"אני מעדיף להילחם בדובים על פני תחרות מול הגברת B"
כך סיפר בשעתו וורן באפט על מייסדת חברת רהיטים מנברסקה, אותה רכשה ברקשייר בשנת 1984 תמורת 55 מיליון דולר – היום רושמת החברה מכירות שנתיות של 1.6 מיליארד דולר ורווח של 80 מיליון דולר
- יושב בנוח: באפט מגדיל את אחזקותיו בתחום הריהוט
- ברקשייר התא'וויי: הרווח התפעולי היכה את התחזיות ועלה לשיא
- הכלל של וורן באפט לחיים מאושרים יותר
ברקשייר האתוויי רכשה זמן קצר לפני כן 90% מהחברה של בלומקין, נברסקה רהיטים (Nebraska Furniture Mart), תמורת 55 מיליון דולר.
"שימו אותה מול הבוגרים המצטיינים של בתי הספר הטובים ביותר למנהל עסקים, או מול המנהלים של חברות הפורצ'ן 100, בהינתן נקודת פתיחה שווה ועם אותם המשאבים, היא תגבר עליהם בקלות", אמר באפט.
וורן באפט צילום: בלומברג
המייסד והמנכ"ל של ברקשייר, מאנשי העסקים החשובים בעולם, השתמש למעשה בציטוט האמור בדימוי אמריקאי, שקשה לתרגום – 'היא תקיף אותם בטבעות', שפירושו ניצחון ברור על היריב (assuming an even start with the same resources, she'd run rings around them).
בראיון עם NBC שנערך זמן קצר לאחר השלמת העסקה הוסיף באפט: "אין עוד מישהו כמו הגברת B". אותה גברת מיוחדת הקימה את נברסקה רהיטים בשנת 1937, ובסיוע בניה ונכדיה הפכה אותה לחברת ריהוט הבית הגדולה באמריקה. כיום רושמת נברסקה רהיטים מכירות שנתיות של 1.6 מיליארד דולר ורווח אחרי מס של 80 מיליון דולר.
סיפורה של הגברת B והעסקה מולה מובא בספר נוסף שיצא על העסקאות הגדולות של באפט, The Deals of Warren Buffett Volume 2: The Making of a Billionaire.", מאת גלן ארנולד (Glen Arnold).
הגברת B נולדה ב-1893 בכפר סמוך לעיר מינסק בבלארוס, ומגיל ילדות הועסקה במכולת המשפחתית. בגיל 16 ניהלה צוות של 6 עובדים ושבע שנים מאוחר יותר, בגיל 23 הגיעה לאמריקה, בלי שהבינה מילה אחת באנגלית, שם התאחדה עם בעלה. בשנת 1937, כשהיא בת 43, הקימה את החברה, עם 500 דולר ביד ורהיטים בשווי של 2,000 דולר.
האסטרטגיה שלה היתה מכירה בזול, בהנחה גדולה על מחירי המתחרים, שהגיבו בחרמות ובהמשך אף בתביעה משפטית - הסוחרים טענו כי הגברת B מפירה את חוקי הסחר ההוגן. באחד ההליכים טענה הגברת B שהיא מקפידה על מחיר גבוה מהעלויות, אך מספיק לה הפרש של 10% כלפי מעלה כדי לרשום רווח על הסחורה. לפי הסיפורים, השופט שזיכה אותה רכש בעצמו יום לאחר מכן בחנות של הגברת שטיח בשווי של 1,400 דולר.
באפט השקיף מרחוק על הצמיחה של החברה, לדבריו יותר מעשור שנים קודם שהגיע לעסקת הרכישה, וסיפר כי למד להעריך מאד את האופן שבו היא מנוהלת. הגשות שונות שהוצעו לבעלים נדחו במשך שנים, ורק בגיל 89 החליט שזוהי העת הנכונה לצאת מהפעילות – בין היתר מכיוון שהילדים החלו להתייחס אליה כמו הבוסים בפועל. גם שיקולי מס הירושה הגבוה הצפוי עמדו ברקע ההחלטה לממש את הנכס ולחלק את התמורה בין הילדים.
ההצעה שהגיע מבפאט באותה תקופה נשמעה מפתה, גם בגלל המציע וגם בגלל התנאים – באפט התחייב שהניהול השוטף יישאר ביתי המשפחה ושברקשייר, כבעלים, תעסוק בעיקר בנושאים של הטווח הרחוק. .
לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות עקרוניות, הליך החתימה היה חריג מאד, במונחים של אז וכמובן גם במונחים של היום. לא בוצעה כל בדיקת נאותות, ברקשייר לא ספרה מלאים, לא קראה את הדוחות וגם לא בדקה את נכסי הנדל"ן של הקבוצה הנרכשת. העסקה נעשתה בלחיצת יד ובהסכם של רבע עמוד שניסח באפט ושנחתם על ידי שני הצדדים. "הייתי מעדים להילחם בדובים על פני תחרות מול הגב' B והמשפחה שלה", אמר אז באפט.
