"ישראלים יודעים לעשות טלוויזיה"
טובי נוישטד, האיש מאחורי "The Voice" הישראלית שתעלה ביום שבת הקרוב בלוח השידורים החדש של רשת בערוץ 2, מספר בראיון בלעדי ל"כלכליסט" על המעבר מגרמניה לישראל ועל הקשר שנוצר בינו למנטורים הישראלים, ומסביר למה לדעתו הריאליטי ימשיך לשלוט בלוח השידורים
טובי נוישטד אוהב את ישראל. הוא יושב מאושר בבית קפה ביום שמש של סוף דצמבר, ומספר כמה אשתו שבמינכן מחכה כבר לבוא לגור בישראל. נוישטד מתגורר בישראל כבר כמעט שנה, אחרי עשרות שנים במינכן. יש לו דירה בתל אביב, שהוא חולק עם בנו הלומד במרכז הבינתחומי בהרצליה. הוא מדבר בערגה על הימים שבהם אביו שירת בפלמ"ח, על הדירה מול גן החיות בתל אביב ועל המכולת שניהלו ברחוב בן יהודה. העברית שלו, במבטא יקי מודגש, מצוינת, וכל כולו פרסומת לסוכנות היהודית.
נוישטד, מבעלי חברת ההפקות קונסטנטין אנטרטיימנט בישראל ומנכ"ל החברה, הביא לישראל את "The Voice", הריאליטי לגילוי כישרונות מוזיקליים שמאיים להפוך את "אמריקן איידול" לזיכרון רחוק. "The Voice" עלתה לראשונה בהולנד, והשנה שודרה ברשת NBC בארצות הברית. קונסטנטין רכשה את זכויות ההפקה בכמה מדינות ובהן גרמניה וישראל, ונוישטד אחראי להפקת הפורמט אצלנו.
חייו הם סיפור מהגרים שהפך לסיפור הצלחה. הוריו עלו לישראל מגרמניה בשנות השלושים של המאה הקודמת. בשנות השישים חזרו לדיסלדורף, אבל נוישטד הציוני חזר בגיל 18 כדי להתגייס. אחרי הצבא נרשם ללימודי קולנוע וטלוויזיה בבית צבי, שם למד במחזור של אודי סגל, איילת מנחמי, ג'ולי שלז ואיל שני. אחר כך עבד בהפקות, היה עוזר במאי ב"אסקימו לימון" ועבד עם אסי דיין. "אבל היתה בעיה עם העבודה בסרטים", לדבריו, "אף פעם לא שילמו בסוף", ולכן הוא חזר לגרמניה.
הוא היה אז בן 26, ועבד על סטים של סרטים. חברו גיל בכרך הציע לו לקנות את הזכויות לתוכנית "בליינד דייט" (ששודרה גם בישראל) ויחד הקימו את חברת ההפקה הגרמנית GAT - Gil And Tubi. מנקודה זו, כמו בקלישאה, הכל היסטוריה. 15 שנה שודרה "בליינד דייט" (תחת השם "סופרייז סופרייז"), והיתה לאחת התוכניות המצליחות בגרמניה. החברה התמקדה ב־60% פורמטים קנויים, ו־40% פיתחה בעצמה ומכרה לעולם. בשיאה גלגלה החברה 60 מיליון יורו והעסיקה יותר מ־120 עובדים.
כשאנדמול ההולנדית החלה במסע רכישות של חברות הפקה באירופה נמכרו לה 49% ממניות GAT, ונוישטד הפך למפיק של תוכניות אנדמול בגרמניה, והשתתף בפיתוח תוכניות החברה, ובהן "האח הגדול" ו"מי רוצה להיות מיליונר". את השותפות עזב ב־2002, לטובת השקעה בחברות ניו מדיה. "גם בחיבור בין טלוויזיה לטכנולוגיה הכל עניין של יצירת וצריכת תוכן. מה שכן, אני משקיע רק בחברות שאני מבין מה הן עושות".
ישראל טובה לפיילוט
לולא קיבל פנייה מחברת קונסטנטין פילם, ספק אם היה מגיע לעבוד בישראל, אף על פי שלדבריו אין ספק שהיה מגיע לחיות פה בשלב כלשהו. קונסטנטין פילם היא חברת הפצת הסרטים הגדולה בגרמניה. היא הוקמה בשנות החמישים, ושווי השוק שלה בשנה האחרונה עמד על 260 מיליון יורו. ב־2002 הוקמה קונסטנטין אנטרטיימנט, המתמקדת בהפקות טלוויזיה. זוהי חברה אוטונומית שמחזיקה סניפים גם ביוון, בקרואטיה, בסרביה ועוד. בשנה שעברה נרשמה החברה בישראל, ונוישטד שכר משרדים ברחוב הברזל ברמת החייל, קרוב לחדרי העריכה ולאנשי רשת.
"באנו לארץ בידיעה שישראלים יודעים לעשות טלוויזיה. רצינו לשלב את הידע והיכולות והפורמטים שלנו עם ישראל. זה 1+1=3", הוא אומר בתשובה לשאלה למה ישראל. "קונסטנטין אנטרטיימנט הפיקה בגרמניה בהצלחה את אורי גלר, וזיהתה את פוטנציאל התוכן. אנשי החברה נחשפו ל'רמזור' ול'משפחה חורגת', וכמו כולם הבינו שזה מקום מצוין לפיילוטים - גם לפיתוח, וגם הקהל מבהיר מהר מאוד מה עובד ומה לא".
אבל בישראל התקציבים לא אותם תקציבים, התעשייה בצרות.
"אני לא חושב שכל התעשייה לא מרוויחה. טדי לא מרוויחים? קופרמן לא מרוויח? אסף גיל? כולם מרוויחים טוב מאוד. פתחנו חברה כדי להיות אחת מהגדולות. בארץ לא קשה יותר מחו"ל. פורמט מצליח עובד בכל העולם, ועל פורמט חזק כדאי להוציא את הכסף".
למה דווקא ברשת?
"עשיתי סיבוב. הייתי בקשת, ברשת, בהוט וב־yes. מצאתי שרשת הכי מתאימה, והצעתי להם את הזכויות לשלוש תוכניות, אחת מהן היתה 'The Voice'. זכיינית צריכה תוכנית כישרונות. לרשת זו תוכנית עוגן, ולמשתתפים זו אפשרות להשתלב בתעשייה".
באיזה אופן התעשייה בישראל שונה ממה שהכרת?
"הופתעתי מהמציאות הישראלית. בגרמניה זה עבודה. בישראל משקיעים את הלב, עושים הכל כדי שזה יעבוד. האנשים אכפתיים. עבדתי בהרבה תחנות בעולם, אבל רק כאן אתה מתקשר, לא משנה באיזו שעה, ועונים לך. אנשים עובדים כל הזמן".
ובכל זאת, הישראלים יותר אימפולסיביים ויותר לחוצים.
"בישראל לכל אחד יש מנטליות אחרת, כל אחד הגיע לכאן ממקום אחר. עבודה טלוויזיונית היא בינלאומית. יש כללים, העבודה מאוד מקצועית פה. בגרמניה ב־18:00–19:00 הולכים הביתה, ופה מוכנים להישאר לטחון על המוצר. לא הכרתי אדם עם כזו תשוקה לעבודה כמו יובל כהן (הבמאי והעורך הראשי – ת"ו)".
והמתמודדים הישראלים, איך הם מתנהגים מאחורי הקלעים?
"הם חמים, מתחברים מהר יותר. עד עכשיו לא ראיתי שישראלי מתרגז יותר מהר. גם אנשים שהיו צריכים לעזוב הבינו שההחלטות מקצועיות. העובדה שיהודה עדר הוא חלק מצוות התוכנית מאוד עוזרת למתמודדים, הוא נותן להם שקט נפשי, ובזכותו הם מבינים שהאודישן אינו בדיחה על חשבונם".
שלומי שבת נשמה
"The Voice" כבר נמכרה ל־60 מדינות והשנה תשודר ב־27. התוכנית, אם טרם נחשפתם, פותחה על ידי ג'ון דה מול ההולנדי, שחתום על פורמט "האח הגדול". לתוכנית מגיעים מוזיקאים, בעיקר כאלה שכבר יש להם רקע בתחום, והם נבחרים באודישן. המנטורים - במקרה שלנו שרית חדד, שלומי שבת, אביב גפן ורמי קליינשטיין - יושבים בגבם למתמודדים, ומסתובבים רק כשהם שומעים קול שעושה להם את זה. הזמר בפוטנציה ייכנס לתחרות תחת הנחייתו של אחד מהמנטורים. השלבים הראשונים בתוכנית מופקדים בידי המנטורים, ובפברואר תיכנס התוכנית לשידורים חיים, וגם הקהל יאמר את דברו באמצעות הצבעות. המשמעות: לא רק הקול קובע, ומראה הזמרים ישפיע על בחירת הצופים. נוישטד מודה שהוא בעד שילוב הצופים בתוכנית.
בתוכנית, שתעלה בשבת ב־21:00 ברשת, ערוץ 2, הוא מבטיח לשלב בין שתי ההתמחויות שלו - תוכן וניו מדיה. "התוכנית תשלב בין כל הנטוורקס", הוא אומר. "המנטורים יעבדו גם בטוויטר ובפייסבוק, זה יהיה חלק מהתוכנית. העתיד של הטלוויזיה הוא בחיבור, ואם הצופים הצעירים גולשים היום שש שעות בפייסבוק בכל יום, אז אנחנו צריכים להיות שם ולתת את החוויה של הביחד. המנטורים יצייצו בטוויטר בזמן השידור, יענו בפייסבוק וייצרו קשר עם הצופים. זו לא עוד סתם תוכנית עם דף פייסבוק".
מהפורמטים לגילויי כישרונות מוזיקליים, מי ייפול עכשיו?
"אלה דברים אחרים. ב'אמריקן איידול' יש וואנאביז. טיפוסים שמתאימים לטלוויזיה. התוכנית היא יותר מצחיקה, יש יותר אנשים מוזרים, מוכרים בידור. אצלנו זה רק שירה. גם אנשים שכבר ניסו, למדו או הוציאו דיסק ראשון שנכשל, צריכים עזרה. השוק קשה, ואלה אנשים שבאמת רוצים להיות זמרים. זה מה שג'ון דה מול רצה בפיתוח התוכנית. לקחת את הכישרון ברצינות".
זה אומר גם שהטלוויזיה תמשיך לייצר עוד פורמטים של ריאליטי.
"זה הכיוון. ריאליטי ימשיך עוד תקופה ארוכה. הסיפורים של אנשים מעניינים, ואפשר לקחת רבים מהם לטלוויזיה. יהיה הרבה חיפוש כישרונות, גם 'מאסטר שף' מצליחה כי היא מחפשת כישרון ונותנת הרגשה טובה. תוכניות בסגנון 'המיליונר הסודי' היא גם מעין ריאליטי שמתפתח חזק. כל כמה שנים יש תוכנית ששוברת את הטבואים ומשנה את הכיוון בטלוויזיה. לפני 11 שנה זה היה 'האח הגדול', פעם זה היה MTV".
נוישטד מאוד זהיר בדבריו. מבחינתו אפשר לדבר בעיקר על התוכנית שעושה טוב, על המתמודדים המצוינים ("טופ פייב בעולם"), ואיך כולנו נתמכר לצפייה. הוא מרואיין קשה, לכל שיחה - בין אם במפגש ובין אם בטלפון - הוא ממהר לצרף את דוברת רשת.
איך היתה העבודה עם המנטורים?
"בהתחלה היה קשה. לא הייתי הרבה שנים בארץ, וניסיתי להכיר אותם כמה שיותר מהר. דיברנו כמעט עם כולם בארץ, וכמו בפורמט המקורי בחרנו אחד מכל ז'אנר. השילוב עבד יפה. הם התאהבו בתוכנית, והם משקיעים עם הכישרונות גם כשהמצלמה לא עובדת".
התחברתם?
"שלומי נשמה ועם רמי כיף. עם שרית לקח יותר זמן אבל התקרבתי, וגיליתי שלאביב ולי יש חברים משותפים בגרמניה. למנטורים היה קשה להתרגל אליי בהתחלה, כי אני בא מתרבות גרמנית".
במה אתה צופה בטלוויזיה?
"בגרמניה אני אוהב לראות את התוכניות שלי. אני אוהב סדרות - מ'CSI' ועד 'רמזור', שהזכירה לי את 'סיינפלד'. אני רואה הרבה תוכניות דוקו וגם ריאליטי, אבל גם מתוסרט. מותר לי להגיד שאני אוהב את האירוויזיון?".
אתה גרמני, אז בסדר. מה אתה רואה בישראל?
"כשבאתי צפיתי יום ולילה בטלוויזיה. רציתי להבין מה עובד פה. אני רואה עכשיו את 'המירוץ למיליון', וראיתי את 'היפה והחנון', כזה ליהוק אין במקום אחר בעולם. אהבתי את 'מסודרים' ואת 'TLV'. גם ב'The Voice' הליהוק מצוין, אפילו בהשוואה לאמריקה".
על פי הערכות, עלות כל פרק בתוכנית הוא כ־250 אלף דולר, בהשוואה ליותר ממיליון דולר לפרק בארצות הברית. איך חיים עם תקציב כזה?
"שם הרבה כסף הולך על המשכורות של המנטורים. בואי לא נשכח ששרית חדד לא מרוויחה סכומים כמו שמרוויחה כריסטינה אגילרה".
ובכל זאת. כמה רחוק אתם יכולים להגיע עם התקציב הזה?
"לאותה איכות כמו בחו"ל. התפאורה אצלנו הכי יפה. בנינו אותה בארץ אחרי שבחנו גם אפשרות בחו"ל, ויצא הכי זול וגם הכי יפה. הפקות של 'The Voice' בחו"ל כבר רוצות להעתיק את הבמה. אנחנו יודעים לעשות תוכן, וזה מה שחשוב. בתוכנית הזאת יש לא רק ערכי הפקה, אלא בעיקר ליהוק ותוכן, ובזה אנחנו טובים כמו האחרים, או הרבה יותר".
מאיזה רייטינג תהיה מרוצה? כמו "המירוץ למיליון"?
"בטח, זה רייטינג מעולה. ואשמח כמובן אם יהיה יותר".