"יהיו כאן חברות שיימכרו במיליארד דולר"

תעשיית ההייטק הישראלית עוברת שינוי מהותי בשנים האחרונות. עד לא מזמן, תחומי ההשקעה בטכנולוגיה העילית בישראל היו מאוד מוגדרים: שבבים, תקשורת, תוכנה ארגונית ואבטחת מידע. ואולם, בשנים האחרונות התפתחו בישראל חברות בתחומים מגוונים יותר: אייבלאסטר, שעוסקת בפרסום מקוון, ופאוארמט, המייצרת משטחי טעינה אלחוטיים לטלפונים סלולריים, הן רק שתי דוגמאות מייצגות.

לפעמים צריך נקודת מבט חיצונית על התעשייה כדי להבחין בשינוי האיטי אך המהותי שמתחולל בה, וסול קליין - שותף בכיר בקרן אינדקס ונצ'רס, שבא לאחרונה לביקור בישראל, מספק את הזווית הדרושה. 

קליין. "אני רוצה להשקיע כאן בחברות שרוצות להיות גדולות"

"אני חש באווירה שונה בישראל היום לעומת ביקורים קודמים שלי כאן", אמר קליין בראיון בלעדי ל"כלכליסט". "בשנים האחרונות קמו כאן חברות סטארט־אפ בתחומים שונים מאלו שהיו בעבר. אנחנו רואים דור חדש של יזמים שרוצים לבנות חברות שמוכרות במיליארד דולר בשנה. אני גם מאמין שזה יקרה בטווח של 5–15 השנים הבאות. הכישרון קיים כאן, וכבר ראינו שאתה לא חייב להיות חלק משוק גדול כדי להקים חברה גדולה", אומר קליין.

להשקיע בשלב הסיד

גם אינדקס ונצ'רס עצמה משתנה: לאחר שנים שהשקיעה בעיקר בחברות בשלבים מבוססים יחסית, החלה בתחילת 2010 לאתר חברות להשקעה כבר בשלב הסיד (seed). לטענת קליין, שינוי המגמה בא על רקע מיעוט הזדמנויות להשקעה בחברות מפותחות.

ביקורו הנוכחי של קליין בישראל נעשה במסגרת תהליכי המיון לסידקאמפ, שייערכו בישראל במכללת אפקה בתל אביב. סידקאמפ הוא מרתון ההשקעות של אנג'לים וקרנות השקעה מכל העולם בחברות סיד, ובאירוע השנתי שיתקיים באנגליה ביולי השנה יציגו עשרות חברות סיד - שמתוכן ייבחרו חמש שיזכו למימון של עד 50 אלף יורו. קליין, שעומד מאחורי הקמת סידקאמפ ב־2007, מגיע לכאן כדי לבחור נציגות ישראלית לאירוע היוקרתי. עשרות חברות סיד ייבחנו על ידיו, ורק שלוש מתוכן יזכו להשתתף בסידקאמפ.

קודם ניקח את אירופה

קרן אינדקס מחזיקה כיום בישראל שש השקעות, בהן אופטיר, מיי הריטג' ונובוקיור. חברה אחת שבה החזיקה הקרן, לייזר קום, שפיתחה רכיבים לתקשורת אופטית, נסגרה ב־2003.

איך פועלת הקרן בישראל?

"כיום יש לנו שתי קרנות פעילות, אחת מהן גייסה לאחרונה 350 מיליון יורו וממנה אנחנו מבצעים השקעות בחברות סטארט־אפ בשלבים שונים. גובה ההשקעה משתנה — מתחיל ב־100 אלף דולר לחברה בשלבי הקמה ומגיע ל־10 מיליון דולר בסטארט־אפ מבוסס יותר. הקרן השנייה שלנו, שמנהלת נכסים בשווי 400 מיליון יורו, מיועדת להשקעה בחברות בשלבי צמיחה, שכבר מוכרות בהיקף של 20 מיליון דולר ויותר בשנה, וזקוקות לסכומים גדולים כדי להיהפך לחברות גדולות. בחברות האלה אנחנו מוכנים ויכולים להשקיע גם 15 מיליון דולר. שתי הקרנות האלה משקיעות כיום כמעט בכל מקום בעולם, וכמובן גם בישראל", מסביר קליין.

מקור: IVC

מה אתה מחפש בישראל כיום?

"אני רוצה להשקיע כאן בחברות שרוצות להיות גדולות. כל החברות שהשקענו בהן עד היום אינן מבוססות על מוצר אחד, אלא על פלטפורמה שעליה יכולות לקום חברות גדולות בעתיד. מבחינה טכנולוגית אנחנו רוצים להשקיע בחברות שממוקדות ישירות בצרכן ובכאלה שמפתחות טכנולוגיות תשתית לאינטרנט".

לדבריו, הקרן מתמקדת בהחדרה לשוק האירופי של מוצרי החברות הישראליות שבהן היא מושקעת. "אחד הקשיים של חברות צעירות הוא בניהול על פני כמה יבשות. לחברה ישראלית יהיה נוח מאוד להתחיל את פעילותה באירופה, שם יש לנו קשרים מצוינים. חברה ישראלית שתחליט להתחיל מאירופה תחסוך עלויות רבות, ותגבש לעצמה פלטפורמה ליצירת הכנסות ראשוניות שתאפשר לה להיכנס לשוק האמריקאי כשכבר יש לה בסיס לקוחות גדול".