למה חברות ישראליות נכשלות באינטרנט

בדקתי בסלולרי וגם עשיתי דאבל קליק על השעון של ווינדוס כי רציתי להיות בטוח: אנחנו באמת כבר ב־2008. אז השנה היא 2008, ואני יושב מול איזה איש נחמד שמייצג ארגון נחמד, והוא אומר לי ש"החלטנו להיכנס יותר לעניין הזה של האינטרנט, כי הבנו שקורה שם משהו, ואנחנו לא רוצים להישאר מאחור".

ובעוד אני מקשיב לו, ותוך כדי שאני עונה, אני לא יכול להשתחרר מהעובדה שאני בשיחה הזו כבר הייתי פעם, ושבפעם ההיא השנה הייתה 2001. כשאני מאמץ את המוח, זו יכולה להיות גם 2003 או 2004. או בכלל.

והעניין הוא שהאיש הנחמד לא מייצג ארגון שאין לו אתר. יש לו אתר. כבר ארבע שנים יש לו. והאתר שנמצא באוויר הוא כבר הגרסה השנייה, שהחליפה את האתר הסטטי שהם בנו בפעם הראשונה. עכשיו יש חומר דינמי, והם מעדכנים אותו מדי פעם. ועדיין, התחושה שלו, והוא צודק בה במאה אחוז, היא שיש אינטרנט שם בחוץ, והוא לא שם.

איור: ליאב צברי

ועד לפני חמש דקות, הוא מספר לי את זה בעצמו, הוא היה בטוח שהוא על הסוס. שהם עושים אינטרנט. אז הם לא בדיוק הבינו מה הם צריכים, חוץ מזה שמשהו לכאורה היה אמור לקרות שם, והם לא רצו להישאר מאחור. ועברו כמה שנים של לחכות שמשהו כבר יקרה, ופתאום הם גילו שמה זה פה, ואיך זה שפספסנו.

ואין מה לעשות, אני אומר לו, זה יקרה לך שוב. נשב עכשיו ונבנה לך תוכנית. אז היום לא מדברים על אתר, ומדברים על נוכחות, ונגדיר בדיוק מה זה, ואתה תגיד שאתה מבין, ותעשה בדיוק, אבל בדיוק, מה שנתכנן, ובעוד שנתיים אנחנו נשב פה שוב, או אולי זה כבר לא יהיה אני, ואתה שוב תהיה שם, לכוד בתוך דז'ה וו.

כי אתה לא מבין, אני אומר לו, שזה זז, האינטרנט הזה. זה זז וזה גדל וזה מתפרע. ואתה צריך לא רק להבין את המקום שבו דברים נמצאים היום, אלא את התנועה עצמה. ואי אפשר להבין את התנועה בלי להיכנס לשם, עם כל הגוף, ולתת לזרם לסחוף אותך לכאן ולכאן.

ואל תאמין לכל מי שיבוא אליך ויספר לך איך ביחד תוכלו "לעשות אינטרנט". כי אין אינטרנט לעשות אותו. יש רק אינטרנט להיות בו, כמו שאתה מחוצה לו, רק קצת אחרת. ולהיות, בניגוד לסתם לעמוד שם עם שלט גדול, זה להרשות לעצמך להרגיש את הרשת, זה לאפשר לעצמך להשתנות שם. אם לא תרשה לאינטרנט להותיר בך את חותמה, אין לך סיכוי אמיתי להותיר בה חותם.

אני עוצר באמצע הנאום. הוא לא אהב את התשובה שלי.