"סיפור על אהבה וחושך": ההצגה הביוגרפית של עמוס עוז תעלה ביום השנה למותו

המחזה: ספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז “סיפור על אהבה וחושך” תורגם ליותר מ־30 שפות וזכה להצלחה בינלאומית.

מדובר בדרמה משפחתית אינטימית של משפחת קלוזנר הירושלמית, המורכבת מזיכרונות הילדות של עוז והתאבדותה של אמו. קפלן כתבה מחזה מקורי חדש על פי פרקים מהספר, פרקי המשפחה, תוך התמקדות בסיפור האישי, האינטימי, המשפחתי.

עמוס עוז ז"ל צילום: יובל חן

"סיפור על אהבה וחושך"

השחקנים: תמר אלקן, יונתן בר אור/פטר קנולר, יואב היימן, אודליה מורה־מטלון, כרמית מסילתי־קפלן, ויטלי פרידלנד, יהויכין פרידלנדר, אריה צ’רנר.

הבמאית: איה קפלן. מחזאית ודרמטורגית, בוגרת החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל־אביב. בשנתיים האחרונות ביימה את "עושה כרצונו", סיפורה של אסתי ויינשטיין, בהבימה, וכתבה וביימה את "השיבה", בהשראת סיפור של אחת מנשותיו של גואל רצון, בקאמרי.

הרעיון לעבד את הספר נולד לפני כחמש שנים כאשר ביימה את ההצגה "בין חברים" על פי הרומן של עוז בתיאטרון באר שבע. עוז ומשפחתו התרגשו וכך נוצר הקשר. קפלן אזרה אומץ והציעה לו את הרעיון לעבד חלקים מספרו, והוא אהב את הרעיון.

במהלך השנים נפגשו כמה פעמים ועוז נתן את הערותיו והארותיו, אך לא זכה לראות את התוצאה הסופית שתעלה בדיוק ביום השנה למותו.

העבודה: כשעובדים על מחזה מקורי, הוא ממשיך להיכתב גם בחדר החזרות. הטקסט משתנה ומתגבש תוך כדי עבודה עם השחקנים ומשתנה כשהם קמים מהכיסא אל חלל העבודה. אחת הבחירות של קפלן, שתסייע למעבר של הספר לבמה, היא לעטוף את האירועים שעליהם כתב עוז בסיפור מסגרת בדיוני.

"אין לסיפור שום קשר לספר, ולשמחתי הרבה עמוס עוז מאוד אהב את הרעיון”, היא אומרת. “הוא מתרחש לילה אחד בחדר העבודה של סופר שעומד לחגוג יום הולדת 60 ומחליט לגנוז את הספר שתכנן לכתוב על תולדות משפחתו.

בחזרות על ההצגה "סיפור על אהבה וחושך". מימין: יואב היימן, תמר אלקן, כרמית מסילתי־קפלן צילום: דנה קופל

אלא שבאותו רגע נוחתים עליו כל בני המשפחה המתים ודורשים להיכתב בספר. הסופר ושש רוחות הרפאים של עברו יוצאים למסע לאורך לילה שלם כדי להבין למה אמא שלו מתה, מציפים סצנות מעברו ומבינים הרבה דברים. זה בהשראת העובדה שלאורך הספר המחבר צץ מדי פעם כשהוא פותח את האלבום המשפחתי, קורא מכתבים, או פותח את מסמכי ההגירה של הוריו, כלומר יסוד החקירה מצוי בספר עצמו והמחזה הולך על היסוד הזה".

הבמה: בעיצוב הבמה של אדם קלר יש טריק חזותי שהוא ההפתעה של ההצגה. חדר העבודה של הסופר הוא קיר שחור עשוי מניירות שמתוכו בוקעות הדמויות. במהלך ההצגה יש עבודה של התקלפות כשהקיר נקרע, נחתך ונצבע. בשלב מסוים אומרות הדמויות לסופר שאם הוא רוצה להיכנס לעובי הקורה של התקופה שבה אמו החלה לדעוך, הוא צריך להיכנס בלי פילטרים. זה הרגע שבו נחשף מה שעומד מאחורי הקיר.