רובוט בנווה צדק: פרקומט מסרה את החניון האוטומטי ה-50 שלה

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

חברת פרקומט (Parkomat), המתמחה בייצור והתקנה של פתרונות חניה רובוטיים, מסרה לפני כחודש ללקוחותיה חניון נוסף, הפעם לקבוצת רכישה של בניין ברחוב כל ישראל חברים בנווה צדק. העובדה שמדובר בחניון הרובוטי ה-50 שפרקומט מוסרת מיום תחילת פעילותה, מלמדת יותר מכל על התנופה שחווה התחום, כשיותר ויותר ישראלים כבר לא חוששים לתת למכונה להחנות עבורם את כלי הרכב.

לדברי גיורא נוה, מנכ"ל פרקומט, "אם בתחילת הדרך עסקנו במו"פ והתאמת הקונספט של מתקן חניה רובוטי לדרישות השוק הישראלי, בשנים האחרונות קצב המסירה של מתקני חניה רובוטיים עולה כל הזמן. בשנים הראשונות הלקוחות גם חששו להיות 'שפני הניסיון', אבל כיום הם מבינים שמדובר במוצרים בשלים שיתפסו בעתיד הקרוב נפח גדול הן בבניינים פרטיים והן במבני ציבור".

איך אתה רואה את הגידול בדרישה למתקני חניה רובוטיים?

"את המתקן הרובוטי הראשון התקנו לפני כשבע שנים, וכיום אנחנו עומדים על 50 חניונים רובוטיים פעילים. את המתקן ה-100 לעומת זאת, אנחנו עתידים למסור בתוך פחות משנתיים. מדובר בגידול אקספוננציאלי בביקוש למתקנים רובוטיים, ואנחנו שמחים שביכולתנו לעמוד בדרישה ולמסור מתקנים שייתנו פתרון הן ליזמים והן לדיירים שמשתמשים במתקן באופן יומיומי".

מהו בעיניך ההבדל בין החניונים הרובוטים שנמסרים כיום לעומת מה שהיה בתחילת הדרך?

"התחום הזה עשה קפיצה קוונטית, לא פחות. השוק כבר מכיר ומבין את התחום הזה, והדרישות שלו מתחדדות בהתאם. ההבנה שמדובר במוצר גמיש תכנונית, היום יותר מתמיד, מאפשרת ללקוחות 'לתפור את החליפה' למידה שלהם, הן במציאת הפתרון המתאים ליזם והן בחוויית המשתמש של הדיירים, לקוחות הקצה".

דוגמה לתפירה פרטנית שכזו סיפק באחרונה הפרויקט בנווה צדק, שם התבקשה פרקומט להקים חניון רובוטי בן 22 מקומות חניה במרתף, אולם גילתה שכניסת הרכבים אליו מהווה אתגר לא פשוט: "הגישה לחניון הייתה מרחוב קסום ויפיפה אמנם, אבל צר מאוד, חד-נתיבי וללא כל עמדת המתנה לרכב", מספר נוה. "כלומר, רכב שרצה להיכנס לחניון, למעשה 'תקע' את התנועה ברחוב כולו. לכן יועצי הלקוח ביקשו לתת עדיפות לכלי הרכב הנכנסים בחניון, כדי לצמצם את ההפרעה בכביש ואת זמני ההמתנה של הנהגים הנכנסים לחניון".

הפרויקט בנווה צדק שרכש את החניון האוטומטי של פרקומט צילום: מירי לה גנק

אייל חפץ, מנהל התפעול בפרקומט, מוסיף כי בעקבות דרישת היועצים בפרויקט, "נרתמנו למעשה לבנות בקרת חניון חדשה ומותאמת אישית לדרישות הלקוח, המגלמת בתוכה חידושים טכנולוגים רבים. לדוגמה, הכניסה לחניון מתאפשרת על ידי שימוש בשלט רחוק ייחודי המבוסס על טכנולוגיית גלי רדיו עם טווח מוגדר, כך שהפעלת החניון יכולה להתבצע רק ברגע שהנהג מגיע לקרבת החניון".

זה נכון שהמערכות כיום הן חכמות יותר?

חפץ: "אכן, מערכות הבקרה היום הן חכמות הרבה יותר ומאפשרות לבחור את השימוש האופטימלי בחניון, בשיתוף הלקוח ולפי העדפותיו. היום למשל מדובר ב'מערכת לומדת' – כזו שעוקבת אחר פעולות המשתמש ומשנה את התעדופים שלה בהתאם לשימוש בפועל; כמו כן ניתן לספק מערכות עם תעדוף לכלי רכב נכנסים, ואחרות עם תעדוף לכלי רכב יוצאים".

ואיך כל זה מתחבר לנושא הטעינה החשמלית?

נוה: "כבר לפני כשנתיים הבנו שבעתיד הקרוב נצטרך לתת פתרון לטעינה חשמלית גם בחניונים רובוטים – החל מכך שהנהג אינו יכול לרדת לחניון ולחבר את הרכב לשקע הטעינה, והמערכת צריכה לבצע את זה עבורו; וכלה בכך שברוב המתקנים שלנו, מערכת הבקרה מבוססת על טכנולוגיית PRIORITY. כלומר היא תמיד תדאג לנתב את הרכב אל מקום החניה הפנוי הטוב ביותר שיש במרתף. אבל בטעינה חשמלית יש הבדל בין סוגי כלי הרכב, במקום שבו מחברים את כבל הטעינה ואפילו בצורת החיבור, ולכן יש להתאים את מיקום הרכב לצורת הטעינה שלו".  

אייל חפץ. "השינויים הגדולים בתחום החניה – עוד לפנינו"

"בטעינה חשמלית חכמה, אנחנו מחייבים את הלקוח פר טעינה, ממש כמו מנוי בכביש 6. בסוף החודש אתה מקבל חיוב על סמך כמות הטעינה שבוצעה בכלי הרכב שלך, ולכן בבקרת מתקן לטעינה חשמלית, הרכב שלך תמיד יחובר לאותו מטען ולאותו מקום, מה שמאפשר ללוח המונים שלנו לעקוב בנפרד אחרי צריכת הטעינה של כל כלי רכב בחניון".

מה צופן העתיד לראייתכם לתחום מתקני החניה בכלל?

חפץ: "אין לי ספק שהשינויים הגדולים עוד לפנינו. כפי שאנחנו עדים כיום לצמיחה אדירה בתחום בכלל, כך חווינו זינוק בהזמנות הטעינה החשמלית ובהתאמת מערכות הבקרה בצורה מיטבית לצורכי הלקוחות. אני משוכנע שבעתיד נראה שינויים טכנולוגיים משמעותיים נוספים, שישדרגו את חווית המשתמש ויתאימו את עולם החניונים הרובוטיים לעשור החדש".