סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: על מחשבה חופשית
תובנות על המשבר הכלכלי • עוד שירות לא שימושי של גוגל• למה נייר ועיפרון עדיפים על מחשב • אין תחליף לבינה האנושית • איך אפשר לנהל את החיים בתוך הדפדפן
שעה קלה בלי לדאוג לכלכלה
בשוקי העולם משתוללים המשקיעים וברחובות ערינו מכים על חטאים, אבל אנחנו עוסקים בדברים החשובים באמת. חששות לקרן הפנסיה? לאו דווקא. כמי שמבלים את החגים בשתיה כיד המלך אנחנו שמחים לדווח על האנטי-מבוכון החדש של גוגל. ענקית החיפוש השיקה את אחד השירותים הכי-לא-שימושיים אי פעם: פי'צר מניעת מיילים מביכים ב-Gmail. איך זה עובד? בטרם תוכלו לשלוח את המייל מלא החרטה לאקס/בוס, תידרשו להשיב על מספר שאלות מתמטיות פשוטות (לו הייתם פיכחים). מצד שני, כמו שאמר רן, "זה נועד לאנשים שדופקים את הראש בשעות וימים קבועים ויכולים לצפות את זה מראש. כמובן שזה לא שימושי עבורנו, שדופקים את הראש בכל יום ושעה".
ואם כבר גוגל, במאמר ב-BusinessWeek רואים ב-Chrome, הדפדפן המפוקפק של גוגל, יותר מאשר תוכנה. לדברי אומייר האק, מדובר בגישה עסקית-כלכלית חדשנית וראויה לציון, שבמסגרתה יוצרת החברה סביבה והזדמנויות עסקיות למשתמשים - ממש כמו חברת תרופות שתשקיע בבניית בתי חולים. בגרדיאן טוענים מנגד, כי Chrome הגיע לעולם מסיבה מאוד פשוטה: ענקית החיפוש נזקקה לדפדפן עבור מערכת ההפעלה אנדרואיד.
לחשוב מחוץ לקופסה, לטעות הרבה. הטלפון הסלולרי של HTC, עם מערכת אנדרואיד של גוגל מאחר שאי אפשר בלי להתייחס למה שה-Time מכנה "Depression 2.0", הנה כמה תובנות: בניגוד לעמיתיו, הבלוגר והמשקיע פרד ווילסון משוכנע שעדיין מוקדם להספיד את מודל החינם. העיתונאי והבלוגר קלייב תומפסון מחווה דעתו על מחקר חדש, על פיו מנהלים מעל גיל 30 מקימים סטארטאפים לא פחות חדשניים מעמיתיהם עטויי החיתולים. תומפסון סבור שלראשונים יש עתיד הרבה יותר ורוד. ובאתר Edge מציעים קורס קצר בכלכלה התנהגותית, שמקורו בהרצאותיהם של ריצ'רד טאלר, דניאכל כהנמן וכמה מהכלכלנים המהוללים בתבל.
ואחרון על כסף: כיצד אפשר להרוויח מבלוגים והאם הבלוגים הריווחיים הם אלו שבאמת ראויים לקריאה?
מחשבה חופשית
הפסיכולוג ההולנדי כריסטוף ואן נימוואגן מצא שנייר ועיפרון מעודדים יצירתיות רבה יותר מאשר מחשבים. פרופ' מייקל לדי, שניתח את נתוני המחקר, מסביר שמה שחשוב הם לא החומרים (עופרת או נייר), אלא הנכונות שלנו לסמוך על תבונתנו אנו במקום לצפות לאיזה אייקון שיציל אותנו.
ואפרופו בינה מלאכותית, הסינגיולריטי, אותה ספק תנועה ספק דת, שמקדמיה (ביניהם ד"ר ריי קורצוויל), סבורים שבני האדם יחיו לנצח הודות לשילוב בין גוף מכני למוח אנושי, מדאיגה לא מעט אנשים. קווין קלי, הוגה ואוטופיסט לא קטן בפני עצמו, מרגיע את החששות וקובע: thinkism פשוט לא עובד; אין תחליף לבינה האנושית.
ג'סמין ווסט, ספרנית ובלוגרית, חושבת שהסכנה האמיתית למחשבה חופשית היא לאו דווקא מכונות, או בני אדם כמו שרה פיילין (סגנית הנשיא המיועדת של הסנטור ג'ון מקיין), שדורשים מספרנים להעלים ספרים. האויבים האמיתיים, לדבריה, הם מי שכובלים אותנו בהסכמי שימוש דרקוניים, מאלצים אותנו לשדרג ללא צורך אמיתי, מציגים את עצמם כמגינים עלינו ומעודדים אותנו לא להבין מימיננו ומשמאלנו.
במגזין The Atlantic מתפרסמים מדי פעם סרטוני וידאו שבהם מציגים יוצרים ואישים בולטים את משנתם. לא מזמן עלה לאתר סרטון שבו הקולנוען דיוויד לינץ' מדבר על רעיונות, מחשבות, יצירתיות ומה שביניהם.
antisocial notworking הוא פרויקט תרבותי, שמנסה לבחון בעינים חדשות את הצירוף "Social Networking", אותו תופסים אנשי האתר כציני וריק מתוכן. בין שאר הפירוקים וההרכבות אפשר למצוא שם את וויקיפדיה, וורדפרס, בלוגר, סקנד לייף ואחרים.
לפרק את ויקיפדיה איור: אורן שירי Wired חוגג 400 שנה לטלסקופ, ומגדיר אותו כהמצאה ששינתה את חיינו, את הדרך בה אנו מביטים בעולם (תרתי משמע) ואת אופן המחשבה שלנו.
ועוד המצאה ששינתה את חיינו היא קובץ ה-MP3. הידעתם שהשיר הראשון שנוצר בעולם בפורמט הפופולרי היה Tom's Diner של הזמרת סוזן וגה? המדען שפיתח אותו אמנם משוכנע שאיכות השמע שהצליח להפיק מהקובץ המכווץ מושלמת, אבל לווגה, לודיטית לא קטנה, יש השגות. בפוסט שפירסמה בניו יורק טיימס יש עוד גילויים מעניינים אודות חייה והקריירה שלה.
ב-Creative Synthesis מתלהבים מסרטוני "איך עושים...?", וטוענים שתמיד מלבב לדעת כיצד נוצרו הדברים שאנחנו משתמשים בהם, למרות שלעיתים הווידאו הוא לא יותר מתרגיל יח"צ מבריק.
בפינצטה
ג'ון הודג'מן, PC בשבילכם, כתב ספר חדש, בו הוא מספר על התמודדות עם התהילה שנפלה בחלקו. כחלק ממסע הפרסום הוא מופיע בסדרת סרטוני וידאו שכותרתה "יצירות מופת המבוססות על ספאם", מבית Boing Boing. אל תחמיצו.באתר העיתונות האזרחית של CNN, iReport, פורסמה שמועה כי סטיב ג'ובס לקה בהתקף לב. למרות שב-Digg, למשל, לא התייחסו ברצינות לידיעה, המשקיעים האמריקנים - באופן צפוי לחלוטין - נבהלו ויצרו מפולת במחיר המניה של אפל. ב-Wired מדווחים כי הבלוגר האלמוני עלול למצוא עצמו מאחורי הסורגים, בעקבות חקירת הרשות לניירות ערך בארה"ב. בלי שום קשר, במגזין אסקווייר הקדישו לג'ובס, איש המסתורין מקופרטינו, כתבת פרופיל ארוכה ובלתי מחמיאה. ובינתיים, בצידו השני של העולם, הטלגרף הבריטי מפרסם ראיון עם סטיב ווזניאק, שותפו של ג'ובס לייסוד אפל, שמדבר סרה באייפוד, אייפון חסידי כת אפל וכל הווב 2.0 הזה.
כתבה ב-BusinessWeek מזהירה מפני איום חדש מסין: רכיבי חומרה משומשים שעושים דרכם בחזרה לארה"ב, ומשולבים במערכות צבאיות.
אולי זו הסיבה ש"הענן" נתפס בעיני רבים כעתיד המיחשוב; לא עוד תוכנות, מחשבים אישיים ושולחנות עבודה - מעכשיו הכל זמין ברשת, תמיד, מכל מקום. לדברי ג'ו למנטיה, מה שבאמת מעניין במגמה הזו הוא השינוי החברתי שהוא מקדם, והעובדה שהוא הופך את היצירות (מי אמר תוכן גולשים) לנחלת הכלל. ריצ'רד סטולמן, האיש והאידיאל, נלהב פחות ומלין (גם) על מיחשוב ענן באומרו כי מדובר במלכודת: השעבוד מובנה בפלטפורמה.
בניגוד אליו, הבלוגר הארי מקראקן הוא מאמין אדוק במיחשוב ענן. מזה כמה שבועות שהוא מנסה לנהל את חייו רק בתוך גבולות הדפדפן; אין אופיס, אין מחשבון, אין פוטושופ. קראו רשמים מ"מבצע FoxBook".
מחקר חדש מגלה כי צעירים אמריקנים, שבביתם מותקן טלפון קווי, נוטים לשמרנות פוליטית. קלייב תומפסון תוהה מדוע.
אפרופו שמרנות, אם טרם מלאו לכם 13 בוודאי תשמחו לשמוע שוואלה עלה בעיצוב חדש. גל מור ומגיביו מעירים. בהקשר זה מעניין לקרוא את הפוסט של דניאל רבנר, שעוסק אמנם בווידאו, אבל נכון לכל תוכן: אל תציפו את הגולש ביותר מדי אפשרויות בחירה; הוא יברח. ועוד וידאו: ב-Youtube מציעים קבוצת מיקוד בזמן אמת, שתסייע ליוצרים לדעת מה באמת מעניין את הצופים-גולשים.
