שמואל האוזר: "יש מקום לבורסה משנית בישראל"

"יש בישראל שתי כלכלות, זו של חברות גדולות וזו של חברות קטנות, ויש שני עולמית של גיוס הון, עולם חדש ועולם ישן", כך ציין היום פרופסור שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך במהלך כנס שוק ההון 2017 של כלכליסט.

לדברי האוזר: "נשתמש בהתייבשות ישראל כמשל - רק לפני כמה שנים המדינה סבלה ממסחור במים. וכיום יש לנו כמובן מספיק מים למרות שלא היו גשמים. הדבר קרה הודות להטפלה, טיהור מי שפכים".

הבורסה היתה חולה

"מבחינתי הבורסה אינה מתייבשת. ואכן, לפני מספר שנים הבורסה היתה כספינה בדרך להתנגשות, היא היתה חולה. במחלה קשה - היא מחלימה היטב. הסיכוי שמובילאיי נוספת תיסחר הוא גבוה מתמיד. מדוע? מכיוון שעשינו כמה צעדים של פתרון צורך ברגולציה. זהו שלב התחלתי. חברות טכנולוגיה הרוצות להיות בינלאומיות יכולות לדווח באנגלית, לקבל אנליזה מסובסדת, לקבל הטבות מס. הדברים הללו קרו. חברות שנרשמות היום למסחר זכו ל"סל קליטה" לחברות המגיעות לראשונה להנפיק", אמר האוזר. "חקיקה בנושא עברה ויצרה התעוררות. חברות קטנות זוכות להקלות. כיום אנו מסבירי פנים לחברות שרוצות להיות בינלאומיות בבורסות ניו יורק או לונדון", הוסיף.

לדברי האוזר: "נפחי המסחר גדלו ואני סבור שיש לנו מקום לשנות את הדיבור-הבורסה לא מתייבשת-היא מתחדשת. אני יודע מה יקרה בעתיד ומה צפוי לנו - אנו נראה גידול במספר החברות החדשות. בשנה הקרובה יש מעל 10 הנפקות של חברות חדשות, כ-20 חברות ציבוריות בתוספת של 10 חברות אג"ח. אני סבור שאם ינתנו הקלות מס מדינת ישראל תהנה מתקבולי מס גדולים הודות לגידול בפעילות".

בנוסף לדברי האוזר: "חוק השינוי המבני יוצר פעילות גדלה, יש התעניינות מן העולם, מנאסד"ק, מבורסת לונדון. אני משוכנע שהבורסה בתל אביב תהפוך לחברה ציבורית תוך שנתיים והבנקים וחברות ההשקעות יאבדו עיניין בשליטה בבורסה".

עוד ציין האוזר: "כיום יש 2 כלכלות בעולמנו-חברות גדולות וחברות קטנות. הבורסה בתל אביב לא נותנת מענה מספק לחברות קטנות, יש כיום 520 אלף עסקים קטנים ובינוניים, הם מעסיקים 61% מהעובדים, עלות האשראי שלהם היא פי 2 מהעסקים הגדולים. עסקים אלה נתקלים בקשיי מימון. בנקים הם מקור האשראי היחיד שלהם, בורסה היא מחסום מבחינתם. ויש לשלבם בשוק ההון - הענקנו להם הקלות, פטור מדיני ניירות ערך, אנו מעניקים אפשרות לציבור להנות מכסף זה בערבות ממשלתית, זהו עולם חדש. ומעבר לכך, ועדת האוזר לוין לבחינת הקמת בורסה יעודית-משנית גם חשובה - מטרתה היא להגן על משקיעים, להיות רלוונטית למוסדיים, היא תאפשר לחברות לחיות בעולם של כללים חדשים".

פרופ' שמואל האוזר צילום: אוראל כהן

"פוטנציאל ל-200 חברות נוספות בבורסה המשנית"

לדברי האוזר: "יש פוטנציאל ל-200 חברות נוספות בבורסה המשנית, אנו מאמינים שיש לכך מקום אם זה יעשה בשיתוף פעולה עם בורסה זרה. בורסות מציעות טכנולוגיות מסחר, טכנולוגיות מידע ויעוץ. חברות העולם החדש, Air bnb לא באמת זקוקות לבורסה. הן לא רוצות להיות חשופות, הן גם מקבלות שוי גבוה יותר. חברות שהעדיפו בעבר להיות ציבוריות מעדיפות פרייבט אקוויטי, כי שקיפות הפכה למילת גנאי. יש לנו מסחר במט"ח, אופציות בינאריות, מכשירים מסוכנים הגובלים בהימור-ויש לנו כסף דיגיטלי. בעולם החדש משלמים במטבע דיגיטלי, ביטקוין לדוגמה, ואחת התופעות נוגעת להיקפי גיוס בעולם-הם שולשו במחצית הראשונה של 2018, התשלום בהנפקות מתבצע בדיגיטל, התמורה היא במטבע דיגיטלי-שאינו מוכר כהילך חוקי. האם זה מטבע או כסות לנייר ערך? האם למשקיע מוחזר החזר קרן בריבית? מה שבטוח, זוהי השקעה פיננסית פסיבית המנוהלת על ידי אחרים, זהו אתגר, האם עלינו להרחיב את הגדרתו של נייר ערך ולהגן על משקיעים?", אמר יו"ר הרשות.

"בסקר שעשינו 61% מהציבור נחשף להשקה באמצעים דיגיטליים - שאלנו משקיעים האם הם ישקיעו בנדל"ן תמורת תשואה של 15% - אנשים השיבו בחיוב שישקיעו, בלי לבדוק. כשהציבור מקבל רווח גדול הוא משקיע בלי לשאול מי מגן עליו", אמר האוזר.