עו"ד אורלי דורון: "ב-30% מהתיקים הכלכליים יש עבריין עיקרי וגם עבריינים משניים"
דורון, לשעבר מנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות מיסוי וכלכלה, אמרה בכנס שוק ההון של "כלכליסט" בשיתוף פסגות ו-BDO, כי "כאשר סמנכ"ל כספים מתמנה לתפקיד ע"י בעל שליטה דומיננטי, הוא צריך לשאול את עצמו אם יוכל להגיד לו גם לא, כשצריך"
מדברים כיום על שלושה סוגי אכיפה: פלילית, מנהלית ואזרחית אשר מגיעה בדמות של תביעות נגזרות וייצוגיות. עד 2011 התפיסה היתה שהאכיפה צריכה להיות פלילית, ב-2011 נעשה שינוי גם בחוק ני"ע וגם בחוק בתי המשפט, הוקמה המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי וניתנו סמכויות אכיפה מנהליות לרשות לני"ע. במקביל הפרקליטות הפלילית קיבלה סמכויות להגיע להסדרים שהן מעין מנהליים במסגרת הפרקליטות. הדבר הזה הוביל לשינוי. רשות ני"ע פרסמה מסמכי מדיניות שקובעים איך ינותבו התיקים בין הפלילי למנהלי", כך פתחה את דבריה עו"ד אורלי דורון, לשעבר מנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות מיסוי וכלכלה לשעבר, בכנס שוק ההון של "כלכליסט" בשיתוף פסגות ו-BDO.
דורון שוחחה עם הפרשן המשפטי של "כלכליסט", משה גורלי.
עוד אורלי דורון בשיחה עם משה גורלי צילום: ענר גרין
"ככל שאנו מתקדמים בנושא הזה, אנו מזהים שיכולים להיות חששות לכשלים, סוג החברות, סוג בעלי התפקידים שביצעו את העבירה, גם קובעים איפה ההליך יותר יעיל, גם תיקים שבמסגרתם חוקרים מכלול של חשודים, שחלקם לא היו אמורים להגיע לפלילי אלא להסדר מנהלי.
"נוצר חוסר איזון, מה שמתבקש במצבים כאלה שחלק מהאכיפה היא לא רק שנגמול על עבירות, נרתיע אלא גם ניצור אמון בציבור והאמון הוא גם בקרב הפעילים בשוק ההון. מדיניות כזאת דורשת מסמכי מדיניות גם לפרקליטות, שאנשים יידעו מתי התיקים שלהם יגיעו למנהלי ומתי לפלילי.
"דרושים מסמכי מדיניות בקשר לניתוב, בקשר לאחריות תאגידים, סנקציות על תאגידים, גם דרוש תיקון חקיקה בתחום של תאגידים שיכלול כלים שהם מקובלים בעולם כיום כמו: מבחן לתאגיד, תוכניות ציות לתאגיד.
"הפרקליטות פועלת על פי מדיניות של 'אין-האוס'. בין להמשיך בהליך הפלילי, לבין הגעה להסדר מנהלי לבין סגירת תיק, ראינו בהסדרים תקדימיים, שהנטיה היא הטלת סנקציות - אבל השינויים לא נעשו ברמת פרסום המדיניות ולא ברמת תיקון החקיקה.
"אפשר לחשוב גם שבישראל כל הנושא של המדיניות אכיפה כלכלית אינו מקבל עדיין את מלוא הטיפול כמו שאנו רואים את אחריות פרקליט המדינה בנושאים אחרים.
משה גורלי: אנחנו 10 שנים לאחר הקמת ביהמ"ש הכלכלי: ראינו את מנופים, מליסרון, נוחי דנקנר, תיק פסגות . איך להימנע? להיות ישרים או שאולי זה לא מספיק?
"כשהתבקשתי לגלות קצת ממחשבותיי בנושא הזה של איך להימנע, חשבתי שכמובן שלא מדובר במעגל עבריינות ראשון שבו אנשים מתכננים ממש לבצע עבירות, למעול, אלא שרואים שלפחות ב-30% מהתיקים הכלכליים רשימת הנאשמים מונה לא רק את העבריין העיקרי אלא גם עבריינים משניים כמו נושאי משרה, דירקטורים וגם החברה.
"לפעמים מוצעים תפקידים לנושאי משרה שהם לא מתאימים להכשרתם. אדם שמונה לשמש סמנכ"ל כספים בחברה גדולה, צריך לשאול את עצמו אם אין לו את הניסיון המתאים, מדוע מונה לתפקיד. אם יש בעל שליטה דומיננטי הוא צריך לבדוק אם הוא יכול להגיד לו גם לא, כשצריך.
"צריך גם לעבוד בסינרגיה עם גורמים אחרים בחברה: יועץ משפטי, מבקר פנים, דירקטוריון ובדרך הזאת אנו מייצרים הגנה לחברה ובסופו של דבר חברה שמתפקדת טוב תמנע עבירות, או לפחות להקל על עצמה", סיכמה דורון.
