געגועיי להרברט

בזכות מיקומה המושלם הצופה לחוף הים המסעדה עדיין נראית מצוין. בשעת צהריים מאוחרת היא מאוכלסת בדלילות, אבל הצוות דרוך וזריז — רק נטול החן של שירות משובח באמת.

חביב ותו לא

התפריט העסקי כאן מציע ב־88 שקל ארוחה הכוללת סלסלת לחמים, מנה ראשונה ומנה עיקרית. חלק מהמנות דורשות תוספת של 10–12 שקל ויש גם שלוש מנות ספיישל יקרות יותר.

סלסלת הלחמים היתה נחמדה אך סתמית, ונעדרו ממנה לחמניות האניס והצימוקים הנפלאות של המסעדה.

גם המנות הראשונות היו חביבות ותו לא. מנה המוגדרת בתפריט כ"סלקים וקולורבי - גבינת עזים מפוחמת" התבררה כפרוסות סלק על עלי חסה חתוכים עם גבינת שחת מפוחמת, טרטר טונה ואינטיאס בלוויית קרם חצילים מפוחמים (בתוספת 12 שקל). מדובר בשילוב טעמים מקומיים מוצלח, אם כי לא מקורי במיוחד.

שקדי טלה עם טורטליני וריקוטה ביתית. רעיון יפה, ביצוע מאכזב צילום: עמית של

לעיקרית אכלנו מנת שקדי טלה עם טורטליני, בצל שרוף וריקוטה ביתית (בתוספת 10 שקל), שהיתה מאכזבת. אמנם הרעיון יפה, אבל הביצוע לא מושלם. שקדי הטלה נחתכו קטן מדיי וטוגנו עד שיובשו, והרוטב הטעים היה דליל.

עיקרית אחרת מאגף הספיישלים - ריזוטו שחור עם קרם שום ירוק וסקאלופס - היתה טובה מאוד, אף שתומחרה בפראות ביחס לגודלה הבינוני (110 שקל). הריזוטו היה ארומטי ובחריפות מדויקת, הצדפות ניצלו בעדינות ונותרו עסיסיות וקרם השום השלים משחק טעמים מעניין.

היה קשה להתאפק נוכח קינוח של משמשים וליים ירוק. מה רבה היתה אכזבתנו כשהתחוור שעבור 45 שקל כל שקיבלנו הוא חמישה חצאי משמשים עם מעט פירות יער, ענבים וכדורוני סורבה.

איפה הניצוצות?

הארוחה בשלמותה היתה טובה אך חסרת ניצוצות. פרט למנת הריזוטו המרשימה לא היתה כאן מנה שנחשוב עליה גם בימים שלאחר מכן. נראה שמשהו במסעדה זקוק לכוונון נוסף. מאז ימי הזוהר בפיקודם של השף התפעולי מיכאל גרטופסקי ובהמשך של השף יובל בן נריה המסעדה כבר לא מצדיקה את שמה, וחבל.

הרברט סמואל

ז'אנר: מסעדת שף

מיקום: בית גאון, קויפמן 6 תל אביב. 03-6801298

מחיר העסקית: 88–138 שקל

זמנים: א'־ד' 12:30–15:45, חמישי 12:30–17:30, שישי 12:30–16:00

התחככות: אנשים שיכולים לחתוך מהעבודה באמצע היום

שירות: מקצועי אך לא חינני

כשרות: אין

חניה: בתשלום בחניון הבניין

נגישות נכים: יש, ויש שירותי נכים

שורה תחתונה: לא כמו בתור הזהב של המסעדה