"היום אין לנו סיכוי לקנות דירה. לא משנה כמה נעבוד"

חלום הדירה: "התחתנו ב־2004 והתחלנו לחפש דירה לקנייה. משום שהמשפחה של אלכס מכפר סבא חיפשנו שם, ומצאנו פרויקט שבו המחירים היו כ־600–700 אלף שקל לדירת 3 חדרים קטנה. כשרצינו לקחת משכנתא הבנק דרש הון עצמי של 20% משווי הדירה, אבל לא היה לנו הסכום הזה. מבחינתנו זה היה סכום מטורף. גרנו אז בפתח תקווה בשכר דירה של 3,000 שקל בחודש ולא הצלחנו כמעט לחסוך. מתווך אחד אפילו הציע שניקח ממנו הלוואה של 100 אלף שקל, רק שנקנה כבר דירה. חשבנו על זה, אבל ויתרנו והמשכנו לגור בשכירות".

ויקי אלכס עם הבן ליאב צילום: נמרוד גליקמן

עוזבים את הארץ: "ב־2009 עזבנו את הארץ, כי אמרנו שאין לנו סיכוי לקנות כאן בית וקשה לחיות ככה. נסענו לאודסה באוקראינה וקנינו שם דירת 3 חדרים ב־40 אלף דולר. אלה כספים שהשתחררו מקרנות ופיצויים שלא היו לנו חמש שנים קודם. באוקטובר האחרון הגענו לביקור בארץ והחלטנו להישאר".

בעיות מימון: "כשבדקנו שוב את מחירי הדירות בארץ קיבלנו שוק. המחירים עלו בטירוף. כשפנינו לבנק גילינו את כל החוקים החדשים - פתאום צריך הון עצמי של 40% מערך הדירה. שאלנו את הפקידה מה התנאים לקחת משכנתא, היא הסתכלה על החשבון שלנו ופשוט אמרה 'אין לכם כסף ואין לכם סיכוי לקנות דירה, כדאי שתלכו'. מאז אנו לא מנסים אפילו לקנות".

מה יהיה בעתיד: "היום אין לנו סיכוי לקנות דירה. לא משנה כמה נעבוד קשה, זה לא אפשרי להגיע להון עצמי של 40% מערך דירה. אולי עם עזרה מהמדינה, כמו הקלה בלקיחת משכנתא, היינו יכולים להגיע למצב שהבן שלנו לא ישאל למה אנו לא גרים בבית משלנו ולמה 'הדוד' מגיע כל חודש לקחת מאיתנו כסף".

משפחות שמעוניינות להשתתף במדור מוזמנות לפנות ל: mail@calcalist.co.il