כך יוצאים לעצמאות
הלחץ בעבודה והיעדר הגשמה עצמית מעוררים את החלום - יציאה לדרך עצמאית. "כלכליסט" מגיש מדריך לצעדים הדרושים בדרך להקמת עסק: מהתאמת האישיות ועד פתיחת החשבון בבנק
הבוס לוחץ, פוטנציאל השכר נמוך וקבוע, חוסר הסיפוק מציק יום יום ורק מחריף וחסרה הגשמה עצמית - כל אלה מביאים רבים לחשוב לא פעם על האפשרות לצאת לדרך עצמאית. אצל רבים הרעיון נשאר בגדר חלום בלבד, והם ממשיכים בשגרת העבודה היומיומית. אלא שאצל חלק מהחולמים התוכנית לא יוצאת אל הפועל בגלל חוסר מידע, הדרכה ותמיכה. "כלכליסט" ריכז את הצעדים שיכולים להביא להגשמת החלום.
1. בדיקת היתרונות והחסרונות
הצעד הראשון הוא בחינת היתרונות והחסרונות שבהקמת עסק, והאם הדבר מתאים לאישיות. "בין היתרונות - הרגשת עצמאות, תחושת הישגיות, תחושת גאווה וסיפוק, אתגר, החופש לקבל החלטות כרצונך, ולא פחות חשוב - אתה הבוס של עצמך, בלי לתת דין וחשבון לאף אחד", אומר אורי שרף, מנכ"ל מט"י (מרכז טיפוח יזמות) ירושלים, ויו"ר המרכז לקידום זכיינות בישראל. עם זאת, לדבריו, יש להביא בחשבון שבעלות על עסק עצמאי אינה רק יתרונות והנאות אלא טומנת בחובה גם חסרונות: "אסור לשכוח שדרושה השקעה ראשונית, השקעת שעות עבודה רבות, ניהול נכון ועמידה בתשלומים לספקים ועובדים. צריך לדאוג גם לתנאים סוציאליים ולפנסיה ולהתמודד מול גורמים שהשליטה עליהם מוגבלת כגון מיתון או תחרות קשה מצד מתחרים חזקים".
השלב הבא לדבריו הוא "לבדוק אם יש לך התכונות המתאימות להקמה וניהול של עסק עצמאי. רצוי לבדוק ולדרג את עצמך בצורה אובייקטיבית, להעריך מהן נקודות החוזק שלך ומהן החולשות". שרף מוסיף: "את החולשות יש לחזק על ידי לימוד של תחומים שונים או על ידי הסתייעות באנשי מקצוע מתאימים". בין התכונות הנדרשות מיזם שרף מונה יוזמה, משמעת עצמית, דבקות במטרה, מוטיבציה להצליח, יכולת לעבוד בתנאי אי־ודאות, יחסי אנוש טובים ויכולות ניהול ושיווק.
2. בחירת סוג העסק
השלב הבא הוא החלטה על סוג העסק. "צריך להביא בחשבון כמה גורמים, בהם תחומי העניין, הרקע והניסיון. נוסף על כך יש להתחשב בצרכים של קהל הלקוחות הפוטנציאלי - לא ניתן להצליח אם העסק יהיה בתחום אהוב על היזם, אך אין לו ביקוש אצל הלקוחות הפוטנציאליים. יש לנסות למצוא תחום שבו הביקוש לשירות או למוצר נמצא במגמת עלייה. אם מדובר בתחום או באזור שבו יש מתחרים רבים, יש למצוא דרך להיבדל מהם", אומר שרף.
לפני שרצים להקים הכל מההתחלה, שרף מציין כי יש גם דרכים אחרות: "יש אפשרות להצטרף לרשת קיימת ולפתוח עסק בזכיינות. בצורה זו ניתן להיכנס למערכת קיימת ועובדת ולא צריך ליצור הכל מחדש. הזכיין נהנה משם ומוניטין, ליווי והדרכה, שיווק רשתי וכוח קנייה גדול". עם זאת, לדבריו, לזכיינות יש גם חסרונות, כגון חוסר עצמאות בניהול העסק, תשלומי תמלוגים חודשיים והסכם זיכיון נוקשה. "כדאי להביא בחשבון את התפקיד שמתכוונים למלא בעסק - האם להתמקד בניהול או במוצר עצמו. יש להביא בחשבון שעסקים שונים דורשים רמה שונה של עיסוק בניהול השוטף, בהתחשב בגודל ובתחום העסק".
3. רכישת ידע מקצועי
"השלב הבא הוא רכישת כישורי ניהול וידע מקצועי", אומר שרף. לדבריו, "עסקים קטנים ובינוניים רבים אינם מודעים לחשיבות הידע הניהולי וכתוצאה מכך רבים מהם נכשלים. צריך לדעת לנהל את העסק, להכיר אותו ולנתח אותו. מכאן, יש לרכוש כישורי ניהול - ישנם קורסים והשתלמויות רבים שיקנו את הכלים הנחוצים לניהול העסק. יש לרכוש ידע בנוגע לניהול פיננסי, שיווק, ניהול מלאי, ניהול כוח אדם, תמחור ועוד. ניתן להיעזר גם ביועצים ואנשי מקצוע המתמחים בנושאים אלה ובספרים בתחום. יש לזכור כי גם בעלי המקצוע המיומנים והמקצועיים ביותר לא יוכלו להצליח ללא כישורי ניהול טובים". מעבר לידע הכללי, שרף ממליץ גם להתמקצע בתחום הספציפי שבו מתכוונים לעסוק: "יש להצטיין בתחום ולהפגין מומחיות במוצר או בשירות שרוצים למכור".
4. בחינת היקף ההשקעה
"כל עסק יצריך סכומים שונים להשקעה, פוטנציאל מכירות שונה ורווח שולי אחר", אומר שרף. הוא מסביר את הצעדים הנדרשים: "יש לבצע הערכה יסודית בנוגע להיקף ההשקעה וההוצאות הדרושות להקמת העסק. עסקים רבים נכשלים בגלל הערכה לא נכונה - ובדרך כלל נמוכה מדי - של היקף ההשקעה והוצאות התפעול בחודשים הראשונים של העסק".
לדבריו, "יש לזכור שלכל עסק תקופת הרצה, ונדרש זמן עד שהוא מתחיל להיות רווחי". לכן, "נוסף על עלויות ההקמה החד־פעמיות כמו שיפוץ, ציוד, מלאי, מיתוג ופרסום ראשוני, יש להביא בחשבון גם הוצאות תפעול בחודשים הראשונים של הרצת העסק".
5. בדיקת כדאיות
השלב הבא הוא בדיקת כדאיות העסק. "יש לבצע בדיקת כדאיות כלכלית, גם בסיועו של יועץ מקצועי, שתעריך את כדאיות ההשקעה. בבדיקה זו יש לבנות תזרים מזומנים שיסייע להעריך את צורכי המזומנים ואת היקף המכירות, שבחודשים הראשונים צפוי להיות נמוך. היקף המכירות יושפע מסוג העסק (מכיוון שלכל תחום מחזורי מכירות ממוצעים שונים), גודל העסק, מיקומו, היקף התחרות באזור והיכולת לשווק ולהביא לקוחות. התזרים הצפוי מביא בחשבון גם את ההוצאות החודשיות, ויכול לתת אינדיקציה לגבי 'הרזרבות' שאותן יהיה צריך לשריין כדי להתמודד עם תזרים מזומנים שלילי".
עוד מסביר שרף כי בבדיקת הכדאיות נבדקת גם הרווחיות של העסק (האם העסק ירוויח וכמה), נקודת האיזון (כמה העסק צריך למכור רק כדי לא להרוויח ולא להפסיד) וזמן החזר ההשקעה. "בשלב זה יש להחליט מה היקף התמורה הכספית שלה מצפים, ולבדוק אם התחזיות עומדות בציפיות", הוא אומר.
6. בחינת אפשרויות מימון
לדברי שרף, "לאחר בדיקת והערכת הסכום הדרוש להקמת העסק, יש לחפש אפשרויות מימון. ניתן להיעזר בבנקים, אך יש גם קרנות מימון מיוחדות לעסקים קטנים ובינוניים, שמטרתן לסייע להקמת עסקים חדשים ובדרך כלל מציעות תנאים טובים יותר מאשר הבנקים". אלא שהדרך אל המימון אינה פשוטה: "כדי להשיג מימון יש להציג תוכנית עסקית. מטרת התוכנית העסקית היא לתאר את העסק ולפרט על התוכניות והתחזיות העתידיות שלו. התוכנית תכלול מידע אישי על היזם, כגון רקע, ניסיון, השכלה, כישורים, הצגת העסק והתוכנית לתפעולו; תיאור של המוצרים או השירותים, ניתוח של המתחרים, ניתוח של הלקוחות הפוטנציאליים, ניתוח הסביבה העסקית; תוכנית שיווק ותחזיות פיננסיות - רווח והפסד, תזרים מזומנים, החזר השקעה, נקודת איזון ועוד". לדבריו, "לכתיבת התוכנית העסקית ולקבלת עזרה בגיוס מימון ניתן להיעזר במרכזי טיפוח יזמות (מט"י) הפרוסים בכל הארץ או ביועצים עסקיים".
7. קבלת רישיון עסק
הדרך אל העצמאות הנכספת כוללת, כצפוי, גם כמה שלבים מינהליים ופרוצדורליים הרבה יותר. הראשון שבהם הוא כמובן קבלת רישיון עסק. "לסוגי עסקים רבים אין כלל צורך בקבלת רישיון עסק, אולם קיימים כ־90 סוגי עסקים שזקוקים לרישיון לצורך הפעלתם, לפי חוק רישוי עסקים. עוד לפני פתיחת העסק, יש לפנות לעירייה או לרשות מקומית במקום המגורים ולברר מה הדרישות החוקיות לקבל רישיון לעסק. נוסף על כך יש לוודא שהעסק נמצא במקום שבו אין מניעה לקבל את רישיון העסק, ולקבל הנחיות לרישוי עסקים", מסביר שרף.
השלב המינהלי השני הוא רישום עסק ברשם החברות: "לא לכל עסק כדאי להירשם כחברה. כדי להחליט אם העסק ירוויח מרישומו כחברה, יש להתייעץ עם אנשי מקצוע - עורכי דין ורואי חשבון. אם לאחר התייעצות זו מחליטים להירשם כחברה בע"מ, יש להירשם ברשם החברות". השלב הבא הוא רישום כעוסק במשרדי מע"מ. שרף מסביר: "אם הכוונה היא לפתוח עסק עצמאי בבעלות עצמית או במסגרת חברה, יש להירשם כעוסק מורשה לצורכי מס ערך מוסף, וזאת לפני תחילת הפעילות העסקית. במקרה של חברה יש להביא בעת הרישום את התזכיר והתקנות של החברה וכן את מספר חשבון הבנק".
במקביל לפתיחת התיק במע"מ יש להודיע לשלטונות המס על פתיחת העסק החדש. אם יש כוונה גם להעסיק עובדים יהיה צורך גם לפתוח תיק ניכויים.
8. פתיחת חשבון ורישום בביטוח לאומי
רגע לפני היציאה לדרך העצמאית צריך גם לפתוח חשבון בנק עסקי: "לפני תחילת הפעילות העסקית, יש לפתוח חשבון בנק עסקי שבאמצעותו תנוהל הפעילות הכספית של העסק. בנוגע לעסק הפועל במסגרת חברה, יש צורך להציג בעת פתיחת החשבון העתקים של תזכיר החברה ותקנותיה, וכן אישור של עורך דין או רואה חשבון בנוגע לזכויות החתימה בחברה".
כמו כן, נדרש רישום כעצמאי בביטוח לאומי. שרף מסביר: "אם העסק מנוהל כעצמאי או במסגרת שותפות, יש להירשם כעצמאי במוסד לביטוח לאומי ולמלא דו"ח רב־שנתי. יש להירשם בביטוח לאומי מיד עם פתיחת העסק או התחלת העיסוק. אם הכוונה היא להעסיק עובדים יש לפתוח תיק ניכויים לעובדים".