$
מדעי החיים

תוכנה: חברות המחשוב המבטיחות

תעשיית התוכנה הישראלית הענפה מוכיחה שניתן לייצא שורות קוד תמורת מיליארדים. גם עולם מדעי החיים מגלה את היתרונות שבתוכנה. ישראל מאיימת להשתלט על תחומי השליטה והבקרה, קבלת ההחלטות וההדמיה בתעשיית הביומד העולמית. יעד 18 מיליארד הדולרים של 65 החברות הישראליות: פרויקט מיחשוב המערכת הרפואית האמריקאית

מאיר אורבך ואסף גלעד 10:3209.06.09

dbMotion: מדברת עם מערכות שונות

 

מוצר מרכזי: סטנדרטיזציה ואיחוד בין מערכות מידע רפואיות

שנת הקמה: 1996 כחטיבה בנס טכנולוגיות

מייסדים: זיו אופק, אסף הלוי ובוריס גיטרמן

מספר עובדים: 130, מתוכם 100 בישראל

גיוסים עד כה: 50 מיליון דולר

משקיעים בולטים: הקרנות פיטנגו, ג'מיני, ורטקס, והמרכז הרפואי של פיטסבורג

שותפים אסטרטגיים: אוניברסיטת פיטסבורג וחברת אולסקריפטס

 

לפני כחמש שנים הבין זיו אופק, אז מנהל יחידת תוכנה בנס טכנולוגיות, שלא יוכל לממש את הרעיון שהגה - מערכת המשלבת בין מערכות מידע רפואיות מסטנדרטים שונים, ופנה להקים את די.בי מושן.

 

נקודת המפנה התרחשה באוקטובר 2006. המרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג העדיף את המערכת של החברה האלמונית מישראל על פני מערכות מידע של ענקיות תוכנה כגון אורקל או יבמ. העסקה היתה פנומנלית בכל קנה מידה: 40 מיליון דולר שכללו 15 מיליון דולר עבור המוצר עצמו ועוד כ־25 מיליון דולר שהושקעו בדי.בי מושן תמורת מניות.

 

מאז, טוענים בחברה, מגיעות פניות רבות להתקנת המערכת מבתי חולים רבים בעולם, ובשנה האחרונה נחתמו עסקאות של עשרות מיליוני דולרים עם בתי חולים בבריסל, אנגליה וניו יורק. די.בי מושן עדיין אינה רווחית, אך היא היחידה בעולם שמאפשרת תיאום בין מערכות באותו בית החולים, כמו גם בינן לבין מערכות מסטנדרטים שונים במוסדות אחרים.

 

בנובמבר קיבלה די.בי מושן את פרס "פסגת מערכות המידע הרפואיות" של ארגון מערכות המידע הרפואיות האמריקאי, וזכתה בעקבות כך בהסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית התוכנה הרפואית האמריקאית אולסקריפטס (Allscripts). זו משווקת את מערכות די.בי מושן ללקוחותיה בכל ארה"ב.

 

אסטרטגיית אקזיט: לא קיימת בשלב זה. החברה מפעילה מאמצי מכירות כדי להתחרות בענקיות תוכנה כמו אורקל ומיקרוסופט. היא עשויה להירכש על ידי ענקית תוכנה או אפילו על ידי חברת מערכות מידע רפואי.

 

ההזדמנות: שוק מערכות המידע הרפואיות בארה"ב מוערך ב־60 מיליארד דולר והוא ממשיך לגדול עם הזדקנות האוכלוסייה. תוכנית התמריצים של אובמה, שמקדישה 19 מיליארד דולר לשדרוג מערכות רפואיות, אמנם לא יצאה לפועל במלואה, אך גם נתח קטן ממנה יהיה עבור די.בי.מושן ובעלי המניות שלה סיפור הצלחה.

 

 

Paieon: עוזרת למנתח לקבל החלטות

 

מוצר מרכזי: תוכנה תומכת החלטה לצנתרים

שנת הקמה: 2000

מייסדים: עומר בר־לב

מספר עובדים: 35

גיוסים עד כה: 9 מיליון דולר

משקיעים בולטים: אדווארדס ואנג'לים אמריקאים

שותפים אסטרטגיים: אדווארדס

 

רבים מכירים את עומר בר־לב כבנו של הרמטכ"ל ושר הביטחון חיים בר־לב, כמפקד סיירת מטכ"ל, כמקים של קבוצת ההכנה לצבא "אחרי" וכמקים של תנועת "דור שלום". אבל לא הרבה יודעים שהוא משמש כמנכ"ל של אחת מחברות התוכנה הרפואיות המצליחות אך לא מוכרות בישראל, שעוסקת ביישומים מתחום האוויראוּת הצבאית באלקטרו־אופטיקה.

 

מערכת התוכנה של פאיון ("מרפא האלים", ביוונית) משלבת בין כמה מצלמות המותקנות בציוד הכירורגי ומנתחת בו־בזמן את הנתונים הזורמים מהם. זאת בדומה למערכת VECTOP, שמותקנת בטנקים ובמטוסים ושאותה פיתח בר־לב לפני שנים. התוכנה מדריכה את הרופא הצנתר בעבודת צנתור העורקים הפריפריאליים, תוך כדי דיאגנוסטיקה בזמן אמת. היא עוזרת לו לבחור את הסטנט המתאים ומדריכה אותו בשלבי השתלתו וניפוחו.

 

הבכירים של פאיון. מימין: שחר מנדלבוים, עומר בר לב, אמיר בלומנפלד ואודי מנהיים הבכירים של פאיון. מימין: שחר מנדלבוים, עומר בר לב, אמיר בלומנפלד ואודי מנהיים צילום: עמית שעל

 

פאיון מפחיתה את שיעור הטעויות בניתוחי צנתור, שעומדים כיום על 20%, מפחיתה את כמויות חומר הניגוד המעורב בניתוח, את שיעור החשיפה לקרינה, ואת מספר הסטנטים הדרושים כדי לבצע ניתוח בהצלחה. את המערכת, שקיבלה את אישורי ה־CE וה־FDA ומותקנת כיום במאות בתי חולים בעולם, שואפים בפאיון להרחיב גם לפרוצדורות אחרות כגון החלפת מסתמי לב. זה התחום שבו עסקה ונטור הישראלית עד שנמכרה למדטרוניק.

 

החברה המובילה בעולם בפיתוח שסתומים אאורטליים, אדווארדס, חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם פאיון, בהשקעה של מיליוני דולרים בחברה.

 

אסטרטגיית אקזיט: מיעוט המשקיעים וההכנסות היציבות הופכים את החברה לאטרקטיבית, אך אין אקזיט באופק.

 

ההזדמנות: הרחבת המוצר הבסיסי ליישומים נוספים תפתח לחברה אופקים חדשים ואפשרויות להכנסות גבוהות יותר.

 

 

Perigen: סייעה לרבע מיליון לידות

 

מוצר מרכזי: תוכנה לניהול תיק רפואי ולתמיכה בהחלטות בחדרי לידה

שנת הקמה: 1995

מייסדים: ד"ר אייל אפרת

מספר עובדים: 100, מתוכם 65 בישראל והיתר בארה"ב

גיוסים עד כה: 20 מיליון דולר

משקיעים בולטים: קרנות הפרייבט אקוויטי גאלן וטרידנט

שותפים אסטרטגיים: אין

 

חברת E&C, שייסד ד"ר אייל אפרת, שינתה את שמה לפני כחודש לפריגן, מילה שמשמעותה ביוונית היא "מסביב לחיים". כך, מפתחת פריגן תוכנה רפואית התומכת בקבלת החלטות הרופאים בבואם לטפל ביולדות, ולמעשה מאפשרת מעקב אחר ההיריון.

 

פריגן מציעה לרופא מצד אחד תוכנה המנהלת תיק חולה אלקטרוני, ומצד שני מערכת המייעצת לרופאים על בסיס תסמיני המחלה, נתוני החולה והסביבה. המערכת הממוחשבת מחוברת למכשירי המדידה השונים, וכן לכל מחלקות בית החולים וכך מקבלת נתונים ומגיבה בזמן אמת. כך, לדוגמה, מושווה כל תסמין יוצא דופן לבעיות בלידה שהיו לאם בלידות קודמות.

 

המיקוד בחדרי לידות אינו מקרי: במרבית המקרים אלו הן המחלקות הרווחיות ביותר, ובמקביל הן מקבלות את שיעורי התביעות הגבוהים ביותר. מודל ההכנסות של פריגן בנוי גם על שירותים כגון התאמה ספציפית של התוכנה לרגולציות מדינה או כללי בתי חולים מסוימים. בצירוף השירותים, מכרה עד כה פריגן בהיקף של עשרות מיליוני דולרים ב־37 בתי חולים בלבד.

 

התוכנה שלה סייעה ליותר מרבע מיליון לידות. תוכנית התמריצים של אובמה, שתזרים בשנים הקרובות מיליארדי דולרים לחידוש מערכות המידע הרפואיות, אמורה לקדם את פריגן, שרשומה בארצות הברית וממומנת על ידי קרנות אמריקאיות בלבד. עם זאת, פיתוח התוכנה עתיד להישאר במרכז הפיתוח של החברה באיירפורט סיטי שבלוד.

 

אסטרטגיית אקזיט: החברה עדיין לא הגיעה לרווחיות, ואינה שוקלת אקזיט. אך כאשר ענקיות תוכנה כמו מיקרוסופט נכנסות לתחום המערכות הרפואיות, רכישה עדיין נראית כתסריט אפשרי.

 

ההזדמנות: בהתחשב בכך שפוטנציאל השוק המיידי כולל כ־5,000 חדרי לידות, בפריגן צופים שעד 2011 תגיע החברה לנתח שוק משמעותי ולהכנסות של מאות מיליוני דולרים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x