הכספים, המונה 17 ח"כים, חברי הכנסת של הליכוד וכחול לבן יהיו עמוסים מאוד ולא יצליחו לשבת בכל דיוניה מכיוון שיהיה עליהם להצביע ולהגן על הקואליציה גם בוועדות האחרות. לקואליציה יש בוועדה רוב של 9 ח"כים מול 8 לאופוזיציה, הכוללת את ח"כ מירב מיכאלי (העבודה) שמפלגתה בקואליציה אך היא הודיעה על היותה באופוזיציה.

מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ אופיר כץ (ליכוד), מונה כחבר בארבע ועדות ובהן הכספים והכנסת העמוסות, עבודה ורווחה וביקורת המדינה. ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) חבר בחמש ועדות. בוועדת הכספים יישב על מכסת הח"כים של כחול לבן (נוסף על 5 ח"כי הליכוד) כי לאחרונה אין מספיק ח"כים. בנוסף, הוא יושב גם בוועדות החוקה, ביקורת המדינה, פניות הציבור וזכויות הילד. ח"כ ניר ברקת (ליכוד) נבחר כחבר בארבע ועדות: כספים, חוץ וביטחון, תמלוגי הגז ומדע. נוסף על כך הוא צפוי לכהן בוועדה לתקציב הביטחון שטרם הוקמה.

ח"כ קטי שטרית (ליכוד) שולבה בחמש ועדות: כספים, חינוך, מעמד האישה, תמלוגי הגז ופניות הציבור. ואילו ח"כ מיכל שיר (ליכוד) תתרוצץ בין ארבע ועדות: כספים, הפנים, מיגור הפשיעה בחברה הערבית וזכויות הילד. ח"כ קרן ברק (ליכוד) תנווט בין ארבע ועדות: כספים, כלכלה, הפנים ומעמד האישה.

ארבעת הח"כים החדשים של כחול לבן שיצטרפו בעקבות החוק הנורבגי יאיישו 21 מקומות בוועדות. כלומר שלושה מהם יהיו חברים בחמש ועדות, ואחד בשש. בסוף השבוע החליטה הכנסת גם להקטין את מספר החברים בחלק מהוועדות. ועדת העבודה והרווחה שמנתה 15 חברים בכנסת ה־20 הוקטנה כעת ל־11 חברי כנסת. לעומתה, הוועדה החדשה להיערכות לקורונה ולרעידות אדמה, בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון (ליכוד), תמנה 13 חברי כנסת. כדי למנוע את זה ניתן היה להקים ממשלה פחות גדולה ומסורבלת וגם לאפשר לח"כי הקואליציה לפעול בפחות ועדות ולהתמקד בתפקידם.

אחדות בעירבון מוגבל

רה"מ בנימין נתניהו ורה"מ החליפי בני גנץ נועדו שוב בסוף השבוע כדי ליישר את ההדורים נוכח הראיון שהעניקה שרת התחבורה מירי רגב ל"ידיעות אחרונות", בו טענה בין היתר כי גנץ לא בשל לתפקידו. קשה להניח שהתבטאויותיה של רגב נעשו על דעתה בלבד, למרות שלאחר שגנץ נטש יממה קודם לכן פגישה עם נתניהו בזעם הודיעה הליכוד כי "הקמפיין הסתיים וזו העת לאחדות".

דבריה של רגב משקפים את התחושה שממשלת האחדות היא בעירבון מוגבל. הסקרים האחרונים מנבאים עלייה לליכוד, זינוק של גוש הימין ל־67 מנדטים, וצניחה של כחול לבן.

במצב שכזה, מעריכים בליכוד, נתניהו לא ימהר לעזוב בעוד שנה וחצי את המעון הרשמי ברחוב בלפור לטובת רוטציה עם גנץ, אלא עשוי לפעול להקדמת הבחירות. נתניהו מעוניין תחילה להכריז בתחילת יולי 2020 על הסיפוח של בקעת הירדן, ובאמצע אוגוסט לאשר בקריאה השנייה והשלישית את תקציב המדינה לשנים 2020–2021. לשם כך הוא זקוק לגנץ ולהמשך תפקודה של ממשלת האחדות. לאחר מכן, מעריכים במערכת הפוליטית, הוא עשוי לפעול לפירוק הממשלה ולהקדמת הבחירות, בהתאם לסקרים, ולהתפתחויות במשפטו, בתקווה שהמשק יתאושש וגל קורונה שני לא יתייצב בפתח. אם הסקרים יתאמתו, לאחר שכחול לבן התרסקה, הוא מקווה להיבחר שוב לראשות הממשלה, ויוכל להעביר חוקים כמו "החוק הצרפתי" שיקפיאו את משפטו.