כנס שוק ההון
"הוקמה ועדה לבחינת הרגולציה הנדרשת לקידום שווקים דיגיטליים"
כך אמרה ענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע, בכנס שוק ההון של כלכליסט בשיתוף פסגות ו-BDO; לדבריה, "לאופן התנהלות המשקיעים המוסדיים מול החברות יש חשיבות ציבורית מכרעת"
- "מפת חלוקת הנכסים מעידה שהמוסדיים עברו את הבנקים"
- כנס שוק ההון: צפו בשידור החי
- השוק יעלה או יירד? בכירי שוק ההון היום בכנס כלכליסט
גואטה הסבירה כי: "המשמעות של שווקים דיגיטאליים היא טרנספורמציה טכנולוגית של התהליכים המסורתיים כיום לגיוס, להנפקה ולמסחר בשוק ההון. אחד הביטויים שאנו רואים בתהליך מיסודם של שווקים דיגיטאליים במדינות מובילות, כדוגמת גרמניה ושוויץ ואנגליה, הוא תהליכים להקמת בורסה דיגיטאלית, שמבוצעים על ידי הבורסה הראשית באותה מדינה. במקביל לפעילות המסורתית שלהן, בורסות אלה נערכות לפתח מענה נוסף לאתגרי העתיד שמציב שוק ההון". עוד הוסיפה כי "מסקנות הוועדה יהוו עבורנו כלי למימוש היעדים שהגדרנו, מתוך ההבנה כי לשם יש לצעוד. עדיף מוקדם מאשר מאוחר".
"שהמשקיעים המוסדיים יתנהלו באחריות ובזהירות, כאילו מדובר ברכושם הפרטי ובהשקעות שלהם"
גואטה ביקשה להתייחס למשקיעים המוסדיים ואמרה כי "אופן התנהלות המשקיעים מוסדיים מול החברות בהן הם משקיעים הוא נושא בעל חשיבות ציבורית מכרעת". גואטה ציינה כי "אקטיביזם מוסדי" הוא אמנם מטבע הלשון המקובל, "אבל אני חושבת שהרבה יותר נכון יהיה לדבר על אקטיביות לעומת פסיביות של משקיעים מוסדיים, ולא על אקטיביזם שבדרך כלל מאפיין קרנות גידור אקטיביסטיות. המשמעות של אקטיביות מבחינתי היא ערנות, מעורבות ולקיחת אחריות על ידי המשקיעים המוסדיים לעתיד הכספים שכל אזרחי ישראל הפקידו בידיהם, ושהם מנהלים עבורנו כנאמנים. האקטיביות שאני מדברת עליה היא הציפייה שלי, שנראית לי בסיסית ומובנת מאליה, שהמשקיעים המוסדיים יתנהלו באחריות ובזהירות, כאילו מדובר ברכושם הפרטי ובהשקעות שלהם".
"בשנים האחרונות כוחם של הגופים המוסדיים ממשיך להתחזק וגם בעתיד הנראה לעין, מגמה זו צפויה להימשך וכוחם צפוי להתחזק אף יותר", אמרה גואטה. "גם מבנה השוק המוסדי בישראל ריכוזי מאד וימשיך להיות כזה גם בעתיד. הכוח הזה של המוסדיים בישראל מייצר מאזן כוחות חדש מערכת הפיננסים בישראל אך לצד הכוח, מונחת אחריות כבדה מאוד. המוסדיים כבר מחליפים אט אט את ההגמוניה במספר מוקדי כח במשק הישראלי. החל מלקיחת התפקיד המסורתי של הבנקים בתחום האשראי העסקי. עבור בהשפעתם הצפויה על שוק האשראי הצרכני, לצד פעילות תוססת של חברות פינטק חדשות שנכנסות לשוק אט אט, וכלה בהיותם שחקן מפתח כבעלי מניות בשוק ההון, מגמה שתימשך ביתר שאת. כך שככל שחברות יהפכו לחברות ללא בעל שליטה, חלקים ניכרים שלהן יעברו לידי משקיעים מוסדיים".
"אני מאמינה שאחריותי כרגולטור, לצד שותפינו לדרך דוגמת רשות שוק ההון, היא להבטיח שהמוסדיים יפעילו את הכוח שלהם באופן מאוזן, הוגן, פעיל ומעורב, כמקובל בשוקי ההון המפותחים בעולם", ציינה גואטה וביקשה להציג כדוגמה לאקטיביות מוסדית ראויה את בית ההשקעות פסגות שבחר לפני כשבועיים להשיק אמנה להשקעות אחראיות. "מבחינתנו מדובר בתקדים", אמרה. "כבר דיברתי בעבר על הציפייה שלי ממשקיעים מוסדיים לאמץ באופן וולונטרי וללא כל חובה רגולטורית, מדיניות השקעות אקטיבית. זו, בעיני, פעולה בכיוון הנכון של מעורבות ולקיחת אחריות של משקיע מוסדי מול חברות בהן הוא משקיע, באופן שכמובן תואם את האינטרסים הכלכליים ארוכי הטווח של העמיתים".
חובות הממשל התאגידי של משקיעים מוסדיים חלות רק על השקעות בישראל
"דוגמא לנורמות שמקובלות בנוגע להתנהלות משקיעים מוסדיים ניתן למצוא בשוק ההון האנגלי, וב- Stewardship code שמקובל שם ולמעשה בכל אירופה ובמדינות רבות נוספות בעולם המערבי המתקדם, מזה שנים ואותו מאמצים באופן וולונטרי, גופי ההשקעות המובילים בעולם ורבים אחרים", אמרה גואטה. "מטרתו היא לעצב סטנדרט התנהגות מוסדי ראוי ולהעצים את איכות היחסים בין גופים מוסדיים לחברות בהן הם משקיעים, לשיפור התשואה לבעלי המניות. חשוב לי להדגיש שהקוד מיושם לגבי ההשקעות של אותם גופים לא רק במדינת מוצאם, אלא בכל רחבי העולם בכל נקודה בגלובוס בה מושקע כסף ציבורי שיש עניין לשמור עליו. בישראל, באופן פרדוקסלי, חובות הממשל התאגידי של משקיעים מוסדיים חלות רק על השקעות בישראל, זאת בעת שחלק נכבד מהיקף הנכסים המנוהל מושקע בכלל מחוץ לישראל".
גואטה אמרה כי בשיתוף פעולה הדוק עם הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, היא פועלת לממש חזון זה כאן בישראל. כך, שלצד פתיחה ופיתוח שוק ההון בהיבט התשתיות הרגולטוריות, מבקשת גואטה גם להניח את התשתיות הנורמטיביות, לאורן היא מאמינה שהשוק צריך לפעול.
"החלטתי לפתוח את עולם הקרנות הפרטיות גם לציבור המשקיעים במסגרת מפוקחת. הנחיתי את סגל הרשות לקדם הקמה של קרן נאמנות פתוחה שתוכל להתנהל באופן דומה מאד לקרן גידור, ועל ידי כך תיפתח גם בפני משקיעים פרטיים גישה - בפיקוח - למוצר השקעה דומה. המתווה המסתמן הוא של קרן נאמנות פתוחה שתהיה רשאית להשקיע בנכסים סחירים ונכסי OTC, ואנחנו נבחן מתן הקלות משמעותיות בכל מה שקשור במגבלות ההשקעה החלות כיום על קרנות נאמנות, למשל מגבלות על מינוף, חשיפה, פעילות בנגזרים ולקיחת אשראי".
רגולציה חכמה צריכה לצפות מראש את התוצאות
גואטה התייחסה להודעת הפרישה של מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח שמצטרפת לשתי הודעות פרישה נוספות מהחצי שנה האחרונה - זו של אריק פינטו מנכ"ל בנק הפועלים ושל לילך אשר טופילסקי מנכ"לית בנק דיסקונט: "דיברתי היום על אימוץ וולנטרי של קוד התנהגות בקרב הגופים המוסדיים, לכל מהלך רגולטורי שאנו מובילים יש עלות ותועלת. לרגולציה יש מחיר ותוצאה לעיתים טובה, ולעיתים פחות טובה. ההודעות האחרונות של בכירי המערכת הפיננסית הן רק חלק מהמחירים שישלם הציבור בגין רגולציה חריגה, שייחודית רק לישראל והיא הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי. ברגולציה לא מספיקות כוונות טובות, אלא חייבים לחשוב על כל ההשלכות. רגולציה חכמה צריכה לצפות מראש את התוצאות. אני בטוחה שאף אחד לא קיווה או ציפה שהתוצאה תהיה שמנהלים מצוינים יבחרו לעזוב את גשר הפיקוד של מנהלי המערכת הפיננסית. אבל זאת הייתה התוצאה".