The Big e
"אנחנו בישראל יוצרים תעשייה שלמה שמניעה את עולם הסחר העולמי"
כך לדברי ד"ר נמרוד קוזלובסקי, עו"ד, שותף בקרן הון סיכון JVP, בוועידת e-Commerce של כלכליסט. לדבריו, "האתגרים הגדולים הוא להבין איך טכנולוגיה של תחום אחד הולכת לשנות תחום אחר"
"בגלל הידע הטכנולוגי העתיר שלנו בטכנולוגיית ליבה, שחלקן פותחו למטרות צבאיות, אנחנו יוצרים בישראל תעשייה שלמה שמניעה את עולם הסחר העולמי" – כך אמר ד"ר נמרוד קוזלובסקי, עו"ד, שותף־יזמות בקרן הון סיכון JVP ושותף במשרד עוה"ד הרצוג, פוקס, נאמן ושות', בוועידת ה-e-Commerce של "כלכליסט", שנערכת היום בגני התערוכה בתל אביב. "כבר בעתיד הקרוב נראה טכנולוגיות ישראליות חדשות שיחוללו את מהפכת הסחר הבאה. החברות הגדולות בעולם מגיעות לישראל כי הן מבינות שכאן נמצאת הליבה הטכנולוגית שתשנה את חווית הסחר העתידית".
את הרצאתו פתח קוזלובסקי בהסבר על הקושי לחזות את הצפוי להתרחש בעולם הטכנולוגיה. "תמיד שואלים משקיעים, 'איך הולך להשתנות העתיד כתוצאה מטכנולוגיה?' הניסיון מלמד שרוב הזמן המשקיעים טועים", הוא אמר. "לפני כמה שנים דיברו על מחשוב לביש והיו השקעות ענק בתחום. אבל היום אין כמעט השקעות, התחום כשל. לפני כמה שנים דיברו על פרסומות ממוקדת לאדם בזמן אמת, על בסיס מדיע אישי, שיקלעו לאדם וטעמו. שוב טעינו והשקעות ירדו לטמיון בגלל קונסולידציה של תחום הפרסום ברשת לשני שחקנים גדולים – גוגל ופייסבוק. גם באקדמיה טעו. לפני 20 שנה חשבו שזה סוף עידן המתווכים. שוב טעינו בגדול, המתווכים עלו בעצמה שלהם והם חזקים מאי פעם. 50% מהסחר המקוון מתבצע באמזון, כמעט כל הזמנת המלונות מתבצעת דרך פרייס ליין ודומיו".
קוזלובסקי הודה שאכן, אין למשקיעים את התשובות, אך הוסיף: "מה שכן אפשר לעשות זה לדבר על טכנולוגיות הליבה שיניעו את העתיד. במדינת ישראל מפתחים טכנולוגיות ליבה כאלו, את הלב הטכנולוגי של עולם הדיגיטלי, ורבות מהן משנות ענפים שלמים, כולל מסחר מקוון. אחד האתגרים הגדולים הוא להבין איך טכנולוגיה של תחום אחד הולכת לשנות תחום אחר.
ד״ר נמרוד קוזלובסקי צילום: צביקה טישלר
"אנחנו בליבה של מרכזי הסחר הגדולים בגלל טכנולוגיות הליבה שאנחנו מפתחים – טכנולוגיות מציאות מדומה (VR) ומציאות מוגברת (AR), ראיית מחשב, הדפסה תלת ממדית, חיישנים חכמים, ועוד. הם משנות את כל השורש של עולם הסחר, מפס הייצור, דרך הקשר הייצור להפצה, ועד האספקה וחוויית הצריכה.
"למשל AR. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לקבל מידע על סביבת המציאות, מידע שמספר לי מה אני רואה. למה ישראל מובילה? כי אנחנו הרבה מפתחים טכנולוגיות כאלו כדי לשפר את זירת הקרב. זה עולם שיהפוך לזירת מסחר. טכנולוגיות ראיית מחשב, שבעבר שימשו כדי ללמד מחשב איך לראות את הסביבה, משנות עכשיו את עולם המסחר. כשמלמדים מחשב איך לראות את הסביבה ולהבין מה החפץ שהוא רואה, האם זה רהיט או שמלה, למצוא את המוצר ולתת לי מידע עליו, זה ישנה את המציאות. המעבדות המובילות בעולם בתחום נמצאות בישראל, בטכניון.
"תחום אחר זה האינטרנט של הדברים, אותם חפצים חכמים שפועלים ברשת ויוכלים לקיים אינטראקציות. למשל, מדף חכם בסופר. במקום סדרן שמחפש אילו מוצרים לשים, המדף החכם יודע איך נראים הביקושים, איזה מוצר חסר ואיזו הזמנה לעשות. עוד דוגמה היא מקרר חכם שיודע לזהות ברקודים, ולהזמין ישירות מוצרים חסרים. למה ישראל מובילה? כי אנחנו מעצמה בתחום של חפצים חכמים.
"הדפסת תלת ממד תאפשר לייצר חוויית סחר אחרת לחלוטין. אפשר להתאים בזמן אמת מוצר שמיוצר רק לי. יש קהילה שלמה של מעצבים שבונים מוצרים שאפשר להזמין בלחיצת כפתור. חברה ישראלית פתחה פלטפורמה שמאפשרת לכל מעצב ליצור מוצר ולהדפיס אותו בלחיצה".
