בנק לאומי: 700 מיליון שקל ושקט לארבע שנים

בנק לאומי בניהולה של רקפת רוסק־עמינח וארגון עובדי הבנק בראשות מירי רובינו הודיעו אתמול כי הגיעו להסכמות על הסכם קיבוצי חדש, שאושר על ידי דירקטוריון הבנק ועל ידי ועד העובדים. בחודשים האחרונים נכנסו הצדדים למשא ומתן, לאחר שהחוזה הקיבוצי האחרון בבנק הסתיים בסוף 2014. עתה ההסכם החדש יהיה תקף לארבע שנים, כלומר עד סוף 2018.

עיני המערכת הבנקאית כולה סבו סביב תוספת השכר השנתית שנקבעה בבנק, שכן סעיף זה קובע במידה רבה את גמישות ההנהלה בניהול הוצאות השכר. עבור רוסק־עמינח היה זה הסכם השכר הראשון שבו היא עומדת בראש הבנק ומבחן לא קטן עבורה, שבו היא הצליחה בשקט מופתי ומתחת לרדאר לסמן וי נוסף בשינוי ירושה בעייתית שהשאירה לה קודמתה גליה מאור.

שאר הבנקים נשאו עיניים

מנגנון עדכון השכר השנתי בלאומי, שעמד במשך שנים על שיעור ממוצע של כ־5.8% (5% תוספת שכר ו־0.8% תוספת ותק), שונה והוא יעמוד ב־2015 וב־2016 על 4.8% שנתי, ללא שינוי בתוספת הוותק שתמשיך לעמוד על 0.8%. בשנים 2017 ו־2018 שיעור השינוי יירד בפעימה נוספת ויעמוד על 4.3% בכל שנה. רובינו הוסיפה סעיף להסכם, ולפיו אם האינפלציה תעלה בשנים אלו ליותר מ־2.5% - יוכל הוועד לפתוח מחדש את הסכם השכר.

מדובר בהסכם דרמטי עבור המערכת הבנקאית, שכן בנק לאומי מהווה סמן עבור המערכת כולה גם בגלל גודלו וגם משום שהיסטורית ההסכמים בבנק הבינלאומי, במרכנתיל ובאגוד צמודה לאותם תנאים. רק לפני חודש התייחס המפקח על הבנקים דודו זקן להסכם הצפוי בבנק, ואמר בוועידת העסקים של גלובס כי "הציפיות שלנו פשוטות וברורות מאוד - בסביבה האינפלציונית האפסית שבה מצוי המשק אין מקום לגידול שנתי בשכר בשיעור של 5%–5.8%. אין דוגמה דומה בענפי המשק האחרים ואין סיבה שתהיה בבנקאות".

הסביבה הרגולטורית החדשה של הבנקים שמעלה את צד ההוצאות, ומנגד סביבת הריבית הנמוכה ששוחקת את שורת ההכנסות, הפכו את הסכם העבודה בלאומי לאירוע חשוב בהתנהלות המערכת הבנקאית בעתיד ובשאלה לאיזה כיוון היא תצעד. לכן ההודעה ששחרר אתמול בנק לאומי עצרה לרגע את הפעילות במשרדי ההנהלות בבנקים.

בעוד מנהלי הבנקים התמקדו בירידה ההדרגתית של תוספת השכר ל־3.5%, ואמרו בסביבתם כי מדובר בצעד בכיוון הנכון, מנהיגי העובדים הצביעו על שמירת תוספות הוותק, התוספות לפנסיה ומענק החתימה, ועל המשך התשלום לאוניברסיטאות לילדי העובדים.

כך או כך, בהנהלות הבנקים קיבלו בברכה את העובדה כי התוספת ההיסטורית והמיתולוגית של 5.8% שישבה על הוצאות הבנק, מקבלת חותמת רשמית של התכווצות ובעוד שנתיים כבר תעמוד על 4.3%.

גם בוועדי העובדים חושבים שמדובר בהסכם טוב. "מי שבאמת חשב שנשמור על 5.8% בימים של היום כבר לא מציאותי", אמר יו"ר ועד באחד הבנקים. "בסעיפים אחרים רובינו רשמה הישגים מרשימים". ריקי בכר, יו"ר ועד העובדים לשעבר בבנק דיסקונט, ביקר את ההסכם החדש, ואמר בשיחה עם "כלכליסט" כי "הבנקים רוצים להגדיל רווחים על חשבון העובדים. הירידה בתוספות לעובדים היתה הגיונית אם דבר דומה היה קורה אצל מנהלי הבנקים. במקום זה העובדים מוותרים והמנהלים ממשיכים לקחת בונוסים".

מימין: דוד ברודט היו"ר ורקפת רוסק-עמינח המנכ"לית צילום: תומי הרפז

מעבר לכביש, בבנק הפועלים מדובר באקלים שונה לחלוטין, שכן שם הוועד פחות דומיננטי אל מול ההנהלה. מודל השכר שם שונה וכולל כחלק מהתוספת אופציות לעובדים שניתנות על פי ביצועים. בהסכם האחרון שחתמו בהפועלים ב־2013 הסכימו על תוספת כוללת של 6% שיתפרסו על חמש שנים, ובנוסף גם בונוסים מותני ביצועים שמעלים את היחס. בלאומי, ההסכם למעשה משקף תוספת של יותר מ־15% שיתפרסו על ארבע שנים.

ההצלחה של רובינו

אחד הקווים האדומים של רובינו נגע להפרשות הפנסיה לעובדים הצעירים (דור ב'), והיא הגיעה לשולחן המשא ומתן עם דרישה ברורה להגדילן. ההסכם החדש כולל הגדלה של הפרשת הבנק לעובדים הצעירים בעלי פנסיה צוברת שתוגדל ב־50% - מ־5% ל־7.5%.

סעיף נוסף בהסכם נוגע לשכרם של העובדים המשתכרים כיום בשכר בסיס מינימום. על פי ההסכם, שכרם יועלה בפעימה אחת ל־5,000 שקל בחודש. לאחרונה ניהלו ההסתדרות והאוצר משא ומתן שבסופו הוחלט כי השכר יעלה בשלוש פעימות ל־5,000 שקל, ובהסכם של לאומי הוא למעשה מאמץ את הרף שקבעה המדינה ואף מקדים אותה בשנתיים.

הבנק התחייב להגביר את קצב קליטת העובדים החיצוניים כעובדי בנק מן המניין, אך ההסכם עדיין אינו כולל מתווה מוסדר לכך. כמו כן הבנק ישלם לעובדים מענק חתימה חד־פעמי בגובה משכורת אחת.

יש גם סעיפים שלא מופיעים בהסכם והיו על שולחן המשא ומתן. כך הדרישה של לאומי לאפשר להנהלה לפטר חמישה עובדים בשנה גם ללא אישור הוועד. כמו כן רוסק־עמינח רצתה לטפל בפנסיה התקציבית שממנה נהנים עובדי דור א' בבנק. באחרונה הועברו עובדי דור א' הנמצאים בחוזה אישי מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, ובלאומי רצו לשנות חלק מהתנאים של הפנסיה התקציבית של עובדי דור א' בהסכם הקיבוצי. אפשר להניח כי דרישות אלו ירדו בתמורה להורדה בתוספת השכר האוטומטית.

הבנק צופה הגדלת הון

לאומי הודיע אתמול למשקיעים כי הורדת התוספת האוטומטית לשכר צפויה להביא להפחתה בהתחייבויות הרשומות בספרי הבנק בגין זכויות עובדים - התחייבויות אקטואריות שעומדות על 7.5 מיליארד שקל. לאחר השפעת המענק החד־פעמי, הבנק מעריך שההפחתה נטו שתירשם בהתחייבויות לעובדים צפויה להסתכם ב־600–700 מיליון שקל. סכום זה, לאחר

השפעת המס, יביא לגידול בהון של כ־450 מיליון שקל - תוספת של 1.7%.

הבנק הודיע לבורסה כי הוא בוחן את השפעת סכום זה על הרווח לרבעון הרביעי, כאשר להערכתו הקיטון בהתחייבויות האקטואריות יביא לתוספת של 300 מיליון שקל כבר ברבעון הרביעי, ולתוספת של כ־100–200 מיליון שקל ברבעונים הראשונים של 2015.

"מדובר בחדשות טובות עבור בנק לאומי ועבור המערכת הבנקאית כולה", אמר אלון גלזר, אנליסט הבנקים של לידר שוקי הון. "השורה התחתונה בהסכם הזה היא שהעובדים מבינים כי הריביות הנמוכות והסביבה הרגולטורית החדשה מצריכות גם מהם התאמות. ההסכם הזה גם יביא לחיסכון עתידי בהוצאות שכר של הבנק ולכן גם לחיסכון בעלויות". אמיר אדר, אנליסט הבנקים של מיטב דש, חושב אחרת ואומר כי "בצפי מדד של מתחת ל־1% לשנת 2015 אין בשורה של ממש בטייס אוטומטי של 4%".