מדעי ההצלחה: שש שאלות ושש תשובות על עתיד הביומד הישראלי

האם תהיה בישראל עוד חברה כמו טבע ?

תעשיית מדעי החיים בישראל סובלת מפיצול אישיות. מצד אחד, החברה הגדולה והמצליחה ביותר בישראל היא טבע. מצד שני, מעט יזמים מוכנים להקים ומעט משקיעים מוכנים להשקיע בחברת תרופות חדשה. אורך הרוח והההשקעה העצומה שנדרשים לשם כך מרתיעים אותם, והם מעדיפים להתרכז בחברות שעוסקות בתחום המכשור הרפואי - שנמצא בשולי תעשיית מדעי החיים העולמית.

דני נווה, מנהל קרן ההון סיכון אגייט ולשעבר שר הבריאות, אינו מאמין שנראה אצלנו בעתיד עוד חברה כמו טבע. "אמנם הידע הישראלי בתחום הפארמה והביוטכנולוגיה הוא גדול, אך אין כאן תשתית אקדמית־מחקרית גדולה דיה לעומת העולם. בתחום המכשור הרפואי לעומת זאת מספר הפטנטים לנפש אצלנו גבוה כמו בארה"ב. אנחנו קוטפים בתחום הזה את הפירות של השקעות רבות בפיתוח טכנולוגיות צבאיות".

גם ד"ר גיורא ירון, יו"ר יישום, חברת מסחור הפטנטים של האוניברסיטה העברית, מעריך שאין אפשרות להקים עוד חברה כמו טבע בישראל, משום שההשקעה הנדרשת להשקת תרופת ענק חדשה היא כמיליארד דולר. "צריך גם לזכור", אומר נווה, "שההשקעות הנדרשות במכשור רפואי קטנות יותר מאשר העלות שנדרשת לפיתוח מוצרים בתחום הביוטק או הפארמה. בתחומים אלה רמת הסיכון הטכנולוגי גבוהה ביותר והפיתוח והאישור הרגולטורי אורכים יותר זמן. מכאן גם שהאקזיטים בישראל במדעי החיים מגיעים ברובם מהמכשור הרפואי".

לטענת נווה, ההתמקדות במכשור הרפואי אינה דבר רע בהכרח, והיא יכולה לפתוח לתעשייה הישראלית אופקים חדשים: "כשאתה הולך לג'ונסון אנד ג'ונסון או לג'נרל אלקטריק אתה רואה שם הרבה מוצרים על המדפים שהתחילו בארץ. אני חושב שברמה הלאומית חשוב לעודד את ההשקעות במכשור רפואי.

גיורא ירון צילום: אוראל כהן

"כדי לעשות שינוי מהותי בפארמה ובביוטכנולוגיה, אתה צריך קודם כל לחזק מאוד את מרכזי המו"פ בתחום הזה. אפילו האוניברסיטה העברית נמצאת רק במקום ה־93 בעולם בדירוג הזה. אפשר להפנות 50 מיליון שקל ואפילו 200 מיליון שקל, אבל הם לא יספיקו. לכן מבחינת סדרי עדיפויות, נכון יותר להפנות את הכסף למכשור", אומר נווה.

האם חברות הביומד מקבלות די משאבים?

לפי נתוני ארנסט אנד יאנג, בישראל ישנן כיום כ־900 חברות בתעשיית מדעי החיים, אשר כ־600 מהן פעילות בתחום המכשור הרפואי והשאר נחלקות בתחומים כגון ביוטכנולוגיה ופארמה. ועדיין, הכוח והמשאבים של חברות הביומד אינם מתקרבים לאלה של תעשיית ההייטק הישראלית. "לתעשייה חסר בראש ובראשונה הרבה מאוד כסף", אומר אורן בר־און, שותף ומנהל תחום טכנולוגיה בארנסט אנד יאנג.

"כיום חברות רבות קמות ומצליחות להתקדם מעט במחקר הרפואי שלהן. אבל כאשר הן רוצות להתחיל להתקדם ולהפוך לחברות של ממש, הן נתקלות בחסם אמיתי - יכולת לגייס כספים".

בשלהי כהונת ממשלת אולמרט התחייב האוצר להעמיד למדען הראשי תקציב של 250 מיליון שקל לתעשיית מדעי החיים, שימונפו בעזרת משקיעים לתקציב של מיליארד שקל. כולם מברכים על הסכום, אך מסכימים שהוא טיפה בים. אבי לודמירסקי, שותף בקרן ההון סיכון ויטהלייף, המתמחה בתעשיית מדעי החיים, רואה בסכום זה בשורה טובה אך לא מהפכנית. "כיום יש הרבה חברות בוגרות בתעשייה שכבר קיבלו כסף רב וכדי להמשיך ולהיות חברות גדולות באמת, הן חייבות עוד סכומים גדולים. אין סכומים כאלה בשוק הישראלי", אומר לודמירסקי.

צילום: shutterstock

גיורא ירון מסכים איתו. "ישראל צריכה להקים מערכת מימונית גם לחברות בוגרות", הוא אומר. "כיום הרבה חברות נתקעות בשלב הבוגר של חייהן. לעתים הן יוצאות לאקזיט מוקדם מדי בגלל חוסר יכולתן להשיג מימון או בגלל חוסר יכולת היזמים לראות את האקזיט הגדול יותר באופק".

ד"ר אורה דר, שאחראית לתחום מדעי החיים במדען הראשי, מספרת ש־87 מיליון דולר הועברו לחברות מדעי החיים כמענקים במהלך 2008, כ־40% מכלל תמיכת המדען הראשי. "אני מאמינה שהסכום הזה הוא משמעותי מאוד להצלחת התעשייה בישראל".

אורן בר-און צילום: רונן מחלב

לדברי דר, המדען הראשי דווקא משקיע סכומים שווים בפארמה ובמכשור רפואי. "אני מאמינה שתחום התרופות יכול להחזיר את ההשקעה. ההכנסות מתרופה כמו קופקסון מצדיקות את עצמן. בשמונה השנים האחרונות קיבלה תעשיית מדעי החיים מכל הגורמים ביחד השקעות של כ־3 מיליארד דולר. המדען הראשי מאמין בתעשייה ואף מוכן לקחת סיכונים כדי לסייע לכל אותן חברות שמתקשות להשלים את הפער, היא מוסיפה.

מדוע אין בתעשיית הביומד מספיק מנהלים טובים?

עוד בעיה בתעשיית מדעי החיים בישראל היא השדרה הניהולית. "בזכות החברות הבינלאומיות התפתחה בישראל שדרה ניהולית ויזמית בתעשיית ההייטק, אך במדעי החיים חברות הפארמה הגדולות אינן מקימות כאן מרכזי פיתוח ובעצם לא נוצר מרכז של ידע בתחום", אומר לודמירסקי.

"אף אחת מהחברות מעולם לא פנתה אלינו בבקשה לבחון הקמת מרכז מו"פ בתחום. רוב החברות, ובעיקר חברות התרופות, שומרות את המחקר קרוב אליהן", אומרת דר. "אם חברה כלשהי היתה מבקשת להקים כאן מרכז - המדען היה מעודד את זה". אך לודמירסקי טוען שישראל אינה צריכה לחכות ליוזמה של החברות: "הצעה של מגוון רחב של תמריצים, דוגמת מה שהעניקו לחברות כמו אינטל, יכול להביא לכאן את ענקיות הפארמה".

"היצרנית העיקרית של השכבה ניהולית בישראל היא טבע, שהעמידה כאן הרבה מנהלים שיצאו לחברות אחרות", אומר בר־און. "אבל בעיית הניהול בתעשיית מדעי החיים הישראלית היא השנייה לאחר בעיית המימון".

למה כולם מחכים רק לאקזיט?

לפי נתוני ארנסט אנד יאנג, היקף המימושים בתחום מדעי החיים באמצעות מכירה או מיזוג עולה בהתמדה. ב־2008 נעשו בתחום מימושים בסכום של כ־1.5 מיליארד דולר. הבולטים שבהם הם ונטור בפברואר 2009, מדיגייד בדצמבר 2008 ואומריקס באוקטובר 2008.

מודל האקזיט באמצעות רכישה הוא כמעט המודל הבלעדי בתחום. סגירת שערי נאסד"ק זה כשנתיים וחוסר היכולת המקומית לגדל עוד חברות גדולות יצרו מצב שבו כמעט כל חברה מחפשת כבר בתחילת הדרך שותף אסטרטגי שירכוש אותה בעתיד - או לפחות יסמן אותה עבור המתחרות. כך היה במקרה של מדיגייד: מדטרוניק השקיעה בה, אבל סנט ג'וד קנתה אותה.

לדברי נווה, אופציית הרכישה מתאימה לישראל: "זו המציאות. אין חברות שמנסות - אולי חוץ מגיוון אימג'ינג ולומניס - להיות ענקיות. אבל להגיע למצב שיהיו פה כמה חברות גלובליות זה לא תהליך קל, וספק אם הוא מתאים לאופי ההשקעות של קרנות הון סיכון. לקרן יש אורך חיים סגור של שבע עד עשר שנים, ועליה להביא תשואה למשקיעים בתוך פרק זמן קצר יחסית. בבניית חברה גלובלית טווח הנשימה חייב להיות ארוך הרבה יותר, והקרנות לא יכולות להוביל את החברה בתהליך כזה. ראה כמה שנים לקח לטבע לבנות את עצמה כגלובלית. בארץ יש מעט גורמים שיכולים לתמוך בכך.

"היתרון הישראלי בתחום הטכנולוגיות הרפואיות הוא ביזמות ובחדשנות הטכנולוגית. בחמש השנים האחרונות היו מימושים של כ־4 מיליארד דולר שחזרו לארץ ולמשקיעים מוסדיים ופרטיים - אז אני לא רואה פסול במימושים". יתרה מזאת, נווה מאמין שלחברות שלהן מוצעת השקעה אסטרטגית אין הלוקסוס לוותר עליה, למרות המגבלות שהשקעה כזו יכולה ליצור, ואפילו היא מסמלת רכישה מוקדמת או מגבילה אפשרויות אחרות.

ומה צפוי בתחום המימושים בעתיד? "אנחנו מעריכים שבעתיד הקרוב יהיה חיפוש הזדמנויות לרכוש חברות בישראל", אומר בר־און, "הן על ידי חברות ביומד והן על ידי חברות מתחומים אחרים. החברות המועדפות תהיינה אלו הבשלות, שנמצאות בשלבי הכנסה ראשוניים. המימושים יהיו בדרך של מכירה, מיזוג או License. תימשך מגמת הלחץ להורדת מחירי התרופות והטיפולים, בשל עליית הגיל הממוצע ועמו הוצאות בריאות, ומאידך החמרה בנושאי בטיחות ורגולציה", אומר בר־און.

מדוע אי אפשר בלי אישור של ה־FDA?

אחד המכשולים הקשים ביותר העומדים בפני חברות ישראליות הוא הצורך להשיג את אישור ה־FDA, רשות התרופות והמזון בארה"ב. בלעדיו, חברה אינה יכולה להתחיל את דרכה בשוק האמריקאי. אך חלק מהחברות מבקשות לדחות את התהליך ומבקשות קודם כל את אישור התקינה האירופי (CE), בתקווה שאישור זה יאפשר לחברה התחלה נוחה יותר.

חברת טבע. הצעד הענק האחרון: רכישת באר צילום: בלומברג

"התהליך להשגת CE פשוט יותר ועלות השגתו נמוכה יותר מהשגת אישור FDA, שעולה 30–15 מיליון דולר למוצר הראשון", אומר נווה. "חלק מהחברות מתחילות את תהליך ה־FDA רק אחרי שהתחילו למכור באירופה. צריך לזכור שמחצית ואף יותר מהשוק של רוב המוצרים הרפואיים הוא בארה"ב, ויש גם מדינות מחוץ לה שתהליך קבלת האישור לשיווק מוצר בהן יהיה מורכב הרבה יותר ללא אישור FDA. לכן בסופו של דבר אף חברה לא יכולה להימנע מקבלת אישור FDA, ומגיוס המשאבים הנחוצים לכך".

"על כל חברה בתחום להתכוונן לשוק האמריקאי ולזכור שאסור לעגל פינות", אומר עו"ד אריאל מקוב, משקיע פרטי ומנהל בוטיק השקעות לחברות סטארט־אפ, רובן בתחום הציוד הרפואי. "אחרת זה פשוט יעלה לה ביוקר. חשוב לבצע ניסויים קליניים ברמה הגבוהה ביותר, להימנע מניסויים במקומות שאינם מוכרים על ידי ה־FDA, כמו מזרח אירופה, ולוודא שעוקבים אחר כל כללי הרגולציה.

עוד מומלץ לכל חברה לגייס כמשקיע מרכזי את קרנות ההון סיכון המרכזיות או את חברות הציוד הרפואי האמריקאיות, כגון מדטרוניק או בוסטון סיינטיפיק. אלה הם גורמים בעלי ערך מוסף אמריקאי שמקרבים את הנגישות לגורמי הפצה ובתי חולים בארה"ב. האקזיטים האחרונים בישראל הם דוגמה טובה לכך: ג'ונסון אנד ג'ונסון היתה משקיע אסטרטגי חשוב באומריקס, ומדטרוניק היתה משקיע חשוב בונטור בטרם רכשה את כל האחזקות בה".

איך בכל זאת עושים את זה?

בצד כל הבעיות, נשאלת השאלה מה יכול בעצם לעזור לחברה לנצח את הסיכויים ולהצליח. "מלבד ההעדפה שלנו לתחום המכשור הרפואי", אומר לודמירסקי, "אנחנו בוחנים חברה במשך חודשים רבים, כאשר הדבר החשוב ביותר בשלב זה הוא הקניין הרוחני שיש לחברה. אנחנו גם בודקים אם היזם מודע לעלויות, אם הוא מודע לאיך היישום שלו מתפתח וכמה ייקח לו להגיע לתוכנית עבודה עתידית.

"המומנטום בעולם מדעי החיים בכלל, ובענף הציוד הרפואי בפרט, הוא חיובי. זהו שוק שפונה רובו ככולו לארה"ב, ובייחוד לנשיא העומד בראשה, ששם את מערכת הבריאות במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי. השאיפה לייעל את מערכת הבריאות האמריקאית מייצרת הזדמנויות חדשות לא רק לתעשיית הציוד הרפואי וההתקנים הרפואיים, אלא גם לתעשיית התוכנה ומערכות המידע הרפואיות. אלה תחומים שפונים פחות לענקיות הרפואה כמו מדטרוניק או ג'ונסון אנד ג'ונסון ויותר לחברות כמו גוגל או מיקרוסופט.

תוכנות לייעול מערכות רפואיות זכו לתנופה רצינית. למשל חברה שמפתחת תוכנות שמסוגלות לקרוא את כתב הרופאים או תוכנה המאחדת בין מערכות מידע רפואיים, שנעשית כיום לרלבנטית יותר מתמיד בזכות ההשקעות האמריקאיות".