"המדינה צריכה להשקיע בחולים ולא לגרום להם לשקוע"

"רציתי לדבר היום על איך הופכים הוצאה לבריאות להשקעה, לדבר על הרפואה הדיגיטלית והיכולת לטפל בחולים מרחוק. רציתי לספר על בית חולים הגדול בעולם שמטפל ב-7,000 חולים, על המערכים שאנו בונים לטיפול ביתי ואלפי מתנדבים שמטפלים בחולים גם בבית ולא רק בבתי החולים, על מכון שיאפשר לזהות מחלות מוקדמות ועוד דברים שאנו עושים כבר היום. אבל קשה לעמוד כאן ולדבר על דברים כאלה כי אנו עוסקים כל הזמן בהישרדות", כך אמר הבוקר רן סער, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, בכנס התור לבריאות של "כלכליסט", שנערך בבורסה לניירות ערך בתל אביב. סער דיבר בפאנל שדן בנושא "איך הופכים הוצאה לאומית להשקעה לאומית".

"כולנו, מנהלי מערכת הבריאות עובדים כל הזמן באיך לשמר את התקציב שניתן לנו, אבל למדינה יש סדר עדיפויות משלה", המשיך סער, "זו מערכת שמרעיבים אותה כל שנה, מדי שנה, ואשר מנהליה זוחלים כל שנה למשרדי הממשלה. חשוב שהמערכת תהיה חזקה אבל אנחנו חלשים. החזק הוא בעל הממון, זה שמחלק את התקציב. המדינה. זו טעות. זו דרך. זאת שיטה".

רן סער צילום: עמית שעל

סער דיבר על תופעת ההזדקנות של האוכלוסיה שניתן היה להיערך לה יותר נכון ואמר: "ההזדקנות שכולם אומרים שהיא נפלה עלינו. מה לא חזינו אותה? ברור שחזינו אותה. אבל האמת המרה היא שכולם מטפלים בתוצאה ולא במחולל. לפני 30 שנה כמעט אמרו בכנס של קופת חולים מכבי שהזקנה פקדה גם את קופתנו ואנו צריכים להערך לה ולהקים צוותי בית שיטפלו בחולים כרוניים בבית. אז אני לא בטוח שהמדינה השקיעה שקל בדבר הזה. אחרת הזקנה לא היתה מפתיעה אותנו עם מחסור במיטות אשפוז לחולים שיקומיים בבתי החולים".

לדבריו, "קיבלתי לאחרונה מכתב ממנכ"ל משרד הבריאות שקורה לי לערוך תוכנית התייעלות. זה אותו משרד הבריאות שקובע שיום האשפוז יקבע בנוסחה לא הגיונית. תמיד יום האשפוז לא נמצא במדד יוקר הבריאות. החולים שלנו הם ששוקעים. המדינה לוקחת משאבי בריאות מכולנו. אני קורא למדינה להשקיע בחולים ולא לגרום להם לשקוע".

גם פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא, תקף את המדינה שאינה מתקצבת מספיק את מערכת הבריאות. בימים אלה נשלמות ההכנות להקמת בית חולים אסותא באשדוד. "אני מכיר את המערכת המון שנים", אמר שמר. "יש לנו המון סקרים מדושני עונג על המערכת. אבל אם היינו עושים עכשיו ביקור בבתי החולים ורואים מה קורה לאדם או לגברת בפרוזדור ואיך אנחנו משפילים את כבוד האדם, לא בזה תפארתנו! רוב הציבור בריא, בלונדיני, ומאושר. אבל שאנשים חולים אז חייהם נהרסים והם נמצאים בפני בעיה קשה של פתרונות. יש גבול לכמה שמדינה יכולה להרעיב את המערכת.

"אנחנו הולכים ליום כיפור של מערכת הבריאות בעוד מספר שנים – אנחנו חסרים מיטות, וחסרים כח אדם של רופאים ושל אחיות. להכשיר רופא לוקח 15 שנה. ואנחנו חסרים מקומות לימוד ושולחים את ילדינו ללמוד רפואה במולדובה ובמדינות זרות אחרות. אם מדינת ישראל לא מסוגלת לספק מספיק מוסדות לימוד ציבוריים לרפואה אז שיהיו בתי ספר פרטיים לרפואה. צריך להציף את המדינה בבתי ספר לרפואה. יש לא מעט צעירים שרוצים ללמוד רפואה. אלה התשתיות החסרות לנו".

פרופ' שמר דיבר על הקשיים בהקמת בית החולים אסותא באשדוד: "כהפקת לקחים אני אומר לכם אל תקימו בית חולים לפני שאתם פותרים את בעיית איוש כח האדם. מאיפה נביא רופאים ואחיות לאשדוד? ברור שהם יבואו ממערכת הבריאות בישראל, כי אין ברירה. אסור למשרד האוצר ולמשרד הבריאות לחשוב על הקמת בית חולים חדש בלי לחשוב על איוש כח האדם של בית החולים החדש".  

מימין רן סער, יאיר פינס, שמוליק בן יעקב, פרופ' שוקי שמר וכתב כלכליסט ספי קרופסקי צילום: עמית שעל

סגן הממונה על התקציבים באוצר, יאיר פינס, טען לעומתם כי מערכת הבריאות נמצאת בראש סדרי העדיפויות של האוצר. לדבריו, "אם מסתכלים על הגידול שמערכת הבריאות קיבלה בעשור האחרון היא קיבלה פי 2 מהגידול היחסי המגיע לה בהתאם לחלקה בסך תקציב המדינה. רק בתקציב האחרון של 2017-18, מערכת הבריאות קיבלה 8.5 מיליארד שקל. אי אפשר להתעלם מהתפוקות של מערכת הבריאות בישראל והן תפוקות גבוהות. זו מערכת טובה בכל הפרמטרים של תמותת תינוקות ואורח חיים וזה מראה שזה פשוט עובד. האם רואים בתקצוב מערכת הבריאות כהשקעה? התשובה היא כן. אבל השאלה בסוף לאן הכסף הולך".

לדבריו, "כלל המערכות הכלכליות והציבוריות בישראל סובלות מבעית מחסור – הרווחה, הביטחון וגם מערכת הבריאות. בעיית המחסור מעבר לחסרונות שלה, יש בה הרבה יתרונות, היא מביאה להתייעלות, לניהול נכון וכשאנו מסתכלים על מערכת הבריאות אנו רואים בה ניהול שלא קיים במערכות ציבוריות אחרות. המנהלים במערכת הבריאות הם המנהלים הכי טובים במדינת ישראל והם מביאים תוצאות. אנחנו במקומות הכי גבוהים במדדים של אשפוז במחלות כרוניות, שביעות הרצון מקופות החולים היא למעלה מ-90%. התקצוב הוא תקצוב של ציבור בריא ואנו רואים את התוצאות של זה".

דברים אלו לא הרשימו את שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה. "אחת הבעיות במערכת הבריאות שלנו היא אי שוויון", אמר בן יעקב. "אם לניתוח קטרקט נדרשת המתנה ממושכת אני בטוח שאנשים לא יחכו וילכו לעשות את הניתוח במוסד פרטי. המשמעות היא שהפער בין השכבות החזקות לחלשות הולך וגדל וכולם חיים טוב עם המערכת כי רוב הציבור הולך למערכת הפרטית ומרגיש שהכל בסדר. אבל כך נגדיל את הפערים וניצור אוכלוסיה עוד יותר מקופחת".

לדברי בן יעקב, צריך לחשוב אחרת. "למשל כל נושא הסדרי הבחירה בין בתי החולים צריך להתבטל", הוא טוען. "אם אנחנו רוצים שתהיה תחרות בין בתי חולים באשדוד, בוא ניתן לכל החולים מאותו האזור ללכת לבית החולים החדש. זה משחק סכום אפס. ברגע שמרגיש האוצר שהגרעון של בתי החולים גדל הוא משנה את הנוסחה ומעביר תקציב לבתי החולים על חשבון קופות החולים. לכן אם רוצים תחרות חייבים לחשוב אחרת ולבטל את הסדרי הבחירה בין בתי החולים. נכון להיום, אפשר לעבור מקופה לקופה בלי בעיה החל מינואר 2016 כי יש רצף בביטוח הסעודי מה שלא היה קודם. חולים פחדו לעבור כי הפסידו את הביטוח הסיעודי והיום זה נעלם ולא קיים. לכן צריך לאפשר תחרות".

לבן יעקב יש חילוקי דעות עם מנכ"לי קופות החולים שלטענתו עוסקים בעמידה ביעד התקציבי ומזניחים את החובה שלהם לתת שירות לחולים. "חובתה של הקופה קודם לתת שירות. אחר כך אם יהיה לה גרעון תלך למדינה ותדאג לקבל כיסוי. התחושה שלי שהקופות מתנהלות בסדר עדיפות שונה ממה שהייתי רוצה. על פי חוק, קודם כל תנו את השירות שאתם מחויבים לו. לא ייתכן שהקופות אומרות קודם כל חובתנו לעמוד ביעד התקציבי, לפני השרות. ובפועל זה מה שהן עושות. המשמעות היא שהם פוגעים בחולים כדי לעמוד ביעד התקציב. השיקול הכספי הופך לשיקול מוביל וזו סכנה לכולנו. שימו את הכסף קצת בצד ואל תתנו לו להוביל אתכם, כי בסוף זה יפגע בכולנו".

סער הגיב לדברים ואמר: "אנחנו חושבים שזו אחריות המנהלים לעמוד בתקציב ולנהל אותו באופן נכון. אני חושב שהשיטה היא שיטה פסולה כי בסוף המדינה מזרימה כסף. אבל אף אחד לא עומד בתקציבים ובסוף שנה עושים הסדר עם המדינה והיא מזרימה לקופות כסף. לכן הדרישה שלנו היא שתתנו לנו תקציב ראוי ותחייבו אותנו לעמוד בו. ואני סומך על כל המנהלים של קופות החולים שיוכלו לעמוד בתקציב. הקופות לא עומדות בתקציב כבר שנים רבות. זה לא היה ככה בעבר אבל קרה משהו ומאז שנת 2008 יש הדרדרות. בשלוש שנים אחרונות יש שיפור מה במדדים שמשפיעים על התקצוב אבל זה עדיין לא מספיק. השיטה היא פסולה, תנו לנו תקציב ראוי ודרשו מאיתנו לעמוד בו".