"אנחנו בונים את החברה בצורה עצמאית לגמרי"

לפני חודשיים הופתעו משקיעי מדיגוס לגלות כי מנכ"ל החברה שעוסקת בפיתוח ושיווק פרוצדורות רפואיות מבוססות אנדוסקופיה מאז שנת 2000 ואחד ממייסדיה, אלעזר זוננשיין, החליט לפנות את כיסאו לטובת כריס רולנד, שכיהן בעברו כנשיא גיוון אימג'ינג אמריקה.

מדיגוס, שהונפקה בשנת 2006 לפי שווי של כ־85 מיליון שקל, לא הצליחה מאז לייצר ערך אמיתי למשקיעים. כיום היא נסחרת לפי שווי של 98 מיליון שקל. אולם כעת, מנסה החברה להשלים מהפך מחברה שממוקדת בפיתוח טכנולוגיה לחברה שממוקדת בחדירה לשוק ולהגביר את קצב המכירות. את עיקר הכנסותיה מייצרת כיום מדיגוס מהמצלמה הזעירה שהחברה פיתחה. המכשיר שפיתחה החברה לצרבת חריפה עדיין לא הצליח לבצע את הפריצה המיוחלת.

בראיון ראשון לעיתונות הישראלית מספר כריס רולנד, המנכ"ל החדש של חברה, על הסיבות שהביאו אותו להצטרף למדיגוס וחושף טפח מתוכניותיה העתידיות של החברה: "אנחנו בונים את החברה כחברה עצמאית לגמרי ולא חושבים כרגע על מכירתה. יכול להיות שאחרי שהטכנולוגיה תפגין את יכולותיה, נעורר עניין בקרב חברות בעולם".

שנות כלב

רולנד הגיע לישראל אחרי סיבוב מוקדם יותר בגיוון אימג'ינג, יצרנית גלולת האבחון למחלות מעיים, ומספר כי "הניסיון שלי עם ישראל וחברות ישראליות התחיל לפני הרבה שנים. לפני 17 שנה עבדתי בבוסטון סיינטיפיק והייתי במשימות בינלאומיות. הציעו לי לעבור לישראל, ושמחתי על ההצעה כי מעולם לא הייתי קודם לכן בישראל. ב־2006 התחלתי לעבוד בגיוון אימג'ינג ועבדתי בחברה כשלוש שנים.

אלה היו שנים טובות. אני תמיד אומר שלעבוד בחברה ישראלית זה כמו לספור שנים של כלב, שלוש שנים בחברה ישראלית הן כמו 21 שנים בחברה אמריקאית. למדתי להעריך את האנרגיה והיזמות של הישראליות".

מה הוביל אותך למדיגוס?

"ב־25 השנים האחרונות התעסקתי בניתוחים זעירי פולשנות, וזה גם מה שאהבתי במדיגוס. בשנות התשעים ניסינו לפתח מוצרים בבוסטון סיינטיפיק שיעשו שימוש בפה כדרך החדירה לגוף במטרה לבצע ניתוחים, במקום חיתוך של הבטן, אבל הטכנולוגיה לא היתה קיימת. איפשהו בדרך פגשתי את אלעזר זוננשיין ממדיגוס, התחלתי להתעניין בטכנולוגיה של החברה, והתרגשתי. מהטכנולוגיה פורצת הדרך. נקודה נוספת שהיתה חשובה לי היא שמדיגוס היא לא רק סטארט־אפ שממוקד במוצר אחד שמתאים למחלה מסוימת וזהו.  

כריס רולנד צילום: אוראל כהן

עם המוצר של מדיגוס ניתן לחשוב על כמה שווקים, ניתוחים ומחלות. מעבר לטכנולוגיה, למדיגוס שני שותפים רציניים - אורבימד וג'ונסון אנד ג'ונסון - וזה היה טריגר נוסף". קרן אורבימד השלימה השקעה של 8 מיליון דולר במדיגוס בינואר השנה, תמורת 31% מהמניות, וייתכן כי השקעת אורבימד היתה הזרז למינויו של רולנד במקומו של זוננשיין, שנותר סמנכ"ל התפעול הגלובלי.

למה החברה לא פרצה עד עכשיו?

"אני לא חושב שזה הוגן להגיד. לחברה מוצרים חדשניים ופורצי דרך. המוצרים משנים את הפרדיגמה הקיימת ובכל שוק, ביחוד זה של תחום הבריאות, קשה לפרוץ עם טכנולוגיה שמשנה את כללי המשחק. כשניגשים לרופאים למשל, שמאומנים לנתח בצורה מסויימת וקבועה כבר 20 שנה, ומראים להם דרך טובה יותר, אז הם כמובן שמחים, אבל נדרש תהליך של למידה לעומק. יש הרבה עבודה שצריך לעשות כדי להפוך את הטכנולוגיה לשמישה בקהל הרחב".

מתי השוק יקבל את הטכנולוגיה?

"לפני שבוע היינו בוושינגטון וישבנו עם עשרה רופאים מובילים בארה"ב. הם היו בהלם מהפתרון של מדיגוס, ואמרו שהם לא ראו הרבה זמן מוצר כל כך בשל, אבל האתגר הוא לא רק שהמאמצים המוקדמים האלה ישתמשו במוצר, אלא להעביר את המוצר הזה גם למאמצים המאוחרים יותר. הם צריכים לראות יותר עדויות על הצלחת הניתוח ומחקרים נוספים".

אבל המשקיעים לא רוצים להשקיע בחברה שתפרוץ עוד שנים, אלא עכשיו.

"שלושה אלמנטים מרכזיים נדרשים שהטכנולוגיה תצליח כבר נמצאים בצורה כזו או אחרת: ראשית, למדיגוס אישור שיווק בארה"ב ובאירופה. שנית, אף על פי שיש עוד עבודה לעשות - מובילי הדעה מוכנים לקבל את המוצר. ושלישית, ועל זה אנחנו באמת צריכים לעבוד, זו ההפצה המסחרית בכמויות גדולה. עניין זה תלוי בשני הגורמים האחרים. הדרך הנכונה היא לזהות את המרכזים הרפואיים החשובים ולבנות פרופיל של פרסומים מדעיים".

מחפשת כיוון להתרחבות

מיהם המתחרים של מדיגוס?

"אין דבר ממש דומה למה שמדיגוס עושה, זאת אף שקיימות חברות שמנסות בדומה לנו לבצע ניתוחים פחות פולשניים לטיפול בצרבת. יש חברה בשם ליינוס ששמה רצועה מגנטית באזור שממנו עולה החומצה לגרון וחברה נוספת מקליפורניה שעושה משהו דומה למה שאנחנו עושים, אבל חברות אלו משתמשות בשני מכשירים שונים ולכן צריך שני רופאים כדי לבצע את הפעולה.

בשונה מאלו, המכשיר של מדיגוס כולל בתוכו גם מצלמה וגם את היכולת לבצע את הפעולה, ולכן צריך רק רופא אחד. זה מהיר יותר ויעיל יותר. לא רק זאת, הם משתמשים בחוט פלסטי כדי להצמיד את האזור שממנו עולה החומצה, ואצלנו משתמשים פשוט בסיכות שמשתמשים בהן בדרך כלל בחדרי ניתוח. נקודה נוספת הוא שהמכשיר שלנו יודע לזהות את ההבדל בין אדם לאדם ולשדך את הסיכה בדיוק בהתאם למבנה הפיזיולוגי. יש לנו משדר אולטרסאונד בקצה המכשיר שיודע להגיד בדיוק היכן צריך לשים את הסיכה ובאיזה אופן".

מה הניתוח הנפוץ ביותר היום?

"לפרוסקופיה שבאמצעותה פותחים את הבטן, מסתכלים, מסובבים את הקיבה למעלה ותופרים אותה מבחוץ. זה טראומתי לחולה שנמצא בבית החולים שלושה ימים, לוקח שעה וחצי יותר מהניתוח שלנו וגם גורם לתמותה גבוהה יותר. הניתוח עובד, אבל פחות מ־2% מהחולים מוכנים לעבור אותו. אנחנו פונים לשוק האנשים שהתרופות לצרבת חמורה לא עובדות עליהם, אבל הם לא מוכנים לעבור ניתוח".

לאילו שווקים תנסו לפרוץ בהמשך?

"ארה"ב, גרמניה וסין הם שווקים חשובים עבורנו. ביליתי את חמש השנים האחרונות בלקחת טכנולוגיה מארה"ב לאירופה ואמריקה הלטינית ואסיה, ועכשיו אני עושה את המסלול ההפוך. בארה"ב יש שיעור גבוה של צרבת קשה, הם מבינים שצריך פרוצדורה קלה וזולה, ואני מרגיש שהזמן נכון לטכנולוגיה".

ומה הלאה?

לאילו עוד תחומים אפשר לקחת את המכשיר שלכם?

"אפשר לקחת את הטכנולוגיה להרבה שווקים, ולכן צריך להחליט לאן להקצות את המשאבים. יש מספר גדול של מחלות שאפשר לטפל בהן, כמו השמנת יתר למשל, אבנים בכליות, ועוד מחלות פנימיות רבות שהמכשיר שלנו יכול להועיל בטיפול בהן. יש צד נוסף שצריך להתייחס אליו - המצלמה שלנו, הקטנה בעולם. במצלמה זו אפשר להשתמש עם יצרני ציוד רפואי אחרים. אבל זו בעיה טובה בשבילנו - לבחור לאן ללכת".

תצטרכו לבצע גיוס נוסף?

"מדיגוס היתה יעילה בשימוש במזומנים. אני חושב שיש מספיק כסף למה שאנחנו מתכננים, אבל יש לנו תשקיף מדף מוכן במקרה שנצטרך לגייס".

מה בנוגע למעבר של החברה מהבורסה בתל אביב לבורסה בוול סטריט?

"אנחנו שוקלים את זה. יש הרבה חברות ישראליות שעשו את זה בתקופה האחרונה. זה בהחלט משהו שאנחנו צריכים לחשוב עליו".

מהם הצעדים לשנה הקרובה?

"אנחנו צריכים לעבוד עם רופאים, ולזהות את המרכזים הגדולים והחשובים בעולם ולעבוד איתם, בארצות הברית, גרמניה, איטליה ומדינות נוספות. גם הכנסות חשובות וקריטיות לחברה, אבל אני אשמח אם נצליח לבצע יותר ויותר ניתוחים מאשר בשנים הקודמות".