תוכניות בולטות במיפ 2013: יותר דרמה, פחות ריאליטי
מחר ייפתח בקאן מיפ, שוק הטלוויזיה הגדול בעולם. "כלכליסט" שוחח עם חברי המשלחות של yes ו־HOT לפסטיבל ושמע מה הם יחפשו בו: סדרת בית חולים שתחליף את "האוס" שהסתיימה, סיפורים אנושיים לערוצי הדוקו בישראל ודרמות מסקנדינביה ובריטניה
פסטיבל מיפ, שיחגוג מחר יובל, הוא פסטיבל הטלוויזיה הגדול בעולם, המתקיים פעמיים בשנה (באפריל ובאוקטובר) בקאן. עם שוק שכולל מציגים מכ־100 מדינות, מיפ הוא המקום ליצור קשרים, לבחון דוכנים, לצפות בהקרנות, להשתתף בפאנלים וסדנאות וכמובן לקיים פגישות. אצלנו הפסטיבל עולה לכותרות בהקשר של מכירת פורמטים ישראליים לחו"ל, אבל יש לו מקום חשוב גם במסלול ההפוך - ההחלטה על תוכניות הרכש שנצפה בהן בשנה הבאה. מחירי הסדרות עומדים על מאות אלפי דולרים, בהתאם לעונת השידור, הצלחתן בעולם, מספר השידורים בסינדיקציה ופרמטרים נוספים.
ריאליטי לא תחרותי
yes ו־HOT מוציאים משלחות לארבעה ימים מלאים בעשרות פגישות, רובן נקבעו חודשים מראש. "אנחנו פועלים בשוק מאוד תחרותי בישראל", אומרת סימון הסלברג מ־HOT, מנהלת רכש תוכן וערוץ 3, ומי שמזוהה בתעשייה עם זיהוי הפוטנציאל של "מראה שחורה". "הקצב היסטרי, ואנחנו עוקבים אחרי פיתוחים בכל העולם, אחרי כל דבר שמגיע לחברת ההפצה, שהיא ספק התוכן שלנו. אנחנו תמיד עם יד על הדופק ולפעמים פונים לחברה והתשובה מתחמקת, כי הם בעצמם עדיין צריכים לבדוק".
סיכום מהיר של השנה האחרונה מעלה שינויים בהרגלי הצריכה של הצופים הישראליים: יותר דרמה וסיטקומים, פחות ריאליטי. אנחנו נהנים יותר מדרמות מקור, גם כאלה שהגיעו מחוץ לארה"ב, למשל מאוסטרליה או שבדיה ("הסטירה", "הממשלה", "הגשר").
ספונטניות היא לא מאפיין של מיפ. הבשלה של עסקה, גם אם נרקמה בפסטיבל, אורכת חודשים, וקשה מאוד להצביע על עסקה שנחתמה בפסטיבל עצמו. תהליך ההיכרות עם המפיצים, המפיקים והמשדרים מתבסס לאורך שנים, וגם תהליך חתימת החוזה הוא עניין שנמשך חודשים. "מה שיפה במיפ הוא המסדרונות העמוסים בדוכנים וספקים מכל העולם, שהשיטוט ביניהם פותח את הראש", אומרת הסלברג, שאולי לא תצא מקאן עם חוזה חתום, אבל תבצע שם עבודת נטוורקינג ותמפה את המגמות בשוק.
מה את מחפשת לקראת 2014?
"התחזקות הדרמות בעולם משרתת אותנו - אני שמה דגש על דרמות, ואחר כך על קומדיות. לפני כשנה וחצי פתחנו את השערים לדרמות שהן לא רק אמריקאיות, ובין השאר, דרך הצפייה באקסטרה VOD אנחנו מגלים שהצופים אוהבים מאד סדרות בריטיות וסקנדינביות שהן ממש לא מיינסטרים. אלה סדרות שדורשות סבלנות, שלא יכולות לשמש כשומר מסך אלא מחייבות זמן מול המסך".
מה המגמות שיבלטו השנה?
"טרנד הדרמות התקופתיות ממשיך, בסיטקומים שוב יהיו ניסיונות לשחזר את הצלחת 'חברים'. במאי נדע על ביטולים של סדרות שלא ימשיכו לעוד עונה, ואז נדע גם אילו ניסיונות חדשים יפיקו שם. נגמר 'האוס' אז מחכים להפקה חדשה על בית חולים למשל. אנחנו מחכים גם לראות מה האמריקאים עשו בגרסה שלהם ל'הגשר' שמשודרת אצלנו".
"נראה המון ריאליטי לא תחרותי ששולט היום בטלוויזיה האמריקאית, ואת הסדרות הסקנדינביות שמתבססות, ולא רק אצלנו", אומרת דנה שטרן, מנהלת רכש וערוצים ב־yes. "כמות ההפקות החדשות עצומה. יש הרבה יותר ערוצים שמפיקים סדרות מתוסרטות, ואם נסתכל חמש־עשר שנים אחורה, העלייה היא ברמה של מאות אחוזים. ערוצים כמו AMC וערוץ Starz התחילו בקטן והיום הם כוחות גדולים בשוק. אפילו דיסקברי מפיקים דרמה מתוסרטת, וערוץ ההיסטוריה יציע למכירה לראשונה את 'הוויקינגים'".
נישה ודוקו
שטרן גם מעלה את נושא מימון ההפקות שהשתנה ומאפשר ליותר חברות קטנות להפיק לראשונה: "הטלוויזיה אימצה מודלים של הפקה מהקולנוע העצמאי. יש יותר מפיקים קטנים שאין גוף משדר מאחוריהם, הם מציגים את ההצעה, ואנחנו הופכים לחלק מהמודל הכלכלי כבר במימון ההתחלתי. זה קורה גם בדוקו. גם המודל של נטפליקס חדשני, ובסך הכל כך מתאפשרים יותר ערוצים ויותר הפקות מושקעות".
במשלחת HOT למיפ יצא גם רון הרמלין, מנהל הערוצים. הרמלין קונה ערוצי נישה מובנים, ובין השאר זוקף לזכות מיפ את ערוץ קלאבינג טי.וי שהושק אצלנו בחודש שעבר. בשבוע הבא הוא צפוי להיפגש, בין השאר, עם ערוץ ללימוד אנגלית.
בעולם של אפליקציות, איזה מקום יש לערוצי נישה טלוויזיוניים?
"טלוויזיה היא עדיין כלי פופולרי זמין ונוח, והסמארטפון פונה לקהל צעיר יותר. אם נמצא משהו מתאים, אפשר להעלות ערוץ חדש בתוך שלושה־ארבעה חודשים. גם בעולם הערוצים יש טרנדים. לפני כמה שנים מכרו ערוצי תלת־ממד, מה שהוכח כלא מוצלח, וערוצי HD שהיום זה כבר טריוויאלי".
ערוצי נישה חזקים מאוד הם ערוצי הדוקו. "אני תמיד מחפשת סיפורים אנושיים, סרטים בנושא אקטואליה, תרבות, היסטוריה ומדע", מספרת עידית פנקס, מנהלת רכש ותוכן בערוץ 8. "אבל גם בעולם שלנו יש מגמות. יש תקופות של דוקו־דרמה, בשנתיים האחרונות סרטי שוק־דוק שהם יותר הארד־קור, והיה המוקומנטרי. בעיקר מסתכלים על מה הצליח בעולם, בצפייה ובפסטיבלים".
באיזו דרך שונה הקנייה של דוקו מקנייה של פורמט או דרמה?
"10% מהקנייה שלי היא 'פרי ביי'. תוכניות שנמצאות בשלב ראשוני. 'פריים טיים אמריקה' נקנתה לפי טריילר. זה משהו שלא אקנה בחברה שאני לא סומכת עליה. אני מאוד גאה בקנייה של סרט על דיוויד בואי שעוד לא מוכן, ונשדר אותו ביוני או יולי. במיפ הקודם רכשתי סדרה על סרטי ברגמן שתהיה מוכנה בקיץ. כשקונים פרי ביי יש אפשרות להשפיע, כי שולחים לי את החומר בשלב העריכות ואני יכולה להעיר הערות".