יו"ר ריט 1 לשעבר רוצה לגייס 200 מיליון שקל בקרן חדשה

קרן ריט נוספת צפויה לקום בימים הקרובים ולהיכנס לבורסת תל אביב במהלך 2016. דלית בראון, לשעבר מנכ"לית מבני תעשייה, ויגאל רונאי, לשעבר יו"ר קרן ריט 1, החלו ברוד שואו לגיוס הון פרטי של כ־200 מיליון שקל ממוסדיים ישראליים — כך נודע ל"כלכליסט".

בראון ורונאי מנסים לגייס את הכסף לקרן ריט חדשה שתעסוק בנדל"ן מניב ובפרויקטים של דיור להשכרה. זאת בין היתר בעקבות התיקון לחוק הריט שפורסם במרץ האחרון על ידי רשות ני"ע בשיתוף עם רשות המסים. התיקון כלל בתוכו שורה של הטבות נוספות לקרנות ריט, בדגש על פרויקטים של דיור להשכרה.

לאחר הגיוס הפרטי מתכוונים בראון ורונאי להנפיק את הקרן בבורסת תל אביב, והיא תהפוך לקרן הריט הבורסאית השלישית בישראל.

קופות הגמל מתעניינות בקרן הריט החדשה

משיחות עם מנהלי השקעות מוסדיים עולה כי ישנה התעניינות ערה בקרן הריט החדשה של בראון ורונאי, בעיקר בקרב קופות גמל. אלו מסתמכות על הרוח הגבית מהגיוס המוצלח של קרן הריט מניבים לפני חודש ועל הניסיון של בראון ורונאי. בראון מכהנת היום כדירקטורית בחברת אדמה הבורסאית ודירקטורית בחברת דירה להשכיר הממשלתית, והיא בעלת ותק של יותר מעשר שנים בנדל"ן. רונאי הוא בעל ותק של יותר מ־20 שנה בשוק ההון ובנדל"ן. לאחרונה סיים קדנציה של ארבע שנים כסמנכ"ל וראש החטיבה הפיננסית של בנק דיסקונט, ולפני כן כיהן כיו"ר קרן ריט 1 ויו"ר ועדת ההשקעות של קופות הגמל של דש.

נכון להיום יש שלוש קרנות ריט פעילות בישראל, שתיים בורסאיות ואחת פרטית. קרן ריט 1 היא הגדולה ביותר, עם שווי שוק של 1.7 מיליארד שקל, והשנייה אחריה היא קרן סלע קפיטל עם שווי שוק של 830 מיליון שקל. השלישית היא קרן מניבים, קרן פרטית שמנוהלת על ידי מנכ"לית גב־ים לשעבר שרון שוופי, שהשלימה לפני חודש גיוס הון פרטי של 267 מיליון שקל. מלבד אלו, כפי שנחשף ב"כלכליסט" בסוף נובמבר, ישנה קרן ריט נוספת שנמצאת בהליכי הקמה בימים אלה על ידי קובי סיט, מנכ"ל קבוצת פיבי, וחיים אריאל, לשעבר הבעלים של חברת נכסי אריאל.

התיקון של הרשות הפך את הקרנות לאטרקטיבות יותר

קרן ריט היא קרן השקעה בנדל"ן כמו כל חברת נדל"ן רגילה, אלא שבניגוד לחברות הנדל"ן היא נהנית מיתרון משמעותי מאוד — פטור מתשלום מס חברות (25%). כמו כן היא נחשבת לסולידית ובטוחה יותר מכיוון שהיא כפופה לאמות מידה מסוימות. כך למשל, היקף הנכסים שלה חייב להכיל לפחות 95% נדל"ן מניב, והיא אינה רשאית לעבור שיעור מינוף של 60%.

התיקון החדש של הרשות, בניהולו של שמואל האוזר, ממרץ האחרון, מגמיש את התנאים והופך את קרנות הריט לאטרקטיביות יותר. כיום קרן ריט המבקשת לצקת נכסים קיימים לתוך הקרן כנגד הקצאת מניות לבעל הנכס נדרשת לשלם מס על כך. במסגרת התיקונים המוצעים יוכל מייסד של קרן ריט להעביר נכסים שבבעלותו לקרן תמורת קבלת מניות בה, ולדחות את תשלום המס עד למועד מימוש המניות שהונפקו לו או מימוש הנכסים שהועברו לקרן. ההטבה הזו מקלה מאוד את התזרים של הקרן.

תיקון נוסף מתייחס לפיזור המשקיעים בקרנות ריט. בעוד לפי החוק כיום, כבר במועד הנפקת הקרן אסור לחמישה אנשים להחזיק ביותר מ־50% מהמניות בה, תזכיר החוק יאפשר ליזמי הקרן לפזר את אחזקותיהם באופן הדרגתי על פני חמש שנים ממועד הנפקת הקרן. כמו כן, התזכיר יאפשר לראשונה לקרנות ריט חדשות להשתתף בייזום של פרויקטים להשכרה למגורים. כדי לאפשר לקרנות לממן את הקמת מתחמי הדיור להשכרה, בהתאם למודל המימון המקובל בענף, עלה שיעור המינוף המקסימלי המותר. לפי התזכיר, הן יוכלו לגייס חוב בהיקף של עד 80% משווי אחזקותיהן במקרקעין לצורכי דיור להשכרה, לעומת 60% כיום. 

דלית בראון צילום: עמית שעל