האורך כן קובע: בעלי האג"ח הקצרות באלביט בונים על הפסיקה של אלשיך

תחושת דז'ה־וו אפפה את אסיפת מחזיקי איגרות החוב הקצרות של אלביט הדמיה שהתקיימה בשבוע שעבר. חברות שמסתבכות בהסדרי חוב משתנות ובעלי שליטה שנגררים לאסיפות מחזיקי אג"ח מתחלפים, אבל המשקיעים שנוכחים באסיפות, ועורכי הדין שמכהנים בנציגויות, נותרים קבועים.

כך לדוגמא, עו"ד גיא גיסין, בא כוחה של נציגות אג"ח א' של אלביט הדמיה שתפס את מקומו בשולחן הדוברים לאחר שנציגי החברה עזבו את האולם, כבר היה בסרט הזה. גיסין הוא זה שסידר למחזיקי הסדרה הקצרה של אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב תשלום במזומן עוד לפני אישור ההסדר הסופי. כעת מצפים ממנו מחזיקי איגרות החוב של אלביט הדמיה לשחזר את ההצלחה.

הדמיון בין המקרה של אלביט הדמיה לזה של אפריקה בולט לעין.

בשני המקרים אין חולק על כך כי במועד שבו החברות נכנסו להליכי הסדר החוב, היו ברשותם האמצעים הנזילים הנדרשים לפרוע את התחייבויותיהן המיידיות. פסק הדין שנתנה השופטת ורדה אלשייך בהסדר של אפריקה עשוי לתת למחזיקי איגרות החוב הקצרות של אלביט הדמיה יותר מאשר שביב של תקווה: "ספק גדול אם ראוי ואפשרי להתעלם מההבדל שיוצר מימד ציר הזמן של מועדי הפירעון בין הסדרות השונות, התעלמות אשר עשויה להימצא בעייתית בכל הנוגע להקפדה על עיקרון השוויון בין הנושים", כתבה השופטת. אלשיך שמכירה בהבדל שבין הסדרות הקצרות והארוכות, ראתה טעם לפגם בעמדת בעלי הסדרות הארוכות שהתעלמו מההבדלים שיוצר "ציר הזמן", להגדרתה. כמו בסיפור על הסבתא שבישלה דייסה ונתנה לכולם ורק למחזיקי אג"ח א' וב' לא נשאר, כך גם מחזיקי איגרות החוב הקצרות של אלביט הדמיה מרגישים מקופחים ביחס לסדרות הארוכות.

לכאורה, קמו להם עילות תביעה מעבר לאלו של האג"ח הארוכות, לרבות בקשת פירוק, וזאת ולנוכח העובדה שהתשלום שעל פי לוח הסילוקין נקבע ל־20 בפברואר לא שולם. משמע, נכון להיום, הם היחידים שלא קבלו את התשלום. מבחינת מחזיקי איגרות החוב הקצרות, אין מניעה להצטרף לנציגות המשותפת ליתר סדרות האג"ח, שזכתה לכינוי "סדרות משתפות פעולה", אולם זה יקרה רק אחרי שהם יקבלו את מנת הדייסה שלהם שהייתה אמורה להיות מוגשת בפברואר.

אלא שהזמן משחק לרעתם של מחזיקי איגרות החוב הקצרות שתוך זמן קצר צפויים לגלות שאין כל נחמה בצרת רבים. מועד תשלום הריבית לאג"ח ג' נמצא כבר מעבר לפינה ב־1 במרץ, וחודש לאחר מכן מגיע תורה של סדרה ד'. אף אחד לא רוצה להיות זה שנשאר כשתפוח האדמה הלוהט בידיו. אם כך, יוצא איפה שסדרות ג' וד' צפויות לקפוץ, שלא בטובתן, על העגלה של סדרות א' וב', היות שלא ירחק היום וגם התשלום כלפיהן לא יבוצע במועדו. אלא שיש הבדל מהותי בין הסדרות. בעוד שהארוכות התעקשו לעצור את התשלומים לקצרות ולהיכנס למשא ומתן על הסדר חוב מוקדם ככל שניתן, הקצרות דרשו שהתשלומים יבוצעו במועדם.

אסיפת מחזיקי איגרות החוב הקצרות של אלביט הדמיה הסתיימה בהחלטה להוציא כתבי הצבעה לסדרות א' וב'. על פי הסיכומים, כתב ההצבעה יסמיך את הנציגויות של שתי הסדרות לנקוט בכל האמצעים כדי לשמור על הזכויות של מחזיקי האג"ח, לרבות הגשת בקשת פירוק.

אחת הטענות המרכזיות של בעלי האג"ח הקצרות כלפי אלביט הדמיה היא שהחברה פועלת מחוץ למסגרת משפטית כלשהי. משמע, שההימנעות מתשלום לקצרות נעשתה ללא אישור של בית המשפט ואף מבלי שנעשתה פניה מסודרת בעניין. עו"ד אסף ברם, בא כוחה של נציגות מחזיקי אג"ח ב', טען שעובדה זאת הופכת את העומדים בראש החברה לעבריינים ומקימה למחזיקי איגרות החוב עילות שונות, לרבות הוצאה לפועל, פירוק ותביעות נגד נושאי משרה.

האיום בפירוק איננו מקרי. יותר משהוא נועד "להפחיד" את אלביט הדמיה ובעל השליטה בה, מוטי זיסר, הוא מגיע כדי להוציא את מחזיקי איגרות החוב הארוכות משלוותם. מלחמות היהודים. פירוק עלול לשמוט את הקרקע מתחת להסדר החוב הנרקם בין "הסדרות משתפות הפעולה" בהובלת קרן יורק, לאלביט הדמיה.

אומרים שאקדח שתלוי על הקיר במערכה הראשונה, חייב לירות במערכה האחרונה. אבל במקרה הזה, כפי שקרה גם בעבר, סביר להניח שחלופת הפירוק לא תצא אל הפועל. הסדרות הקצרות אומרות "תמות נפשי עם פלשתים" ומקוות שלפני שכל העסק נחרב, הארוכות ובעל השליטה ימצאו פתרון שיאפשר את התשלום כלפיהן לפני אישור ההסדר הסופי, כפי שקרה באפריקה השקעות. דז'ה וו כבר אמרנו?