בלעדי לכלכליסט
ברייט פוד לא יכולה לקנות את תנובה ללא אישור ממשלת סין
הקרנות הסיניות שאמורות היו לרכוש את מניות מאיר שמיר בתנובה נסוגו מהעסקה. ברייט פוד תיאלץ לרכוש אותן בעצמה אבל ממתינה לאישור ממשלת סין לבקשה שהוגשה באיחור. ברייט פוד תשלם 40 מיליון דולר קנס לאיפקס עקב דחיית העסקה
נכון להיום אין רוכש למניותיו של מאיר שמיר בתנובה ועסקת רכישת החברה על־ידי ברייט פוד הסינית נתקלה במכשול, זאת משום שארבע הקרנות הסיניות שאמורות היו לרכוש את חלקו של שמיר בעסקה נסוגו בהן.
ל"כלכליסט" נודע כי לברייט פוד ניתן אישור מהממשלה הסינית לרכוש רק את 56% המניות של קרן איפקס, וללא שיתוף פעולה מצד הקרנות, ביניהן סיילינג ופוסון, העסקה לא יכולה להגיע להשלמה. על־מנת לקנות בעצמה את מניותיו של שמיר, זקוקה ברייט פוד לאישור הממשלה, שאמור להתקבל רק בעוד חודש או חודשיים.
בשל הסכם ההצטרפות המקורי שנחתם בין הצדדים, לאיפקס אין אפשרות למכור את מניותיה בתנובה בנפרד מאלו של שמיר.
דחייה זו בהשלמת העסקה תעלה לברייט פוד 40 מיליון דולר שאותם עליה לשלם לאיפקס כקנס על הדחייה.
מאז חודש מאי, כאשר נחתם ההסכם לרכישת השליטה בתנובה בין ברייט פוד ואיפקס, התנהלו מגעים לגבי הישארותו של מאיר שמיר בתנובה. עד לשבועות האחרונים, לא החליט שמיר אם בכוונתו למכור את המניות שברשותו או להוסיף ולהחזיק בהן. הוא העדיף להישאר בחברה תוך הבטחת יכולתו למכור את חלקו ללא תנאים בשלוש השנים שלאחר העסקה, וניהל מו"מ אינטנסיבי מול ברייט פוד במטרה להבטיח לו קבלת סכום של 400 מיליון דולר במידה שיחליט למכור במועד מאוחר יותר. החברה הסינית סירבה להעניק ביטחונות אלה ושמיר ניסה לקבל אותן דרך בנקים זרים הפעילים בסין, כגון הבנק הסינגפורי DBS, גולדמן זאקס, דויטשה בנק ומריל לינץ'. העלות בגין ערבות כזו אמורה היתה לעמוד על 2%־3% לשנה.
לאחר שהבינה ברייט פוד שהסיכוי להישארותו של שמיר בחברה נמוך, פנתה באוקטובר לממשלה הסינית במטרה לקבל את אישורה לרכישת מניותיו.
כעת, גם אם יעלה בידה של ברייט פוד לגייס לעסקה את אחת הקרנות, או לרכוש בעצמה את מניותיו של שמיר, תהליך כזה יארך כחודשיים. כך המצב מסכן את העסקה כולה, שכן הן איפקס והן שמיר דורשים ערבויות בגובה מאות מיליוני שקלים מברייט פוד בתמורה להסכמתן להאריך את השלמת העסקה. נכון להיום ברייט פוד לא העניקה את הערבויות האלה, כשעד למועד הסופי נותר פחות משבוע. בימים הקרובים יתברר אם בכוונת החברה להעמיד ערבויות כאלה, ואם כן, לאיזו תקופה תושג הארכה.
בין הצדדים הוחלפו האשמות בגין האחריות למצב. לטענת ברייט פוד, שמיר הודיע על החלטתו בשלב מאוחר מדי ולאורך התקופה הגיב לפניותיה באיחור. שמיר, מאידך טוען כי החברה הסינית ידעה מהרגע הראשון שבכוונתו לממש את האופציה וכי הוא אף הודיע לה על כך. לטענתו, החברה התרשלה כשלא ביקשה את האישור הדרוש מהממשלה במועד.
מחברת ברייט פוד וממאיר שמיר לא נמסרה תגובה.