שחור בבית הלבן: שיר הראפ הראשון שזכה בפרס הגדול בגראמי

מתוך: This Is America

הראפר צ'יילדיש גמבינו עשה היסטוריה ביום א' כשלהיטו "This is America", קטף ארבעה פרסים בטקס פרסי הגראמי ה־61, מתוכם השניים החשובים ביותר: "הקלטת השנה" ו"שיר השנה".

זהו שיר הראפ הראשון אי פעם שזכה בקטגוריות האלה בטקס שנחשב שמרן על גבול הגזען. וזהו גם שיר המחאה הכי חריף שזכה ב"הקלטת השנה" — המוחה האחרון שזכה למעמד הזה היה פיל קולינס עם "Another Day in Paradise" הפרווה (לא שעתו היפה ביותר של קולינס).

מתוך הקליפ האייקוני לשיר. חצי מיליארד צפיות ועשרות מחוות, כולל אחת ישראלית צילום: יוטיוב

מבחינת ההד הציבורי, הזכייה ברורה ומוצדקת — לא היה השנה שיר עם אימפקט גדול כמו "This is America", בעיקר הודות לקליפ הפרובוקטיבי שלו (שגם קטף את פרס קליפ השנה בטקס), שבו גמבינו יורה באיש עם שק על הראש מטווח אפס, ואחר כך מרסס מקהלת כנסיה בקלצ'ניקוב.

הקליפ מוחה נגד האלימות בארצות הברית ונגד אלימות משטרתית, במיוחד נגד שחורים. ומאז עלייתו לאוויר במאי 2018, הוא צבר כחצי מיליארד צפיות ביוטיוב, נותח מכל הכיוונים כמו גופה בפרשיית רצח מסתורית, וזכה לאינספור מחוות במדינות שונות בעולם, כולל "This is Israel" של הרכב הראפ ברינX ואמיר אבו.

אבל הגראמי אינו העולם, ואפילו לא תעשיית הקולנוע שכל כך אוהבת להתנגח בטראמפ בהצבעות לאוסקר. חברי האקדמיה הלאומית לאמנויות ולמדעי ההקלטה שמחלקים את הפרס חטפו על הראש בעשור האחרון אחרי שפעם אחר פעם קיפחו אמנים שחורים מצליחים לטובת אמנים לבנים "קלים לעיכול".

גם כשההיפ הופ כבר נהיה מיינסטרים ואמנים כמו אמינם וקניה ווסט שלטו במצעדים, עדיין סטילי דן והדיקסי צ'יקס זכו בפרסים הגדולים. זה גרם למצבי אבסורד שבהם אדל התנצלה מעל הבמה ב־2017 כש"חטפה" מביונסה את פרס "אלבום השנה", שלוש שנים אחרי שהראפר הלבן מקלמור התנצל בטוויטר בפני הראפר השחור קנדריק למאר על ש"שדד" ממנו את פרס "אלבום הראפ של השנה".

אלישה קיז מקבלת את הפרס בשמו של גמבינו שהבריז, שלשום בלוס אנג'לס צילום: גטי

הנצחון של גמבינו רק הועצם מכך שהכוכב עצמו בחר להבריז מהטקס. אומרים שגמבינו החרים את האירוע במחאה על כך שהגראמי באופן מסורתי מזלזל בהיפ הופ. האקדמיה אמנם הבטיחה בעבר לעשות מאמצים להגביר את הגיוון האתני בשורותיה בעקבות הביקורות הנשנות, אבל ייקח זמן לראות שינוי משמעותי. רק השבוע הודה מפיק הטקס קן ארליך בפני "ניו יורק טיימס" כי עדיין יש לנו בעיה עם הייצוג של עולם ההיפ הופ".

אז עכשיו צ'יילדיש גמבינו לוקח את כל הקופה. זה אמנם יירשם כאירוע היסטורי, אבל צריך לזכור שמאחורי הכינוי עומד דונלד גלאבר. לא גנגסטה־ראפר שמכר קראק בנעוריו רחוב, אלא בחור שעבד ככותב בסיטקום "רוק 30" של טינה פיי, שיחק ב"קומיוניטי" לצד צ'בי צ'ייס וכיכב ב"סולו: סיפור מלחמת הכוכבים".

גמבינו הוא אמנם ראפר, אבל הוא גם שחקן, קומיקאי, תסריטאי, מפיק, במאי, דיג'יי ואחות טיפת חלב. עוד לפני שכבש את הגראמי, הוא זכה באמי וגלובוס הזהב על הסדרה "אטלנטה", שאותה יצר, כתב וביים (והוא גם הכוכב הראשי שלה). העובדה שגמבינו הוא "אחד משלהם" הופכת אותו להרבה פחות מאיים ואת כל הספקטקל המחאתי והמזעזע שלו להרבה יותר קל לעיכול.