וינטג' בצפון הישן

1. נתוני פתיחה

בעלת הדירה: גלית שיף (36), אדריכלית ומרצה בשנקר.

הנכס: דירת 70 מ"ר בבניין משנות השישים ברחוב זכרון יעקב, ליד כיכר המדינה בתל אביב.

המטרה: ניצול מקסימלי של שטח הדירה שהיתה במקור מאורכת וחשוכה. חלוקה מחדש של החלל ושימוש נכון באור הטבעי, בנוף העירוני ובשלושת כיווני האוויר שהדירה מציעה.

הצוות המתכנן: שיף ושותפתה למשרד יעל גלעד. השתיים מתמחות בבנייה ירוקה ובשילוב אלמנטים אקולוגיים וחברתיים בתהליך האדריכלי. הן כבר הספיקו לעבוד עם עיריות רעננה ורמת השרון ועם הרשות לפיתוח כלכלי של תל אביב־יפו, ובמקביל עוסקות גם בהוראה ובמחקר. בחמש השנים שבהן הן עובדות יחד הציגו כמה פרויקטים מסקרנים, כמו תוכנית בנייה אלטרנטיבית וירוקה למתחם אנטנות שממוקם בסמוך למבצר אפולוניה ותוכנית המציעה להפוך חניונים בתל אביב למגרשי ספורט בשעות הערב. לאחרונה נבחרו לייצג את ישראל בספר "Worldwide Architecture - The Next Generation" לצד אדריכלים צעירים מ־45 מדינות, והשתתפו בכנס שנערך בעקבותיו בסיציליה.

המסגרת: השיפוץ בדירה עצמה ארך חודשיים וחצי בלבד. "מהירות שיא", מציינת שיף. "היה לי חשוב מאוד לצמצם את זמן השיפוץ. ניצלתי את הקשרים שלי לאורך כל הדרך ובכל דבר - פריבילגיה ששמורה לאדריכל מתכנן, שיכול לבחור אנשי מקצוע שהוא סומך עליהם".

כדי להתגבר על מגבלות התקציב השקיעה שיף זמן רב בתכנון מוקדם ובחקר עלויות. העניין של השתיים באדריכלות מתחשבת סביבה השפיע גם על חלוקת התקציב: "ההצללות החיצוניות של הבית, שמאפשרות משחק בעוצמת החשיפה לאור, הן דבר יקר יחסית שלא הסכמתי לוותר עליו. לעומת זאת חלקים אחרים בדירה, כמו המטבח והאמבטיה, מעוצבים בצורה די בסיסית, וחלק מהאביזרים קניתי באיקאה".

החלל המרכזי (גלית שיף יושבת ליד החלון). העיצוב השקט מבליט את פריטי הריהוט הייחודיים שיוצרו בהזמנה מיוחדת בשנות החמישים על פי סקיצות מתערוכת עיצוב ואדריכלות שהתקיימה בבריסל צילום: עמית שעל

2. עקרונות מנחים

מורשת סבא: החלל הבהיר והשקט מבליט את פריטי הריהוט הייחודיים והנחשקים שמפוזרים בדירה - כולם פריטים מקוריים משנות החמישים ששיף קיבלה בירושה. "סבי היה מעורה בעולם האמנות הישראלי. הוא שלח אדריכל לתערוכת אדריכלות ועיצוב בבריסל כדי שיישב וירשום סקיצות של הפריטים המוצגים שם, ולפיהן בנו את הרהיטים בנגרייה מקומית. יש עדיין בולים של מס מותרות על חלק מהם. כפי הנראה, ריהטו את כל הבית משם".

הריהוט, שרק את חלקו הספיקה לשפץ, מצטיין ברמת גימור גבוהה ומוקפדת שקשה למצוא היום. בין הפריטים: ספת בננה עם ריפוד חום־כתמתם, שולחן סלוני עגול ושני כיסאות תכולים מעוגלים המהווים יחד סלון. שיף מתוודה שלמרות המראה האלגנטי, לא מדובר באנסמבל נוח במיוחד, ואת האירוח היא מעדיפה לעשות בפינת האוכל, שם מוצב שולחן מרשים מעץ ומפורמייקה, ששופץ ונצבע בעבודת יד בצבע שהיא מכנה "ירקרק־בית ספר". עם הרהיטים היא ירשה מסבא וסבתא גם את תחושת הכבוד לריהוט: "סבא תמיד אמר לנו לא לעמוד על הכיסאות כי כבר אין מי שיתקן אותם", היא נזכרת בחיוך.

פריט מיוחד נוסף שירשה מבית הסבים הוא לוח מוזאיקה בגוונים תכולים, שעבר טיפול נגד רטיבות ונתלה בחדר האמבטיה. "המוזאיקה שהיתה תלויה אצלם במרפסת משדרגת את חדר האמבטיה שלי, שהוא פשוט יחסית".

טבע עירוני: שיף נולדה וגדלה בתל אביב, וההחלטה לגור בה היתה ברורה לה מאליה. היא מסבירה כי הבחירה בשיפוץ חלל מגורים עירוני מכתיבה תשומת לב יתרה לתוכנית הבסיסית. "השטח בעיר יקר, וצריך לתכנן בקפידה איך משתמשים בו. חשוב לקבוע מראש סדר חשיבות: מה בא על חשבון מה, ולספק פתרונות אחסון".

כדי להרוויח מרחב בחלקים אחרים של הבית, היא תכננה חדר שינה בעל פרופורציות לא סטנדרטיות: "אף על פי שהוא קטן, יש בחדר הזה תחושת חמימות שאני אוהבת. זה כמו לישון בקוקון". ארון הבגדים הגדול גם משמש כמחיצה המפרידה בין חדר השינה לחלל הכניסה.

האזור השקט ש"קרוב להכל, אבל עדיין קצת בחוץ" מאופיין במרקם עירוני צפוף, והדירה מוקפת בניינים מכל הכיוונים. לשיף זה לא הפריע לחשוף חלונות גדולים לשלושתם. "שלושה כיווני אוויר זה לא דבר טריוויאלי בתל אביב ורציתי לנצל אותם, גם אם השכנים יכולים להציץ דרך הרבה חלונות. זה עניין של אופי, ויותר חשוב לי ניצול של האור הטבעי וכניסה של הצמחייה פנימה".

ירוק: שיף, המתמחה בבנייה ירוקה, השתדלה לכלול אלמנטים אקולוגיים גם כשתכננה את דירתה שלה. היא בחרה בריצוף טרצו כי "הוא מתחשב בסביבה ועשוי מחומרים מעובדים מחדש, וגם מאוד תל־אביבי ומתאים למקום". היא דאגה למערכת הצללה חיצונית המתמודדת עם תנאי האקלים, מאפשרת לצמצם את החשיפה לשמש ולהכניס לבית אור טבעי. בקרוב היא מתכננת לשתול אדניות שלהן כבר הכינה מערכת השקיה שמשתמשת במי המזגן. היא גם היתה רוצה להתקין מערכת סולארית על גג הבניין, ותנסה להשיג שיתוף פעולה של שאר הדיירים לשם כך.

חדר השינה. תוכנן במידות קטנות במיוחד כדי להרוויח מרחב בחלקים אחרים של הבית. "כמו לישון בקוקון" צילום: עמית שעל

3. עבודה משותפת

שיף וגלעד נפגשו כשלמדו אדריכלות בטכניון. לאחר ששבו מלימודי התואר השני בחו"ל (שיף ברוטרדם, גלעד בלונדון) הן החליטו לשלב כוחות. העבודה על פרויקט אישי כל כך עבור אחת מהן היתה שונה מהרגיל. "גלית, באופן טבעי, היתה הדומיננטית כאן. היא תכננה, בחרה חומרים, פיקחה על הביצוע וליוותה אותו. גם כל החלטות העיצוב היו שלה, אבל כן התייעצנו זו עם זו בכל השלבים", אומרת גלעד. "היא היתה שם כל הזמן כדי לתת קול נוסף. היא היתה בשבילי הרציונל. כשאת בתוך שיפוץ כל כך אמוציונלי, יעל היתה גורם מאזן", אומרת שיף.

להיכנס לנעליו של הלקוח: שיפוץ דירה לעצמה העמיד את שיף לראשונה בצד השני של המתרס. "זו חוויה מאירת עיניים לגור בבית שאת בעצמך תכננת", היא מסבירה. "בדרך כלל אנחנו נפרדות מהבית ברגע שהלקוחות נכנסים אליו. עכשיו אני מבינה יותר לעומק איך מרגישים דברים כשחיים איתם ביומיום". היא מתוודה שמאז השיפוץ "יש לי הרבה יותר אמפתיה ללקוחות. זה לא תהליך קל - הוא עמוס בהחלטות שיכולות לצאת מפרופורציות ורווי בלחצים".

שולחן עץ צילום: עמית שעל

4. מותרות וחיסכון

על קירות הסלון מותקנים שלושה גופי תאורה של LAROSSA של לוצ'ה איטליה בסגנון רטרו, מבית מותגי היוקרה "אקסקלוסיב", ושאר הדירה מאובזרת בגופי תאורה פשוטים יחסית. "אני מאוד בעד מיקס אנד מאץ' באבזור ובעיצוב הדירה. לא הכל חייב להיות עיצוב־על". שיף מדגישה את חשיבות התאורה: "זה אלמנט שמלביש את הבית, ולמרות זאת, בהרבה מקרים לא מייחדים לו משבצת בתקציב ובסוף לא מגיעים אליו".

ספת בננה עם ריפוד חום־כתמתם. גימור מוקפד צילום: עמית שעל

הדירה תהיה פתוחה למבקרים כחלק מאירוע "בתים מבפנים" שיתקיים בסוף השבוע.