סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: באזז שלילי לגוגל

נדמה שיותר מכל שירות אחר שהציגה גוגל, דווקא באזז הניסיוני הצליח לערער את היחס החיובי שלרוב זוכה לו החברה בתקשורת וברשת. לא מעט אנשים מודים שהם אוהבים את גוגל (או את מוצריה), אבל יותר ויותר מתלווה לזה תחושה דומה להודאה בחיבה למוצריה של אפל; זה חייב להיות מלווה בהתנצלות והסתייגות.

סרטון פארודי קצרצר הועלה ליוטיוב, ובו שחקן המגלם את אחד מדובריה האלמונים של החברה מצדיק את הפלישה של באזז לתיבות המייל של הגולשים באמצעות רעיון פשוט: "אנחנו גוגל, אנחנו שולטים בעולם ונעשה מה שיתחשק לנו. אתם תצייתו". ובין צחקוק לחיוך אי אפשר לא לחשוב שבכל בדיחה יש גרעין של אמת.

בבלוג Counter Notions גורס הכותב כי הבעיה לא היתה אופן ההשקה של באזז - זה היה מכוון. הבעיה של גוגל היתה שההשקה הזו חשפה את הכשלים ואת הכוונות שלה: מנקודת מבטו כמעצב מדובר בהיעדר אסטרטגיה עיצובית, שלא מאפשרת לגוגל להוציא מוצרים מרגשים באמת, ולכן עליה לנקוט טקטיקות מיקרוסופטיות כדי להשתלט על חייהם הדיגיטליים של המשתמשים בכוח.

מייסדי גוגל סרגיי ברין (מימין) ולארי פייג', עם המנכ"ל אריק שמידט צילום: בלומברג

ב-AdAge חוזרים אחורה וקובעים שהצהרת הכוונות המוכרת של גוגל כלל אינה עומדת בסתירה לצעדיה האחרונים: הפיכה לחברת מדיה, השקת רשת חברתית, כניסה לשוק הסלולר (ובארה"ב גם לאספקת אינטרנט וחשמל). להיפך, עיון מדוקדק בה חושף את העובדה שגוגל רוצה לשלוט במידע, על כל המשתמע מכך. הפלישה האחרונה, נכתב, היא רק ניסיון לבחון את גבולות המשתמשים, שלעת עתה לא ברור היכן הם עוברים.

סטיבן לוי, ב-Wired, מקדיש לא מעט עמודים לסוגיה הזו, ומסביר כיצד האלגוריתם של גוגל שולט בעולם. קריאה מומלצת לא רק לאנשי SEO.

ובמגזין Big Money ממליצים לגוגל (ובאותה מידה גם לפייסבוק, טוויטר וכל תאגיד אחר): מנו "סמנכ"ל היגיון בריא", שייצג את האינטרסים של קהל המשתמשים ויסביר למהנדסים, למנהלי המוצר, לאנשי השיווק ולעורכי הדין למה ההחלטות שלהם שגויות.

הופכים יותר ויותר חברתיים

מצד שני, אי אפשר להאשים את גוגל שהיא רוצה נתח מעוגת החברתיות. על פי נתוני חברת המדידה נילסן, בדצמבר 2009 חל גידול של 82% בהיקף השימוש ברשתות חברתיות בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2008, והן הפכו לאתרים הפופולריים באינטרנט. בראש טבלת המשתמשים עומדת פייסבוק, אבל את הצמיחה החדה ביותר - במספר המשתמשים וזמן השהות בו - רשם דווקא טוויטר, עם עלייה של מאות אחוזים.

אנשי טוויטר הציגו השבוע נתונים פנימיים, המגלים כי היקף השימוש באתר עלה מתחילת השנה ב-45% ובכל יום מתפרסמות בו יותר מ-50 מיליון הודעות. מדובר אמנם בנתון מרשים, אבל לא כזה שמתחרה ברצינות ב-700 מיליון העדכונים (לרבות קישורים, תמונות ותגובות לסטטוסים), שבהם מתפארת פייסבוק. עוד נתון מעודד מבחינת טוויטר, הוא זה שפרסמה חברת Semiocast, שלפיו חל גידול במספר הטוויטים בשפות שאינן אנגלית, ובראשן יפנית ופורטוגזית.

לא מעט מהעדכונים הללו, מסתבר, הן שאלות ובקשות למידע והמלצות בענייני טכנולוגיה וצרכנות. סקר שנערך על ידי MIT ומיקרוסופט מגלה שמרבית האנשים נעזרים בקשרים המקוונים כדי לקבל המלצות על מוצרים, פעילויות ומקומות בילוי או תיירות, ולצידן תשובות לשאלות טכניות או התלבטויות מקצועיות ואישיות.

ב-Wired, בינתיים, מסבירים מדוע הרשתות החברתיות, על הסחות הדעת המרובות שהן מציעות, הופכות אותנו לעובדים פרודוקטיביים יותר.

וב-TweetCatch, כלי ויזואליציה מעניין, מציעים לכם לצפות באבולוציה של טוויטים לאורך 24 שעות. זה אמנם פרויקט חד פעמי, שכולל מספר מוגבל של טוויטים שנאספו מראש, אבל אפשר ללמוד ממנו לא מעט.

ואם כל המספרים האלה לא עושים עליכם רושם - יש לזה סיבה. שני טורים, בוול סטריט ג'ורנל וב-Business Insider, מזכירים עד כמה לא מדויקים נתוני התעבורה באינטרנט, וכיצד, כמו תמיד כשבסטטיסטיקה עסקינן, המספרים מייצגים אמת מאוד סובייקטיבית.

שוק הסלולר ממשיך לגדול

הדו"ח השנתי של חברת המחקר גרטנר מגלה ש-2009 היתה שנה מוצלחת ליצרניות הסלולר, בעיקר סמסונג ו-LG, שנהנו מעלייה במכירות. דו"ח של האו"ם מחזק את האופטימיות וחושף שבסוף 2009 היו בעולם 4.6 מיליארד חשבונות סלולר, הרבה יותר מאשר גולשי אינטרנט, מהם יש 1.7 מיליארד בלבד.

חנות סלולר. יותר בעלי סלולר ממחוברים לרשת בעולם צילום: בלומברג

עוד עולה מהדו"ח של גרטנר שסימביאן היא עדיין מערכת ההפעלה הנפוצה בסמארטפונים, אבל נוקיה נחלשת והמתחרות - RIM עם בלקברי, אפל עם אייפון וגוגל עם אנדרואיד - נושפות בעורפה. לפופולריות של אנדרואיד אגב, יש גם צד שלילי, שהמפתחים מזהירים מפניו: חוסר תאימות בין גרסאות של יצרנים שונים.

את המחיר של כל החגיגה הצרכנית הזו ישלמו אחרים. תושבי העולם השלישי ליתר דיוק; אלה שאצלם מושלכת הפסולת האלקטרונית שמדינות המערב מאסו בה.

בפינצטה

בבלוג FuturistSpeaker חיברו תסריט אימה בדיוני על היום שבו גוגל נפלה, ובעזרתו הציגו את השאלה מה יקרה אם כל ענני המידע שאנחנו סומכים עליהם יתפוגגו: מה יעלה בגורל המידע שלנו בעוד אלף שנה, האם ניתן לשמור אותו לזמן ארוך כל כך והאם הוא באמת ראוי לשימור. גם במגזין American Scientist עסקו בשאלת שימור המידע והגיעו למסקנה, שהדרך היחידה להתמודד עם טכנולוגיות אחסון שמתחדשות כל העת היא לגבות, להמיר ולמעשה: להיות ארכיבאים לעת מצוא.

ויש עוד פתרון: לחיות באנלוגי. על פי סקר שערכה ה-FCC, רשות התקשורת האמריקאית, 35% מתושבי ארה"ב אינם מחוברים לאינטרנט מהיר ו-22% מתוכם נטולי חיבור כלשהו. למרות שחלק מבעלי החיבור האיטי מציינים את המחיר הגבוה של החיבור כסיבה העיקרית לדבוק בעבר, 19% מתוכם אומרים שהרשת פשוט לא רלוונטית לחייהם.

אלה שמחוברים בכל רמ"ח איבריהם לרשת לא מפסיקים לדון ב-ChatRoulette, אתר שיחות הווידיאו האקראיות, שיש המכתירים אותו כתמצית המושלמת של האינטרנט, וכבר זכה לפרודיה. ב-Wired מציגים חמש סיבות להתמכר אליו, דנה בויד מחבבת את אופיו הלא ממושטר ומבינה מדוע זה בדיוק הדבר שמפחיד רבים, ובפוסט אורח בבלוג שלה צופה החוקרת סאריטה יארדי, שהאופי הזה הוא מה שלא יאפשר לאתר לשרוד כך לאורך זמן.

ההיסטוריה של ה-Mashup מסופרת באמצעות ראיון עם היוצר של Apocalypse Pooh, להיט וידאו משנות ה-80 (כן, עוד בטרם היות היוטיוב). Mashups, אגב, משרתים לא רק את הציבור; הם כלי שיווקי יעיל בידיהם של יוצרים ואולפנים שלא עסוקים בעבר.

כתבה במגזין Guernica מנסה לנתח את הפופולריות של סרטוני הזוועות מאזורי מלחמה, ותוהה אם הצפייה בהם מחוללת בצופה שינוי פוליטי או חברתי, או רק מספקת את היצר המציצני הבלתי נשלט.

יבגני מורוזוב כותב על המיתוס של האינטרנט ככלי יעיל למאבק במשטרים מדכאים, ומזכיר את הצד השני של החירות הזו: היכולת של המשטר לאתר ולהשתיק מתנגדים.

איל התקשורת רופרט מרדוק על כלכלה, עתיד העיתונות והאינטרנט.

מג וויטמן, לשעבר נשיאת ומנכ"לית eBay, משוחחת על כוחו של ההמון מנקודת מבט עסקית. ואפרופו, הנה מקרה מבחן מעניין של שימוש ב-Mechanical Turk, אמצעי מיקור ההמונים של אמזון.

קווין קלי מהרהר בטכנולוגיה וחשיבותה, ועושה זאת בקצרה, אבל באופן מעורר מחשבה.

ההרצאה של קלי, אגב, התקיימה בכנס TED, שהפך מזמן לאירוע נחשק, העוטף את הדוברים בו ביוקרה אין קץ. שניים ממשתתפי הכנס האחרון שנערך בפאלם ספרינגס לפני כשבוע מציעים מבט אחר על המתרחש לפני ומאחורי הקלעים, ותוהים אם אנשים שמסוגלים לשלם 4,000 דולר לכרטיס ועומדים בראש פירמידת המעמד היצירתי, באמת מסוגלים להביא לשינוי משמעותי בעולם, כפי שהם מתיימרים.

אחד הענפים המצליחים ביותר בתעשיית הגיימינג הוא Casual Gaming, שהמשתמש העיקרי בו הוא בעצם משתמשת, בת 43, שמעדיפה לשחק בפייסבוק. באותו עניין, הנה הרצאה מעוררת מחשבה על הקשר בין פייסבוק, ריאליטי ועתיד תעשיית המשחקים.

יומולדת 20 שמח לפוטושופ.

בקרוב במשרד הביתי: מדפסת אברים תלת ממדית.