גופי אשראי חוץ בנקאיים יחויבו למסור מידע למאגר נתוני האשראי
עד כה, רק הבנקים וחברות כרטיסי האשראי היו צפויים להעביר נתונים למאגר, שהקמתו תסתיים בעוד כשנה
גופי אשראי חוץ בנקאיים (שאינם בנקים וחברות כרטיסי אשראי), להם תיק הלוואות של הציבור בהיקף של מעל 250 מיליון שקל, יחויבו להעביר למאגר נתוני האשראי העתיד לקום נתונים פיננסיים על הלווים, כך מתוכנן בבנק ישראל שאחראי על הקמתו של המאגר.
- בנק ישראל דוחף לשינוי מאגר נתוני האשראי: יספק גם ייעוץ
- מטריקס תקים את מאגר נתוני האשראי
- הפיקוח פוטר מרשיון חלק מספקי האשראי חוץ בנקאי שלקוחותיהם לא זקוקים להגנה
מאגר נתוני האשראי שהקמתו צפויה להסתיים בסוף 2018 עד תחילת 2019 , הוא מאגר שמוקם לראשונה בישראל, כאשר מטרתו לספק תמונה מלאה לגבי ההתחייבויות הפיננסיות של האזרחים ובכך לספק לגופי האשראי דירוג אשראי ביחס ללווים.
המאגר נועד לפתור כמה בעיות שקיימות כיום. ראשית, עיקר המידע הפיננסי על האזרחים מצוי בידי הבנקים והדבר גורם לכך שגופי אשראי חוץ בנקאיים מתקשים להעריך את הסיכון המותאם עבור מבקש ההלוואה. לכן, הלווה משלם על כך פרמיה שבאה לידי ביטוי בהלוואה יקרה יותר עבורו או בהיקף הלוואה קטן יותר לעומת היקף ההלוואה בו יכול לעמוד. בעיה נוספת היא שלמדינה ולגופים הפיננסיים אין תמונת מצב רחבה ומלאה של כל אזרח ביחס לכלל ההתחייבויות הפיננסיות שלו. מצב זה יוצר בעיה למשל בעת לקיחת משכנתא. כאשר משק בית בנוסף למשכנתא אותה הוא נוטל מהבנק, נוטל גם הלוואה חוץ בנקאית לשם השלמה של ההון העצמי שאותו דורש ממנו הבנק, וכך משק הבית נמצא בפני מצב מסוכן בו עלול להיקלע למעגל של חובות כבדים.
טרם השינוי שמבוצע כעת רק הבנקים וחברות כרטיסי האשראי היו צפויים להעביר נתונים למאגר נתוני האשראי; כעת גופי אשראי כדוגמת מימון ישיר, חלק מפלטפורמות הp2p וכל גוף פיננסי חוץ בנקאי אחר שמנהל יתר תיק הלוואות של 250 מיליון שקל ומעלה יהיו מחויבים להעביר נתונים למאגר.
הרחבת קשת הגופים שמחויבים להזרים נתונים למאגר צפויה לשפר את תמונת המצב שהוא יספק ביחס לאזרחים ולאפשר תהליך הערכת סיכונים איכותי יותר ביחס לכל לווה.