פרונטלי: מה שלוהט עכשיו

גלגלי העץ

זה לא צעצוע: זו מכונית אמיתית של טויוטה שעשויה עץ. סֵצוּנָה ("רגע" ביפנית), המוצגת בשבוע העיצוב של מילאנו, היא רודסטר חשמלית נטולת גג ששואבת את השראתה מסירות מירוץ איטלקיות: המעטפת החיצונית שלה עשויה ארז, השלדה ליבנה, הרצפה בוקיצה והחיפוי הפנימי ברוש, כאשר חלקי העץ מורכבים במחברים יפניים מסורתיים, ללא מסמרים. הגם שמדובר במכונית קונספט, הדגם פעיל בהחלט ומגיע למהירות של 45 קמ"ש

צילום: טויטה

גרנד פינאלה

פרויקט חדש ומרשים של פירמת האדריכלים השוויצרית המוערכת הרצוג ודה־מורו הולך ומוקם בהמבורג: אולם קונצרטים של התזמורת הפילהרמונית המקומית, הנבנה על גדות האלבה. למבנה הלבנים המקורי, מתחילת שנות ה־60, הוסיפו האדריכלים־הכוכבים אגף חדש בנוי מזכוכית שיאפשר את פתיחתם של ארבעה אולמות קונצרטים, ובסמוך לו כיכר ענקית שצופה אל העיר והנמל. הפרויקט העצום הזה גלש הרבה מעבר לתקציבו (עלותו מוערכת כעת ב־789 מיליון יורו — פי עשרה יותר מהאומדן המקורי), וגם לוח הזמנים המקורי טבע תחת גל דחיות; לפי שעה נקבע ינואר 2017 כמועד פתיחת הבניין.

http://www.elbphilharmonie.de

צילום: תאיס ראיצקה

דיזיין מי יודע

ההגדה המאוירת של חנות העיצוב "אסופה" מעצבת את פסח מחדש

חנות העיצוב היפואית "אסופה" מוציאה גם השנה מהדורה יפהפייה של הגדה מאוירת. "כל שנה אנחנו עובדים עם 45 מאיירים שונים, כך שבארבע השנים שבהן הוצאנו את ההגדה הספקנו לעבוד עם 180 מאיירים ומעצבים", מספר ליאור ימין מאסופה, שעמל על הפרויקט במרוצת השנה האחרונה. "פסח הוא אחד החגים החזקים כאן, וכולם קוראים בהגדה, אבל לא תמיד מבינים מה כתוב בה, זה טקסט לא פשוט וחלקו בארמית. אנחנו מתייחסים אליו ואל המעמד מאוד בכבוד, אבל משתדלים לתת לו פרשנות עדכנית". בהגדה הנוכחית תמצאו השפעות ויזואליות של טיול תרמילאים בהודו, כרזות סובייטיות וקומיקס גיבורי־על. השנה תצא גם מהדורה דו־לשונית, ובבאר שבע תעלה תערוכה של איורים נבחרים. 89 שקל להגדה בעברית, 119 שקל להגדה דו־לשונית. מור גורדון

http://www.hagada.co.il

* איורים של מורן ואור יוגב ושירה ויזנברג (משמאל)

חזון העצמות הנשברות

ראסל קרואו וראיין גוסלינג מפצפצים ראשים בקומדיית אקשן סבנטיזית

מאחורי השם הלא מבטיח "הבלשים הגרועים בעולם" מסתתר סרט המבטיח בידור שנון ואלים (עולה בישראל ב־19.5).

The Nice Guys הוא חזרה מבורכת של שיין בלאק לטריטוריה האהובה עליו — "באדי מובי" עם שני גברים שמריצים דאחקות בזמן שהם מנסים לפתור תעלומה ואגב כך מוצאים את עצמם במספר בלתי הגיוני של סיטואציות אלימות ומשעשעות.

בלאק היה תסריטאי סופרסטאר בסוף שנות ה־80 ותחילת שנות ה־90 בסרטים כמו "נשק קטלני" ו"בכוננות מתמדת". לאחר קריסת הקריירה הוא חזר באמצע שנות ה־2000 עם סרט ראשון בבימויו, "קיס קיס בנג בנג", שהצליח — בעזרת רוברט דאוני ג'וניור המשתקם, וּואל קילמר המתרחב — להיות סרט במתכונת הבלשית־קומית־אלימה. הוא נעזר בתוספת ניכרת של הומור רפלקסיבי, שבה הדמות החכמולוגית ששיחק דאוני ג'וניור פנתה כל הזמן ישירות אל הצופים.

ההצלחה של בלאק כבמאי והתסריטאי של "איירון מן 3" (2013) הציבה אותו בעמדה של במאי נחשק שיכול להרים את הפרויקטים שבהם הוא מעוניין, ו"הבלשים הגרועים בעולם" נראה כמו פרויקט אידיאלי ליכולותיו: קצת פחות בדיחות רפלקסיביות, ושימוש בכימיה הניכרת, כבר ברמת הטריילר, בין שני השחקנים הראשיים — ראסל קרואו וראיין גוסלינג. עצמות יישברו, גברים יושלכו מקומות גבוהות, ואנחנו נתפוצץ מצחוק. ויש בונוס: התקופה היא סוף שנות ה־70 — עידן מפוקפק של אופנה, שְער פנים ודיסקו, רקע מושלם לגבריות מחוספסת־מטופשת נוסח בלאק. ארז דבורה

אפפל עולה לאייפל

אגדת האופנה אייריס אפפל מציגה תערוכה פריזאית ראשונה

אייריס אפפל, אולי הפאשניסטה המשפיעה ביותר בעולם האופנה (ובגיל 95 לבטח המבוגרת שבהן), מציגה בפריז תערוכה של בגדים שיתאימו לעיר האורות. "אייריס בפאריס", שמוצגת בבית הכלבו "לה בון מרשה", כוללת שלל בגדים שאפפל בחרה לפעילויות שונות ברחבי העיר. אפפל ידועה בסגנון לבוש אינדיבידואלי־טוטאלי־אקסצנטרי, ובהתייחסותה לאופנה כמשקפת הלך רוח ותרבות: "אני לא מבינה למה אנשים בוחרים להתלבש אותו הדבר", אמרה בראיון למגזין WWD. “בגדים הם עניין כל כך יקר שאני מניחה שהם רוצים להרגיש בטוחים". סגנון אישי מוצלח, לשיטתה, משמעו להכיר את עצמך, סקרנות וחוש הומור. עד 16 באפריל. עילית מינמר

http://www.bit.ly/IrisInParis (צרפתית)

אייריס אפפל צילום: Gabriel de la Chapelle

ריהוט

אחים לנשק

צמד המעצבים־האחים קמפאנה הברזילאים יצרו סדרת רהיטים בהשראת ה"קאנגאסו", כנופיית נוודים שהטילה מורא על צפון־מזרח ברזיל במאה ה־19. הספה המצולמת כאן, למשל, עשויה פלדה, קש ועור, בריפוד המדמה את העיטורים על מגפיהם וכובעיהם של חברי הכנופיה.

http://www.campanas.com.br/en

צילום: Fernando Laszlo

גאדג'ט

אמרו לא לסמארטפון

המון אנשים חושבים שהסמארטפון חטף להם את החיים, אך ממשיכים לדלג בתזזית בין טוויטר לאינסטגרם המופיעים על המסך. פטר נֵבּי השוויצרי החליט לעשות משהו בנדון: ב־2008 הקים את Punkt, חברת אלקטרוניקה ששמה לה למטרה להחזיר לנו את "החיים ששווה לחיותם", ומייצרת מכשירים שמפנים עורף למסיחי הדעת של העידן הנוכחי. כזהו למשל MP 01 — טלפון נייד בעיצובו של המעצב התעשייתי הבריטי ג'ספר מוריסון, שהושק לאחרונה בפסטיבל העיצוב של לונדון ונמכר תמורת 295 דולר (1,100 שקל). המכשיר שחור כולו, עם כפתורים מעוגלים ובולטים, וזווית קהה המאפשרת אחיזה נוחה. המשתמשים בו יכולים להתקשר ולקבל שיחות ומסרונים, לנהל יומן, לאחסן 3,000 מספרי טלפון וכתובות ולכתוב רשימות תזכורת. זה הכל. אגב, "הגרדיאן" מדווח על גידול בפיתוחים הטכנולוגיים שנועדו להפוך סמארטפונים למכשירים פשוטים ותכליתיים יותר.

http://www.bit.ly/PunktMP01

קולנוע

דיגיטרזן

מלך הג'ונגל חוזר בגרסה עמוסה אנימציה ממוחשבת

דמותו של טרזן, יציר דמיונו של אדגר רייס בורוז, זכתה ללא מעט עיבודים קולנועיים וטלוויזיוניים. השחקן המזוהה ביותר עם גילום דמותו הוא, כמובן, ג'וני וייסמילר, בסדרת סרטי הקולנוע משנות ה־30 וה־40. אחריו היו עוד סרטים עם עוד שחקנים, תסכיות רדיו, תוכניות טלוויזיה, אנימציה, משחקי מחשב, ובאופן צפוי למדי גם פורנו. ודווקא ריבוי הגרסאות הוא שאילץ כל אחת מהן להדגיש היבט אחר בדמות המקורית.

לְמה, אם כן, ניתן לצפות מ"האגדה של טרזן", הפקה הוליוודית אדירת תקציב (180 מיליון דולר) בבימויו של דיוויד ייטס? תשובה אפשרית ניתן למצוא בעובדה שהצילומים לסרט הנוכחי נמשכו חודשיים, זמן קצר להפליא המרמז על טרזן גיבור־על, שחוקי כוח המשיכה, והחיות שאיתן הוא יבוא במגע, יעוצבו בהתאם לאפשרויות הבלתי מוגבלות של אנימציית מחשב. זה יהיה "אווטאר" בג'ונגל — הטבע במלחמתו נגד האדם המערבי (במקרה זה קפטן בלגי מושחת), הפולש, החמדן והקפיטליסט. מ־7 ביולי על מסכינו. ארז דבורה

צילומים: אי.אף.פי, Gettyimage

אוכל

הס פן תעיר

בית הקפה החדש של השפית תמר כהן־צדק נותן לה שקט ומאפשר לה להשתחרר ולהרחיב את המנעד היצירתי. הסועדים רק מרוויחים מזה

הס 4, בית האוכל החדש של השפית תמר כהן־צדק, ממוקם בפינת הרחובות הס ואלנבי. הסביבה מפויחת, אבל אם מרימים את המבט רואים את הים. "זה בדיוק מה שרציתי", אומרת כהן־צדק, "מקום שכונתי במרכז, בגודל שאני יכולה להכיל, בלי אופרציה של מטבח גדול".

לפני חצי שנה היא סגרה את קוצ'ינה תמר, המסעדה שהפעילה זה עשור. "התפעול של מסעדה גדולה כבל אותי", היא מספרת בלי געגוע. "הרגשתי שאני לא משתלטת. ההתעסקות גם במטבח וגם במִנהלות היתה רבה מדי". הס 4, לעומת זאת, הוא בית אוכל שכונתי במובן הנעים ביותר שיש — עם שולחנות עץ גלויים, תפריט מתחלף שנכתב בכל יום בטוש על נייר גדול ושפית שקוצצת גזר וסלרי ומבשלת מהבוקר תבשיל זנב שור שניחוחו ממלא את המקום.

גם התפריט הצפון־איטלקי הקשיח שהכתיבה קוצ'ינה תמר הורחב: לצד הסקלופיני בלימון ומרווה והבודינו סרמיג'אנו, הס 4 מגישה עוף בג'ינג'ר וסויה (“מנה שאמא שלי הכינה בבית"), גולאש ותבשיל טבעוני של ירקות מעורבים וחומוס. גלי וולוצקי

ארוחת הבוקר של הס ומנת סינטה עם עלי רוקט ובלסמי מיושן צילום: עמית שעל

אדריכלות

פירמידה על ההדסון

בקצה רחוב 57 מערב במנהטן יאוכלס בחודש הבא הטטרהדרון, מגדל מגורים שעיצבה חברת האדריכלים BIG כפירמידה שארבע צלעותיה משולשים. אף שגימור עיצוב הפנים של המגדל טרם הושלם, היזם כבר פתח למבקרים את דלתות המבנה, ששטח הפנים שלו הוא 87,330 מ"ר. הבניין המחופה מתכת בנוי כמדרון חלק ותלול בדופן הפונה לכיוון דרום וכטראסות מדורגות בדופן הפונה מערבה, אל נהר ההדסון. המגדל מתנשא לגובה של 142 מטרים ובסיס הפירמידה מתפרס על פני 2,040 מ"ר. במגדל 709 יחידות להשכרה והוא כולל גם אולם כדורסל, בריכה, חדר כושר ובית קולנוע. עוד יש בו קומת מסחר ששטחה 4,180 מ"ר. הדירות, מסטודיו ועד ארבעה חדרים, יושכרו במחירים שבין 2,700 ל־22,000 דולר לחודש. המגדל כולל גם 142 יחידות שמושכרות במסגרת פרויקט דיור בר־השגה ב־565 דולר לחודש; על הסיכוי לגור באלה מתמודדים כעת 17 אלף איש.

צילום: ניק ליהו

כרונוגרף

זמן מעוצב

כאשר מעצבי מוצר משובחים נכנסים לתחום האקססוריז הלבישים, התוצאה מרתקת. שלושה מעצבים מוערכים הציגו לאחרונה את הפרשנות האישית שלהם לשעון היד.

הראש בעננים

אומרים שתושבי ניו יורק אינם מסיטים את מבטם מהמדרכה, ואינם ערים לסביבה שבה הם חיים. ייתכן שפסלו החדש של טום פרידמן Looking Up ("מרימים את הראש" בתרגום חופשי) ישנה את המצב. פרידמן, שמיצב שלו הוצג בשנה שעברה במוזיאון תל אביב, יצר פסל בדמות אדם שמורכב ממכשירים וכלי מתכת (ובהם מתקני ברביקיו, תבניות אפייה וגלילי אלומיניום), שאותם העביר תחת מכבש. הפסל, במשקל 7.5 טונות ובגובה 9.9 מטרים, הוצב למשך חצי שנה על אי־תנועה בפארק אווניו, בצומת עם רחוב 53.

לסרטון על הצבת הפסל במרכז מנהטן: www.bit.ly/LookingUpParkAve

צילום: פרזד אווראנג

בחזרה לארמון

האם עכשיו, אחרי שיפוץ מסיבי ופתיחה מחודשת, יחזור "ריץ" להיות המלון המוביל בפריז?

מרסל פרוסט עשה אותו לביתו השני, ארנסט המינגוויי שחרר את מחסן היין שלו בתום מלחמת העולם השנייה, והנסיכה דיאנה בילתה בו את השעות האחרונות לפני מותה. מלון ריץ, שנוסד ב־1898 בפריז, שימש מעונם של מלכים, מדינאים וגדולי מעצבי האופנה. למרות זאת, ב־2011 הסיר ממנו משרד התיירות הצרפתי את התואר "ארמון" – שמוענק למלונות של חמישה כוכבים בעלי ייחוד. ייתכן שהאקט המשפיל הזה הוא אחד מהגורמים שהובילו את בעליו, המיליארדר המצרי מוחמד אל־פאייד (אביו של דודי אל־פאייד, בן זוגה האחרון של דיאנה שנהרג איתה בתאונת הדרכים), לערוך שיפוץ וחידוש כללי. בתוצאות אפשר לחזות בימים אלה עם פתיחתו המחודשת של המלון, אחרי שלוש שנים של עבודות בינוי ותחזוקה שעלותן נאמדת ב־150 מיליון דולר, ובמהלכן נסגר המלון למשך זמן מה.

למלאכת השיפוץ נשכר האדריכל תיירי דֵפּוֹן, שהפחית את מספר החדרים במלון מ־159 ל־143, הוסיף סוויטות, פתח אגפים חדשים הקרויים על שם הדוכס והדוכסית מווינדזור, החליף תשתיות, שתל גינה חדשה וחצב מנהרה שתוכל למלט בדיסקרטיות את אורחי המלון העשירים והמפורסמים מהחניה היישר אל הרחוב, בלי שייאלצו להיחשף לעדשותיהם של צלמי הפפראצי. www.ritzparis.com

מריה קאלאס מתארחת במלון ריץ' בסוויטה הצופה אל כיכר קונקורד, 1963. מימין: המלון המשופץ צילומים: כריסטוף מאדמור, Gettyimag

כלי בית

נמר לארוחת הבוקר

בית האופנה העילית הרמס השיק קו של 35 כלי פורצלן, המציגים איורים של בעלי חיים אקזוטיים כאריות, נמרים, פילים, קופים ותוכים על רקע ג'ונגלים. האיורים, במיטב הסגנון ההרמסי, הם של רובר דאלֶה המנוח, אמן שאייר את עולם הטבע, ושעבודותיו עיטרו צעיפי הרמס רבים בעבר. אפשר לרכוש אותם בחנות רנבי בתל אביב.

צילום: RENBY- רנבי

ריהוט

געגועים לג'יו

פירמת הריהוט המילאנזית מולטני מחדשת את רהיטיו של האדריכל־מעצב האיטלקי ג'יו פונטי, אחד האייקונים של עיצוב איטלקי בשנות החמישים. החידוש לכורסת 154.2.D זכה בפרס העיצוב של המגזין הבריטי "וולפייפר". בארץ הוא יימכר ברשת טולמנ'ס

צילום: טולמנס

עבודת יד

עיצוב מהפך קרביים

עומר פולק יוצר צלחות פורצלן בטקסטורה יוצאת דופן

המעצב הצעיר עומר פולק נהנה לחקור את החוויה החושית האנושית: בפרויקט הגמר שלו בבצלאל (2013) הוא הציג עבודות שחקרו את חוש הריח, ומאז הספיק לשתף פעולה עם השף ארז קומרובסקי ביצירת עבודות בצק צבעוניות מנופחות באוויר חם, ולהציג "סביון" עשוי ריסים שליקט מ־300 אנשים. כשהוזמן להשתתף בפסטיבל העיצוב Operae בטורינו, עיצב פולק אגרטלים משיש ופליז. ברגע האחרון הוא החליט לקחת איתו לאיטליה גם כמה צלחות שעיצב לאחרונה בשיתוף פעולה עם השף יאיר פיינברג, מנכ"ל ובעלי FeinCook, מי שעבד במסעדות עטורות כוכבי מישלן בפריז, פרובנס וטוסקנה.

שיתוף הפעולה של השניים התמקד באחד מחומרי הגלם החושיים ביותר: קיבה. "הריח, המראה והמרקם של הקיבה בועטים בחושים; זה חומר גלם שאי אפשר להישאר אדישים אליו", כתב פיינברג בבלוג שלו. הוא אף יצר מנה של קיבת כבש ממולאת בבשר מומלח שבושל בוואקום עם קימצ'י, ומבושלת בציר בשרי עשיר. פולק עיצב למנה צלחות פורצלן בטקסטורה יוצאת דופן: של פני השטח הפנימיים של קיבת הכבש. "רציתי לגרום לאנשים לחשוב על התהליכים הפנימיים שקורים לנו ועל מה שנכנס לנו לגוף", הוא אומר. "לפני שיצאתי לטורינו אמרתי לעצמי שאני חייב לקחת איתי גם את הצלחות, למרות שלא הספקתי לספר עליהן לאוצרת".

בעודו עומד ליד עבודותיו במהלך היריד נעצרו לידו שתי נשים שהתעניינו בצלחות, "והתברר שאחת מהן היא הבעלים של מותג העיצוב האיטלקי המשפחתי קולֵה (Colé)", מספר פולק. הפגישה הזו הולידה קשר מצוין, וכיום צלחות Stomach נמכרות באולם התצוגה של קולֵה במילאנו. בארץ ניתן לרכשן ישירות מפולק באמצעות המייל omr.polak@gmail.com

סיגל נמיר

פולק וצלחת קיבת הכבש צילום: תומי הרפז

טיפוח

כמו אף אחד

חנות חדשה מתאימה לכל לקוח את הניחוח הייחודי לו

לפני כמה שנים, בביקור בסיינה שבאיטליה, נתקלתי בחנות שעלו ממנה ניחוחות מופלאים ולא מוכרים. בעל החנות, שהיו בה בשמים שמעולם לא נתקלתי בשכמותם, היה בקי בריחות והתאים לכל אחד מלקוחותיו את הבושם הייחודי לו. בשכונת נווה צדק בתל אביב נפתחה לאחרונה החנות "Individual", וכשמה כן היא: מבקשת להעניק חוויה אינדיבידואלית דומה ללקוחותיה, עם בשמי נישה המבוססים על חומרי גלם משובחים, ידע קדום ומסורות עתיקות יומין, כמו למשל Le Gallion, בית בישום שנוסד בפריז ב־1930 על ידי הנסיך מוראט; Frapin, שראשיתו ב־1270, ביקב לייצור קוניאק; או Amouage, מותג מסולטנות עומאן שמשקף מסורת בישום אוריינטלי.

www.individual-parfum.com

עילית מינמר

צילום: עמית שעל

אופנה עתידנית

מה נלבש מחר

אפילו שמה של התערוכה - techstyle# - משחק מילים שנע בתפר שבין "טכנולוגיה וסטייל" ל"טקסטיל", הוא הצהרת כוונות על העיסוק שלה בעתיד האופנה. התערוכה, שנפתחה לאחרונה במוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון, בוחנת כיצד טכנולוגיה משנה את האופן שבו מעצבים עובדים, ואת האופן שבו אנשים מתקשרים עם הבגדים שלהם. בין היתר היא כוללת פריטים כמו ארנק שטוען את הטלפון שבתוכו, שמלה שמציגה ציוצים מטוויטר, שמלה שעיצבו איריס ואן הרפן ההולנדית והמעצבת הישראלית נרי אוקסמן מ־MIT, ופריטים של חוסיין שאלאיין ואלכסנדר מקווין. בקרב שלל המוצגים אפשר למצוא דגם של המעצבת הישראלית המבטיחה נועה רביב, שעובדת עם הדפסה בתלת־ממד. רביב, שרק לפני שלוש שנים סיימה את לימודיה בשנקר, כבר זכתה בכמה פרסים יוקרתיים ומשתתפת בתערוכות בעולם. עד 10 ביולי.

www.bit.ly/TechStyleBoston

צילומים: באדיבות המוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון

פוסטרים מדברים

שתי תערוכות שיעלו בחודשים הקרובים חוקרות כיצד נהפך העיצוב הגרפי לשפה מרכזית בתרבות העכשווית של שתי מדינות שונות מאוד: ישראל ואיראן

• במוזיאון תל אביב תעלה ביוני תערוכה מקיפה המוקדשת ליצירתו של דוד טרטקובר, חתן פרס ישראל. טרטקובר אוסף כבר ארבעה עשורים דימויים וטקסטים ויוצר כרזות המתייחסות לאירועים אקטואליים וחברתיים. נוסף על הכרזות יוצגו רישומים ויומנים החושפים תהליכי עבודה.

"דוד טרטקובר: לא רק כרזות", מתחילת יוני.

• במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים תעלה בסוף מאי תערוכה שמספקת הצצה נדירה לחיים העכשוויים באיראן. "אות מאיראן" מציגה כרזות שנוצרו על ידי גדולי המעצבים הגרפיים שפועלים בתיאוקרטיה האסלאמית. האוסף כולל כרזות למופעי תרבות, תיאטרון ופסטיבלי קולנוע, לצד כרזות אישיות ופוליטיות.

"אות מאיראן", מ־20 במאי. www.bit.ly/IranianPosters

כרזות של המעצבים האיראנים מרים פאליזגיר ומהדי סעידי וכן עבודות של טרקטובר צילומים: מהדי סעידי, שאדי רזאיי

אמנות

רשת ביטחון

קתדרלת סולסברי שבדרום אנגליה, אחת העתיקות שבבריטניה והמקום שבו נשמר אחד מארבעת עותקי המגנה כרטה, מארחת בחצרה תערוכת פסלי ענק של האמנית סופי ריידר. הפסלים, העשויים רשת מתכת, מתארים יצורים מיתולוגיים דמיוניים כמינוטאורים וארנבות־אדם. עד 9 ביולי.

www.bit.ly/SalisburyExh

צילום: גטי אימג'ס

הדובר החדש

דובר סטריט מרקט, מקדש העיצוב הלונדוני ואחת מחנויות האופנה היפות בעולם, עבר למשכן חדש ומהודר של חמש קומות במרכז הבירה הבריטית, לא רחוק מתחנת פיקדילי. החנות, בבעלות המותג האוונגרדי קום דה גרסון, תמשיך להציג פריטים של המותג לצד עיצובים של מותגים נבחרים ומוכרים כמו סלין, דיור ואלאיה, ג'יי.וו. אנדרסון וריק אוונס. נוסף על כך יימכרו מותגים חדשים כמו The Row של האחיות אולסן ומותג הקוסמטיקה הצרפתי Buly. בקומה העליונה תמוקם מסעדה.

www.doverstreetmarket.com

צילום: מארק בלוור

תערוכה

בריון קשקשים

המעצב ההולנדי מרטן באס (Baas) מציג בניו יורק את Carapace, קולקציה חדשה השואבת את שמה והשראתה מהשריון שעוטות חיות דוגמת צבים וחיפושיות. הקונספט המרכזי כאן הוא יצירת "עור" מתכת עבה ועמיד, לא פעם בטקסטורה של קשקשים, שמגן ושומר על הגוף הרך והעדין של הרהיט. גלריית העיצוב Carpenters Workshop, עד סוף אפריל. www.bit.ly/CARAPACE

צילום: אדריאן מילו