ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

ועידת המעסיקים

"סגר? צריך מנגנון שיאפשר לנו לחיות עם כלכלה לצד עולם הבריאות"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון דיבר בוועידת המעסיקים של כלכליסט, "כיום או שמעסיק מחזיר עובד במאה אחוזי משרה או שהעובד נשאר בחל"ת. אנו זקוקים למנגנון המאפשר גמישות, למשל להחזיר עובד בחצי משרה ושהחצי השני ישולם בדמי אבטלה". לדבריו, "ככל שיש ניתוק בין המעסיק לעובד, אנשים מאבדים מהונם האנושי, כלומר הם הופכים פחות רלוונטיים לשוק העבודה העתידי"

תומר הדר 13:1809.09.20

"הדיון בנושא התעסוקתי הוא הדיון החשוב ביותר במשק, אנו התקבענו על אבטלה רחבה של 12% ואנו יודעים שאנשים שנמצאים באבטלה הם דמויות כלכליות שונות. הם לא צורכים, הם מתנהגים אחרת", כך לדברי פרופסור אמיר ירון נגיד בנק ישראל במהלך ועידת "המעסיקים נלחמים באבטלה".

 

 

 

ירון המשיך, "נושא התעסוקה הוא נושא חשוב. יש להבין כי בתחילת המשבר נושא החל"ת שירת אותנו היטב, הורינו לאנשים להיכנס לריחוק חברתי והחל"ת אפשר זאת. החל"ת אפשר ביצוע מיידי של החל"ת תוך מינימום ספיגת עלויות, החל"ת אפשר שרידות עסקית ובאותו הזמן גם אפשר לעובדים הכנסה שתאפשר להם מחיה. הכל נעשה במסגרת קיימת ובניצול מנגנון קיים, זה אירוע שהופיע כמובן בפתאומיות. זה היה לפני  חצי שנה. כעת עלינו להתמקד בהחזרת אותם אנשים שנמצאים באבטלה והחל"ת למעגל העבודה ולצורך זאת נדרש מנגנון יותר גמיש. כיום המנגנון הוא או שמעסיק מחזיר עובד במאה אחוזי משרה או שהעובד נשאר בחל"ת. אנו זקוקים למנגנון המאפשר גמישות, למשל להחזיר עובד בחצי משרה ושהחצי השני ישולם בדמי אבטלה".

 

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי

 

עוד הוסיף ירון,  "חשוב להדגיש שכדי שלא יהיו תמריצים שליליים נוספים יש לבצע זאת על מי שכבר נמצא בחל"ת תקופה מסוימת, ולכן זה לא בדיוק המודל הגרמני שפועל לפי כלים שלובים ומבוסס גם על הלוואות גדולות למעסיקים, שנושאים חלק מהעלויות. בגרמניה קיים גם מנגנון מפותח לפיקוח על שעות חלקיות שאינו קיים בישראל. בנקודה בה אנו נמצאים אנו רוצים לסייע למודל החל"ת הקיים ולהשיב עובדים למעגל, גם בצורה חלקית".

 

עוד ציין ירון: "לרשת הביטחון יש לוגיקה מסוימת. כיום יש כתשעה עובדים על כל משרה. ולכן כל עוד האבטלה היא דו ספרתית יש מספיק עובדים שכן רוצים לשוב לעבודה. ברור שכאשר יש תגמול בדמי אבטלה הוא מתמרץ באופן מסוים כנגד עבודה אך במסגרת זו של ריבוי עובדים, בסופו של יום זוהי הלוגיקה של רשת הבטחון ויש עובדים אשר רוצים לשוב לעבוד. בעולם האי ודאי בו אנו נמצאים חשוב לאפשר גמישות זו. בנוסף לאותו אלמנט גמיש בהחזרת העובדים יש גם זליגת עובדים בכיוון פיטורים, יש להוסיף כאן מכניזם שיתמרץ מעסיקים לשמר עובדים".

 

 

 

עוד הוסיף ירון: "אנו נמצאים בעולם הסובל מתחלואה גבוהה ויש להשקיע הרבה כדי להוריד את אי הוודאות הבריאותית. בעולם עם תחלואה כה גבוהה ועם מצב בו אין מנגנון מוסדר של קטיעת שרשראות ההדבקה, עלינו להגיע למצב בו אם יהיה סגר חלקי או מלא, יהיה גם מנגנון שיאפשר לנו לחיות עם כלכלה לצד עולם הבריאות. כאשר ודאות זו תשוב היא תשפיע לטובה גם על מעסיקים וגם על צרכנים. מעבר לכך רצוי שיהיה כאן במהירות תקציב מוסדר לטובת נושאים מקדמי פיריון לטווח בינוני ורחוק. פלטפורמה זו תיתן ודאות וקריאת כיוון, ותמריץ לאותם ביקושים".

 

עוד אמר ירון, "יש נושאים שהם תומכי פריון וניתן לקדם כבר כעת, חלקם הוצעו בהקשר של תקציב 2021 והם על שולחן הדיונים. יש להבין כי ככל שאירוע זה מתמשך ויש ניתוק בין המעסיק לעובד, אנו עוברים לסוג של אבטלה יותר כרונית, אנשים מאבדים מהונם האנושי, כלומר אנשים באופן טבעי שוחקים את הידע שלהם, הם הופכים פחות רלוונטיים לשוק העבודה העתידי ולכן כאן אנו נכנסים לעולם ההכשרות, שיאפשר טיוב של ההון האנושי והחזרתו לשוק העבודה. יצוין כי אנו שומעים הרבה על הכשרות אך יש לשים מראה מולנו – בשנה רגילה יש כ-13 אלף הכשרות ממשלתיות וכ-40 אלף הכשרות בפיקוח ממשלתי. אם נגיע ל-75 אלף הכשרות זה יהיה מצב טוב, לכן יש להבין שזו תקרת הזכוכית. אין כנראה טעם להקמת מנגנוני על מעבר לכך. כיום יש לנו 450 אלף מובטלים ואנו לא נצליח לייצר בשנה הכשרות להיקפים כאלה. מאידך, כמובן שיש דיון נוסף אילו הכשרות של הון אנושי כללי יש לבצע - בנושאים כמו שפות, ידע מחשובי למשל, או להיכנס לתחומים ספציפיים מאוד לענף זה או אחר. לעת עתה איננו יודעים עדיין אילו תתי ענפים יוכחדו או לא ומתי. יהיו בעתיד מספר ענפים שאנו יודעים שבהם יהיה ביקוש יותר גדול ובהם נוכל להתמקד. יש תחומים, למשל פיריון, בהם אנו בחסר ושם אנו יכולים להוסיף, למשל מחשוב ואוריינות".

 

עוד הוסיף ירון: "היתה פגיעה כמובן בעסקים שאיבדו את פת לחמם, בשכירים המוצאים עצמם זמן רב ללא עבודה. זהו עולם מאתגר שיוצר הרבה אתגרים לכל אחד ואחד שנמצא במצב זה. אך אני מדגיש את מצוקת בני החמישים פלוס, מי שיש לו עוד 15 שנות עבוה נוספות, אנשים אלה לא מחליפים עבודות באופן מהיר ותדיר, ויחד עם זאת אוכלוסיות בגיל זה נוספו למעגל האבטלה ומעגל החל"ת. כדי לא לאבד את תפוקתם ואת תמורתם ואת יכולתם לשוב למעגל העבודה, אנו צריכים לסייע להם בהכשרות כדי שלא נאבד את אותן 15 עד 20 שנים שנותרנו להם לעבוד ולתרום לכלכלה", מסביר ירון.

 

"במשרד האוצר נעשית עבודה קשה ומרובה לאורך המשבר. ויחד עם זאת כולנו רוצים שאותם תפקידים שאינם מאוישים באוצר יאוישו בהקדם", ציין ירון בקצרה בתגובה לשאלה על התפטרות מרידור לנוכח יחסיו העכורים עם שר האוצר. :"אני סבור שזה חלק מאותו נדבך של אי וודאות שאנו רוצים למזער במשק. איני מעוניין להיכנס לפרט זה או אחר אך אציין כי יש לאייש את התפקיד. יש להבין כי אנו במשבר חצי שנה כמעט, המשבר דינאמי ומשתנה באופן תכוף, אך טבעי שחלק מהנושאים שתוקצבו יבחנו לאור הצרכים ולדעתי מאוד טבעי לבחון היכן, אם וכיצד יש מורות פנויים לתקציב ולהפנותם למקום הנכון, במיוחד אם ניתן להימנע מהצורך לשים קופסאות חוץ תקציביות נוספות".

x