ועידת ניו יורק
קובי רוזנגרטן: "בחור שהשקיע כיום 100 דולר יכול לשתק חברה שהשקיעה 10 מיליון דולר"
בפאנל "אתגר שבהקמת עסק גלובלי" בוועידת כלכליסט בניו יורק, אמר השותף המנהל ב־JVP, כי "נדרשות 20-15 שנים להצמיח חברות לאורך כל הדרך ולכן יש ליצור מכשירים כמו קרנות צמיחה שיאפשרו השקעה גם בשלבים מתקדמים יותר"
חברי הפאנל "אתגר שבהקמת עסק גלובלי" צילום: אוראל כהן
"כיום בחור שהשקיע מאה דולר יכול לשתק חברה שהשקיעה 10 מיליון דולר", כך הסביר אמש (ד') קובי רוזנגרטן, השותף המנהל ב־JVP, מדוע קרן ההון סיכון בה הוא שותף רואה באבטחת המידע תחום מבטיח להשקעה. רוזנגרטן אמר את הדברים בפאנל בוועית כלכליסט בניו יורק, שעסק באתגר שבהקמת עסק גלובלי, משלב הסיד ועד האקזיט או ההנפקה.
בפאנל, בהנחיית עו"ד עודד הר־אבן, שותף בפירמת ב־ZAG-S&W, השתתפו מלבד רוזנגרטן, גם דייוויד בלאמברג, מייסד ושותף מנהל בבלאמברג קפיטל; ריק סקנלון, מייסד ושותף בקרן Marker; עופר סלע, שותף חטיבת ב-KPMG ישראל; ואנדרו מאליק, יו"ר Needham & Company.
אחד הדגשים ששבו ועלו בפאנל הוא חשיבות היזמים כקריטריון להשקעה בקרן. דיוויד בלאמברג, שהגדיר את "ישראל ועמק הסיליקון המקומות שבהן יש הכי הרבה חדשנות", סיפר כי הקרן אותה ייסד מחפשת "יזמים דינמיים וחזקים שתוקפים בעיות קשות". מאליק סיפר כי מסר דומה גם עלה משאלות שהפנתה נידהאם ללקוחות מוסדיים, שעבורם, מסתבר, הפרמטר החשוב ביותר הוא גודל השוק אליו החברה פונה, והשני הוא ההנהלה.
סקנלון, המשקיע בשלבים מאוחרים יותר, שם פחות דגש על זהות היזמים, והסביר כי קרן מרקר בוחנת נתונים אמפיריים העולים מתפקוד החברות בפועל, ולא רק על
"שאיפות והשראה" כמו משקיעים הבוחנים חברות בשלב מוקדם. עם זאת, הוא הדגיש כי גם בשלב הסמוך להנפקה יש חשיבות גדולה לניהול החברה, ולעיתים בנושאים שהיזמים המקוריים לא מצויים בהם, כמו ניהול יעיל של ההון המגוייס בסבבים המתקדמים - ולכן הקרן שלו מסייעת לחברות למצוא מנהלים בכירים לתפקידים כמו סמנכ"ל כספים וניהול כוח אדם.
שאלה נוספת ששבה שעלתה היא שאלת האקזיט – של המשקיעים כמו גם של היזמים. רוזנגרטן הדגיש חוסר התאמה בלוחות הזמנים: "אורך החיים של קרן הוא 10-8 שנים, אבל נדרשות 20-15 שנים להצמיח חברות לאורך כל הדרך". הפתרון, לדבריו, הוא יצירת מכשירים כמו קרנות צמיחה שיאפשרו השקעה גם בשלבים מתקדמים יותר. סלע, מ- KPMG טען כי יש מקום לשינוי התנהגות מצד הקרנות הישראליות: "באופן טיפוסי הרבה מהקרנות ינסו לצאת מהפוזיציות שלהן מוקדם ככל האפשר אחרי ההנפקה, הן לא רוצות לשבת בדירקטוריון, או להתמודד עם העובדה שההשקעה עשויה לא להצליח בטווח מאוחר יותר. ואם הן ישנו את ההתנהגות הזו יש הזדמנות אדירה".
