הים האכזר

המנות עשויות כהלכה, הים והבריזה מספקים תפאורה מרשימה והשירות מקצועי וקשוב. הבעיה של פסקדו באשדוד היא היצע הדגים המשעמם

גלי וולוצקי 08:5703.03.14

תגיות:

מעט עצוב שדווקא עיר הנמל אשדוד לא הצליחה להצמיח מתוכה מסעדת דגים ראויה לשמה, לבד מאידי המתוקשרת, זאת אף שחלק מדגי הים המוצעים במסעדות בתל אביב מגיעים מספינות הדיג האשדודיות.

דווקא מסעדת פסקדו, שנפתחה לפני כחמש שנים בידי בן למשפחת דייגים ותיקה בעיר, אמורה, לפחות רעיונית, לתת למלכה־האם פייט ראוי. אבל ביום שבו ביקרנו במסעדה היה מבחר הדגים - גם באשמת הים, לא רק באשמת המסעדה - די מצומצם, ונע בין מוסר ים (כנראה מיובא ממצרים), דניס, לברק וסלמון.

ובכל זאת, בירה זריזה על המרפסת לפני שנכנסים לאכול היא תענוג לא קטן. אפשר להתבונן בגלים, ליהנות מהבריזה הנושבת ולהכין את הבטן ואת הראש לארוחה.

איקרה. מנה מצוינת צילום: צפריר אביוב

העסקית של פסקדו מציעה במחיר העיקרית גם מנה ראשונה, לחם ושתייה: קלה, יין או בירה. האיקרה היתה מצוינת. לא מהסוג המתפצפץ מאוד, אבל עשירה ועדינה. פוקצ'ה חמה שהוגשה איתה בליווי רסק עגבניות בשמן זית השלימה פתיחה נהדרת. ראשונה נוספת, זוקיני בפנקו, שהוגש עם רוטב טרטר, היתה חביבה.

בגלל המתנה קצת ארוכה לעיקריות הוגש לנו בינתיים חציל בפנקו על חשבון הבית, מנה שבתפריט מחייבת תוספת של 19 שקל וכנראה שווה את זה. החציל שקולף מעורו ונעטף בשלמותו בפנקו טוגן עד פריכות והוגש עם סלסה של פלפלים ועגבניות וטחינה גולמית.

בעיקריות היצע הדגים הדל כבר בלט. שתי מנות המוסר שנבחרו (98 שקל כל אחת), בעיקר מפני שהמלצרית הבטיחה שהן שונות בתכלית, התבררו כגרסה די דומה לאותו הסיפור. בשתיהן הדג נחתך לנתחים והוגש ברוטב: באחת ברוטב מצוין של פטריות וסויה ובשנייה בקונפי עגבניות שרי ופסטו. שתי המנות היו טעימות ומוצלחות. הדג נצלה בעדינות שהותירה אותו עסיסי והפכה את עורו פריך, והרטבים הותקנו כהלכה, אבל האכזבה מתנובת הים הדלה עדיין הפריעה לנו.

מוסר עם קונפי עגבניות שרי צילום: צפריר אביוב

הארוחה בפסקדו היתה טעימה ונעימה, אך ממסעדה שמנסה לבנות לעצמה שם כמסעדת דגים רצינית אפשר לצפות ליותר מאמץ בגזרת הדגים שאינם דגי בריכה משמימים. בינתיים, כדאי שתתקשרו מבעוד מועד ותבדקו מה העלו שם ברשת לפני שאתם מגיעים.