התחזית ל־2010: יותר אקזיטים, אבל בסכומים נמוכים
2009 לא האירה פנים לסטארטאפים הישראליים שחלמו על אקזיט, אבל השנה צפויה התמונה להשתנות. חברת המחקר IDC משרטטת עבור "כלכליסט" את מפת הרכישות הצפויה: ההבטחות הגדולות הן לחברות בתחומי פתרונות ההצפנה וניהול רשתות אבטחה
שנת 2010 עתידה להאיר פנים לעוד ועוד חברות ישראליות שחולמות לבצע אקזיט, בניגוד לשנת 2009. מספר החברות בעולם שנרכשו אשתקד על ידי ענקיות טכנולוגיה מידיהן של קרנות ההון סיכון שהשקיעו בהן עמד על 262, זאת לעומת 348 רכישות ב־2008.
לדני יכין, אנליסט בכיר בחברת המחקר IDC הסוקרת מגמות בענף ההייטק, אין ספק שב־2010 תירשם קפיצה במספר הרכישות בעולם ובישראל. "בשנת 2009 לא דילגו על רכישות של חברות ישראליות, אלא פשוט רכשו פחות, מה גם שהרכישות התרכזו בתחומים שבהם החברות הישראליות מתמחות פחות, כמו בתחום התוכנה כשירות (SaaS). אם אתה מביט קדימה לשנה הקרובה, תראה שישנם תחומים שבהם יש לשוק הסטארט־אפ הישראלי יתרון יחסי, או אפילו שליטה מוחלטת".
אלא שלדבריו, המציאות החדשה לא תהיה דומה לזו שקדמה לה. "החברות והמשקיעים כבר הבינו שהם לא יעשו אקזיטים של 400 או 500 מיליון דולר לחברה, אלא בין 50 ל־200 מיליון", אומר יכין. "אלה לא אקזיטים מדהימים, אלא אקזיטים טובים".
האם יש איזושהי דרך לנבא איזו חברה תירכש? "אחת התופעות שהבחנו בה היא שבמהלך שלוש השנים האחרונות החברות הישראליות שנרכשות עושות זאת בשלבים יותר ויותר מוקדמים של חייהן, ומכירות של 20 או 30 מיליון דולר בשנה כבר אינן ערובה לכך שחברה גדולה תפזול לכיוונה. תחילת שנת 2010 עד כה היתה חמה מאוד מבחינת העסקאות ושווי העסקאות בעולם. אנחנו רואים עוד ועוד חברות גדולות שמצטרפות למעגל הרוכשות, ושווי החברות הנרכשות עולה בהתאם. רכישת גארדיום הישראלית על ידי יבמ ב־225 מיליון דולר היתה במכפיל גדול ביחס למכירותיה בפועל, וזו רכישה שמסמנת את קו פרשת המים בהערכת השווי. כלומר, מעתה והלאה נראה יותר רכישות במכפילים גבוהים".
תחומי השליטה של החברות הישראליות
לדברי יכין, יש התעניינות הולכת וגדלה מצדן של החברות הבינלאומיות בכמה תחומים שבהם קיימת הובלה ישראלית. "תחום פתרונות ההצפנה כהגנה על מידע הולך ותופס תאוצה מבחינתן של ענקיות התוכנה הבינלאומיות והצמיח מתוכו חברות שמועמדות לרכישה". בין החברות שיכין מציין כמועמדות מובילות לרכישה: "Confidella, שפיתחה מערכת למעקב אחרי מייל הנשלח מהארגון, בכל מקום שבו הוא נקרא, או Secured Islands המאפשרת לארגונים להגדיר מגבלות אבטחת מידע לכל משתמש ולכל תחום בארגון". לדבריו, "אלה תחומים שבהם כמעט אין לישראליות תחרות, ומעט מאוד חברות עולמיות השכילו לפתח מוצרים משלימים הדומים למוצרי החברות הישראליות. נראה בתחום הזה רכישות, אם כי לא בערכים שהורגלנו אליהם עד השנים האחרונות".
תחומים בולטים נוספים, לדברי יכין, הם בין היתר ניהול רשתות אבטחה - תחום הנשלט לחלוטין על ידי חברות ישראליות כגון תופין, אלגוסק וסקייבוקס; תחום התעבורה העסקית שבו פעילות חברות דוגמת אופטיר, קורלסנס, פרסייס וקורליקס; ותחום ההגנה על בסיסי הנתונים שבו פעילות סנטריגו ואימפרבה. "האחרונה היא חברה בשלה ובוגרת, שפעילה בתחום שבו פעלה גארדיום שנרכשה על ידי יבמ - הגנה על מרכזי נתונים - שכבר היום מכניסה כמה עשרות מיליוני דולרים. היא נחשבת בעיני מועמדת מובילה להנפקה ונחשבת כבר יקרה מכדי להירכש".
שנת 2009 באבטחת מידע התגלתה ככישלון. הישראלים, שנתפסים כמומחי אבטחת מידע, מכרו השנה את פינג'אן במחיר הפסד ואת אלדין בהרבה פחות ממה שתוכנן לה. אתה לא אופטימי מדי בנוגע ליכולתו של ענף אבטחת המידע הישראלי להוציא רכישות השנה?
"ראינו השנה תופעה מעניינת בתחום זה, שבו קרנות פרייבט אקוויטי השקיעו בחברות פרטיות סכומים עצומים כדי לאפשר להן לגדול באמצעות רכישות. סייפנט השתלטה כך על
אלדין, אבל רכשה גם שתי חברות אחרות: Assured Decisions ואת MediaSentry באמצעות הגיבוי של קרן וקטור. החברות האלה נחשבו עד כה בינוניות בגודלן, והתיאבון שלהן לגדול הופך אותן למעין 'חברות צללים ציבוריות'. המקרה של פינג'אן מעניין, מכיוון שהרוכשת, M86, היא תוצר מיזוג של שתי חברות אבטחת מידע בינוניות בגודלן, מרשל וחברת 8.אי.6. זהו ניסיון של שתי חברות בינוניות בגודלן להתמזג עם חברות בינוניות נוספות וליצור ענקית נוספת בתחום אבטחת המידע, לצד צ'קפוינט, מקאפי וגם וובסנס.
"חברת ברקודה גם היא גייסה השנה 60 מיליון דולר ויצאה למסע רכישות של שש חברות. זו הדרך לגדול היום, וחברות ישראליות קטנות או בינוניות עשויות להמשיך להיות חלק מהמגמה הזאת".
תחום נוסף שבו חוזה יכין רכישה ישראלית הוא הווירטואליזציה ומחשוב הענן. שתי הטכנולוגיות מאפשרות לנהל את משאבי המחשוב של הארגון במרחק רב מהארגון עצמו, וכן להריץ כמה מחשבים וירטואליים על מחשב פיזי אחד. החברות שמות דגש גדול על אבטחת מידע כאשר זה מגיע למיקור־חוץ של משאבי המחשוב שלהן. בין החברות הבולטות מציין יכין את וואנובה, שפיתחה שרת וירטואליזציה לדסקטופים, המאפשר להריץ מערכת הפעלה על מחשב אישי כאשר הוא מותקן פיזית על שרת מרכזי מרוחק. טכנולוגיה שכזאת תקל על ארגונים לספק לעובדיהם מחשבים נייחים או ניידים שיהיו מסוגלים להתחבר מכל מקום לסביבת העבודה תוך כדי שיפור אבטחת המידע.
חברות נוספות שעשויות לעמוד במוקד ההתעניינות השנה הן נאוקלאוס של יוצאי סופהוור, המאפשרת לקיים פעילות בו־זמנית של כמה מחשבים וירטואליים ומערכות הפעלה על אותו המחשב, לצורכי אבטחת מידע, ושחקניות "תוכנה כשירות" (SAAS) כגון קלאודשר המאפשרת לענקיות תוכנה ארגוניות כמו SAP ו־VMware לבנות חנות אפליקציות ארגונית שדרכה חברות יכולות לבצע סימולציה והתקנה של יישומים שלמים, וכן חברת קלריזן, שמפתחת פתרונות ניהול מרחוק של פרויקטים.
חלשים יחסית במדיה דיגיטלית ותוכן
עם זאת, בתחום המדיה הדיגיטלית, הגיימינג והתוכן, אחד התחומים הצומחים ביותר כיום מבחינת השקעת הון סיכון, ואחד החמים מבחינת קצב הרכישות, התעשייה הישראלית כמעט איננה במשחק. "קשה להיות שחקן משמעותי בתחומים האלה, אלא אם כן אתה נמצא בלב ובנפש בארה"ב וקשור בנימים לחברות שמייצרות את האקוסיסטם הזה: פורטלים, רשתות טלוויזיה וחברות מדיה", אומר אורן רביב, אנליסט ב־IDC. "הרכישות האחרונות בתחום סבבו על פרסום אונליין על גבי מכשירים ניידים, וזכורות לנו מהתקופה האחרונה רכישת אדמוב בידי גוגל, וקוואטרו בידי יאהו. כאן ראינו את הישראליות דווקא כרוכשות, כמו אמובי ומוביקסל, שתי חברות המפתחות טכנולוגיה לעולם הפרסום בסלולר. קשה לראות כיצד חברות ישראליות משתלבות בחגיגת הרכישות הבאה: רשתות חברתיות מבוססות מיקום גיאוגרפי. כאן אני מתקשה לראות חברה ישראלית משמעותית".
רביב מציין שלוש חברות ישראליות מבטיחות בתחום המדיה הדיגיטלית: מומיניס, המאפשרת לכל משתמש לפתח משחקים סלולריים; חברת לייביו, שמוכרת קופסה ניידת לצוותי טלוויזיה, המסוגלת להעביר שידורים חיים לרשתות טלוויזיה ללא שימוש בניידת שידור; וחברת פייס.קום של יוצאי הגראז' גיקס, שמאפשרת לרשתות חברתיות באינטרנט ובסלולר לזהות פנים בסלולר. בנוגע לפייס.קום אומר רביב: "החזון הוא שתוכל להרים את הטלפון ותזהה את האדם שמולך, ומיד תוכל לראות את פרטי הרשת החברתית שלו".