פוטין שוחח עם אובמה: "זכותנו להגן על עצמנו"

חיילים רוסים בחצי האי קרים צילום: איי אף פי

בהודעת הבית הלבן צוין כי ארצות הברית קראה לרוסיה "להפיג את המתיחות בכך שתסיג את כוחותיה חזרה לבסיסיה בקרים ותימנע מכל התערבות שהיא באזורים אחרים באוקראינה". אובמה ציין עוד כי אם רוסיה מודאגת מהיחס למיעוט הרוסי באוקראינה, הדרך הנאותה להתמודד עם כך היא בדרכי שלום, באמצעות הידברות ושיגור מפקחים בינלאומיים. הוא הבהיר כי המשך הפגיעה בריבונות אוקראינה ישליך לרעה על מעמדה של רוסיה בקהילה הבינלאומית, וכצעד ראשון הודיע על השהיית ההשתתפות של ארה"ב בפגישות ההכנה לקראת כינוס מדינות G-8 בסוצ'י.

בהודעת הקרמלין על תוכן השיחה הממושכת, שפורסמה עוד לפני זו האמריקנית, צוין כי בתגובה לחששות שהביע אובמה מפני התערבות צבאית רוסית, "הפנה פוטין את תשומת לבו לפעולות הפרובוקטיביות והלא חוקיות של הלאומנים הקיצונים, שזוכים לעידוד מצד השלטון החדש בקייב". לפי ההודעה, פוטין הדגיש כי ישנם "איומים אמיתיים על חייהם ושלומם של דוברי רוסית באוקראינה".

הנשיא הרוסי גם שוחח בטלפון עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד ועם מזכ"ל האו"ם באן קי מון, והבהיר להם כי רוסיה תנקוט כל הצעדים הנדרשים בכפוף לחוק הבינלאומי, במקרה של פגיעה במיעוט הרוסי. באן ענה לו כי "צורת המחשבה השקולה חייבת לנצח ודיאלוג חייב להיות הדרך היחידה לפתור את המשבר". גם אובמה התקשר לנשיא הולנד ולראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר לאחר שיחתו עם פוטין, וחלק עמם את דאגותיו בנושא.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין צילום: אלכס קולומויסקי

מהבית הלבן נמסר כי המנהיגים הסכימו לגבי הצורך להגן על ריבונות אוקראינה והחשיבות של יצירת "חזית אחידה" בקהילה הבינלאומית בנושא זה. הם דנו גם בגיבוש חבילת סיוע לשלטון החדש בקייב. בהמשך הודיע הרפר על החזרת השגריר מרוסיה לצורך התייעצות בנושא המשבר, וכן על הקפאת ההכנות להשתתפות קנדה בכינוס G-8.

גם מזכיר המדינה ג'ון קרי פרסם הצהרה שבה הזהיר את רוסיה כי פריסת כוחותיה באוקראינה מאיימת על השלום והביטחון באזור. לדבריו, "אם רוסיה לא תנקוט צעדים מידיים ומשמעותיים להפגת המתיחות, תהיה לכך השפעה מהותית על יחסי מוסקבה עם וושינגטון". אמש שוחח שר ההגנה האמריקני צ'ק הייגל עם מקבילו הרוסי סרגיי שויגו, והזהיר כי ההתערבות הצבאית של מוסקבה עלולה לערער את הביטחון של כל מדינות אירופה וליצור בידוד בקהילה הבינלאומית.

במקביל הצהירה שגרירת ארה"ב באו"ם סמנתה פאוור במסיבת עיתונאים כי הפתרון למשבר באוקראינה "צריך להיות בשותפות עם רוסיה". השגרירה האמריקנית מקדמת עתה שליחת משלחת או"ם לחצי האי קרים כדי לעקוב מקרוב אחר המצב בשטח "ולהפיג את המתיחות באזור".

בשלב זה גם בארצות הברית וגם באו"ם עסוקים בדיונים לגיבוש תגובתם למשבר. מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה לדיון על אוקראינה, אך לא סביר שהגוף יקבל החלטות משמעותיות כאשר לרוסיה זכות וטו. גם היועצת לביטחון לאומי בבית הלבן סוזן רייס כינסה ישיבת חירום של בכירי המועצה לביטחון לאומי ובהם שר ההגנה צ'ק הייגל, ראש המטות המשולבים הגנרל מרטין דמפסי, ראש הסי.איי.אי ג'ון ברנאן, ראש המודיעין הלאומי ואחרים.

במקביל, מזכ"ל נאט"ו אנדרס פוג רסמוסן הודיע שמועצת נאט"ו תתכנס היום בבריסל. הוא צייץ בטוויטר שרוסיה חייבת לשמור על ריבונות אוקראינה, שלמותה הטריטוריאלית וגבולותיה, כולל הזזת כוחות רוסיים המוצבים באוקראינה. הוא אמר שיש צורך בהרגעה מיידית של המצב בקרים וציין שחברות נאט"ו מתואמות בנושא.

אוקראינה: פלישה תוביל למלחמה

בצד האוקראיני, לעומת זאת, הדיפלומטיה כבר החלה לפנות מקום לרוחות מלחמה. ראש הממשלה האוקראיני רסני יצניוק הזהיר אמש, בתום ישיבת חירום בקייב שנמשכה יותר משלוש שעות, כי "פלישה צבאית תוביל למלחמה ולניתוק כל קשר בין שתי המדינות". ראש ממשלת אוקראינה ציין כי שוחח בטלפון עם ראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב וקרא לרוסיה להחזיר את החיילים המוצבים בחצי האי קרים לבסיסם.

נשיא אוקראינה בפועל אלכסנדר טורצ'ינוב הודיע כי הורה להעמיד את כוחותיה של אוקראינה ב"כוננות קרב". עוד אמר כי אין הצדקה לפעולה רוסית נגד ארצו. רוסיה מחזיקה חיילים בבסיסים בחצי האי קרים, אך לפי ההבנות בין המדינות - הם אינם רשאים לצאת חמושים מהבסיסים ללא אישור מפורש - וההבנות הללו, לטענת קייב, הופרו בגסות.

ייתכן שמי שתצליח לפתור את המשבר היא ראש הממשלה לשעבר יוליה טימושנקו, ששוחררה לפני שבוע בתום שנתיים וחצי מאסר. טימושנקו, כך נמסר באתר האינטרנט של מפלגתה, תטוס למוסקבה מחר ותיפגש עם הנשיא פוטין, שעמו שמרה בעבר על קשרים הדוקים. בהודעה על נסיעתה היא פנתה גם לעם האוקראיני וביקשה שישארו רגועים. היא אף הביעה תקווה שהדיפלומטיה תנצח.

הפרלמנט במוסקבה אישר מוקדם יותר לנשיא פוטין לשגר חיילים ולהשתמש בכוח נגד אוקראינה. ההחלטה, שהתקבלה פה אחד, מתייחסת ל"שטח אוקראינה" - רמז לכך שרוסיה עלולה לתקוף באזורים נוספים ולא רק בחצי האי קרים. דובר של הקרמלין אמר אז כי "רוסיה מקווה שלא תהיה עוד הסלמה" והדגיש כי "לעת עתה, הנשיא לא קיבל כל החלטה נוספת". לדבריו, פוטין "קיבל מהפרלמנט את כל האמצעים הדרושים לפתרון המצב, הכוללים שימוש בכוח צבאי וקבלת החלטות הנוגעות למשלחת הדיפלומטית בארצות הברית". הבית העליון של הפרלמנט גם דרש להחזיר את השגריר מוושינגטון בשל תגובתו של הנשיא אובמה להתפתחויות.

במקביל להתרחשויות הצבאיות בחצי האי קרים, נפצעו אתמול בצהריים עשרות בעימותים בין פעילים פרו-רוסים לתומכי הממשלה החדשה בחרקוב שבמזרח המדינה. לפי סוכנות הידיעות "אינטרפקס", אלפי פעילים התגודדו מחוץ לבניין המושל. כמה אף פרצו אליו והניפו את דגל רוסיה. דגלים של רוסיה הונפו גם בעיר דונצק שבמזרח רוסיה ומפגינים פרו-רוסים הראו נוכחות גם בלוגנסק ובעיר הנמל אודסה. אוכלוסיית אוקראינה חצויה בין נאמני רוסיה, המתגוררים בעיקר במזרח המדינה לבין תומכי המהפכה ותומכי חיזוק הקשרים עם האיחוד האירופי, המתגוררים במערב המדינה.