הבטחה ששווה מיליארד דולר
לפני שנה בדיוק "כלכליסט" סימן 50 חברות צעירות ומבטיחות. מאז, חמש מהן נרכשו בסכום כולל של 1.09 מיליארד דולר ואחרות מתקדמות אל ההנפקה. מבט אל האקזיטים הגדולים של הסטארט־אפים המבטיחים
5min - מאתר שיתוף ישראלי למנהלי הווידיאו של AOL
בשנה שעברה: דורגה במקום 15
השנה: נמכרה ל־AOL תמורת 65 מיליון דולר
ענקית האינטרנט האמריקאית AOL אוהבת יזמי הייטק ישראלים, כמו אלה של אייסיקיו, סטארט־אפ החיפוש רלג'נס והרשת החברתית לשאלות ותשובות Yedda. השנה היה זה תורו של אתר סרטוני ההדרכה 5min, שהוקם על ידי רן הרנבו, טל סימנטוב וחנן לשובר ושמשרדיו נמצאים בישראל ובניו יורק. אפשר להתווכח על השאלה אם 65 מיליון הדולרים ששולמו למשקיעים וליזמים היו מחיר הולם עבור החברה, שבארבע שנות פעילותה הפכה מעוד אתר סרטונים לענקית תוכן שמושכת יותר מ־30 מיליון גולשים בחודש - קצת יותר ממספר גולשי AOL עצמה. אך חצי שנה אחרי, הרכישה נחשבת הצלחה. מנכ"ל AOL טים ארמסטרונג כבר מינה את הרנבו ושותפיו למנהלי פעילות הווידיאו של AOL ברשת, והחבורה אחראית בין היתר על תוכני הווידיאו בהאפינגטון פוסט, הבלוג הנקרא בעולם ואחת הרכישות המתוקשרות ביותר של AOL השנה. דו"חות עדכניים ששחררה חברת המחקר המובילה קומסקור מראים את תוצאות המהלך, ומציבים את AOL במקום השני אחרי יוטיוב של גוגל במספר הצפיות בתכנים שבאתריה. בכך היא זינקה מהמקום השביעי ועקפה את יאהו ופייסבוק.
ובשונה מהרבה רכישות אחרות של AOL בישראל, מצבת עובדי 5min דווקא הוכפלה מאז הרכישה לכ־50 עובדים בישראל, עם גידול בשיעור דומה במספר העובדים האמריקאים.
Provigent - אקזיט ענקי בטעם של החמצה
בשנה שעברה: דורגה במקום 9
השנה: נמכרה תמורת 313 מיליון דולר
המכירה של פרוביג'נט לענקית השבבים האמריקאית ברודקום תמורת 313 מיליון דולר, היא הגדולה ביותר שהיתה פה מאז שסטארט־אפ הביוטכנולוגיה ונטור נמכר ב־2008 תמורת 325 מיליון דולר למדטרוניק.
פרוביג'נט סומנה כהבטחה בשנה שעברה לאו דווקא בזכות הכנסותיה, שהוערכו אז ב־30–40 מיליון דולר בשנה, אלא בזכות הפיתוח החדשני שלה, שבב שמאפשר להאיץ את הגלישה באינטרנט הסלולרי ומתגבר על צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות ריבוי הסמארטפונים. העסקה עם ברודקום אמנם נסגרה בסכום גבוה, אבל האבות הרבים של ההצלחה - הקרנות פיטנגו, גלובספן, סקויה, דלתא, אסנד ומאגמה - השאירו למשקיעים מכפיל השקעה של 6–5, שנחשב לפחות מסביר בעולם ההון סיכון, וליזמים ול־150 העובדים כ־60 מיליון דולר להתחלק בהם.
עובדי פרוביג'נט. הצלחה עם יותר מדי אבות צילום: ענר גרין
Attenti - אזיקון ה־230 מיליון
בשנה שעברה: דורגה במקום 14
השנה: נמכרה ל־3M ב־230 מיליון דולר
יצרנית האזיקונים האלקטרוניים מרמת החייל אטנטי (לשעבר דמאטק) כבר עברה את שלב הסטארט־אפ הצעיר, אך בכל זאת מוקמה בשנה שעברה במעלה רשימת החברות המבטיחות, ובמהרה קיימה את ההבטחה כאשר נמכרה בפעם השנייה בתולדותיה - הפעם לענקית התעשייה האמריקאית 3M, תמורת 230 מיליון דולר.
אטנטי היא תופעה נדירה בישראל: חברת טכנולוגיה שנרכשת למטרות השבחה על ידי קרן פרייבט אקוויטי גדולה - במקרה הזה בשיתוף בין פרנסיסקו פרטנרס, סקויה וקאבנדיש - וכעבור שנתיים מחזירה את ההשקעה פי שלושה. לפי המודל הזה קרן פרנסיסקו רכשה את חברת התוכנה אקס ליבריס מירושלים ומכרה אותה ללידס אקוויטי, והשיטה כנראה תחזור על עצמה עם הרכישה הצפויה של נס בידי קרן וקטור.
יואב רייזמן, מנכ"ל אטנטי צילום: עמית שעל
Wintegra - בדרך למכירה עוצרים בבורסה
בשנה שעברה: דורגה במקום 5
השנה: נמכרה ב־300 מיליון דולר ל־PMC-Sierra
וינטגרה, יצרנית שבבים לתקשורת בפס רחב שכבר שנים מתחרה בהצלחה בענקיות העולמיות, תכננה בשנה שעברה לצאת להנפקה בנאסד"ק ולגייס 80 מיליון דולר לפי שווי חברה של 250 מיליון דולר. היא אפילו בחרה חתמים. אלא שחששות מצניחה במחיר המניה לקראת ההנפקה בצירוף הצעה אטרקטיבית מ־PMC-Sierra גרמו לה לוותר על הבורסה ולמכור את החברה לפי שווי של 300 מיליון דולר. מייסד ומנכ"ל החברה קובי בן־צבי גילה אז ל"כלכליסט" שוינטגרה תכננה להירכש בלאו הכי, בין אם לפני ההנפקה או אחריה, ופשוט החליטה לזרז את ההליכים.
בן־צבי אינו הראשון ואינו האחרון לעשות זאת. הסטארט־אפים הישראליים אקטימייז ופסעבה ביצעו את האקזיטים המרשימים שלהם רגע לפני שכביכול הונפקו, ולימדו שהגשת תשקיף מהווה לא פעם שלט זוהר שעליו כתוב "למכירה". גם פיקסקאוט הישראלית גילתה שהתשקיף שהגישה לבורסה בתל אביב בשנה שעברה הביא לה לא מעט הצעות רכישה, בתהליך שהסתיים ברכישתה תמורת 20 מיליון דולר לגטי אימג'ס, בשווי דומה לזה שבו חשבה להנפיק.
הצוות של וינטגרה. הסחת דעת צילום: בועז אופנהיים
Mobile Access - ההפתעה הגיעה אחרי 12 שנים
בשנה שעברה: דורגה במקום 39
השנה: נמכרה ב־180 מיליון דולר
בשנים האחרונות נוצר למובייל אקסס דימוי של חברה כבדה עם צמיחה אטית. ובכל זאת, שופטי סקר החברות המבטיחות של "כלכליסט" מיקמו את מפתחת תשתיות האלחוט בת ה־12 במקום 39. לפני שלושה חודשים גם ההבטחה הזאת התממשה, כאשר מובייל אקסס נמכרה לתאגיד האמריקאי קורנינג. קורנינג אמנם מוכרת בישראל בזכות כלי הקרמיקה שלה למטבח, אך היא מנהלת גם חטיבות טכנולוגיה ותקשורת ענקיות.
הקרנות שלאורך השנים השקיעו במובייל אקסס 66 מיליון דולר לא צהלו משמחה על אקזיט של 180 מיליון דולר, אבל לעסקה היה ערך אחר: היא הוכיחה שוב שקרנות פרייבט אקוויטי יכולות להרוויח לא רע גם בהייטק. מכירת מובייל אקסס היתה האקזיט הראשון של קרן הפרייבט אקוויטי ויולה, שעשתה פי שלושה על הכסף ששמה פחות משנה קודם לכן.
מובייל אקסס. המשקיעים כמעט התייאשו צילום: עמית שעל חברות שאיבדו גובה
Eyeblaster/MediaMind
בשנה שעברה דורגה במקום 4 השנה לא בדירוג
בהיותה החברה הישראלית הראשונה שהנפיקה בנאסד"ק של אחרי המשבר, אייבלסטר (ששינתה את שמה ל־MediaMind) היתה הלפיד שלפני המחנה. אבל היא נהפכה במהרה לאזהרה מפני הנאסד"ק של אחרי המשבר. ערב ההנפקה מחיר המניה החל לצלול, וביום ההנפקה כבר שליש מערכה נחתך, לשווי של 206 מיליון דולר אחרי הכסף. הרבעונים הבאים שידרו דשדוש ובינוניות של המניה.
מדיהמיינד היא חברה מצוינת עם טכנולוגיות פרסום מוכחות ולקוחות מהשורה הראשונה, אך קורה לה מה שקורה לחברות רבות אחרי ההנפקה: אובדן הברק וקושי לשחזר את שיעורי הצמיחה ואת פריצות הדרך שוברות השוק. היא לא השכילה לבצע מהלך מהותי עם הכסף שגייסה בהנפקה ולא ביצעה רכישה מפתיעה. מחיר המניה עלה מאז ההנפקה ב־25%, והמשקיעים עדיין מצפים לפריצת הדרך שתביא לזינוק של מאות אחוזים בו.
N-trig
בשנה שעברה דורגה במקום 6 השנה במקום 23
אם בשנים הקודמות trig-N נראתה כחברה בנסיקה שאופנת הטאבלטים מבטיחה עתיד רווחי לטכנולוגיית מסכי המגע שלה, הרי שבשנה החולפת ההייפ הצטנן. דווקא בשנה שאמורה היתה להיות שנת שיא, הצמיחה בהכנסות האטה. החברה השעתה זמנית את תוכניות ההנפקה, ובמקומן יצאה לסיבוב גיוס חמישי בן עשרות מיליוני דולרים, לאחר שכבר גייסה ממשקיעיה - המשקיע פויו זבלודוביץ', הקרנות אוורגרין וקיינן, בנג'י קאהן ומיקרוסופט - יותר מ־105 מיליון דולר. סבב הגיוס האחרון שלה, שהוביל זבלודוביץ', העניק לה שווי של 100 מיליון דולר בלבד, כך לפי אתר המחקר IVC. זהו שווי שאיננו הולם חברה שגייסה סכום גבוה מזה, ונובע ככל הנראה משיעורי הרווחיות הנמוכים שהציגה. כניסתה לשוק הטאבלטים ושילוב מסכיה במכשירים החדשים של HP ושל HTC עשויים להחזיר את שיעורי ההכנסות מהשנים הקודמות, אבל תחרות גדולה מצד יצרניות ממזרח אסיה, כדוגמת Wacom, יחד עם העובדה שרמת החדשנות בענף מוגבלת, עשויים להמשיך להקשות עליה.
Kontera
בשנה שעברה דורגה במקום 13 השנה במקום 26
קונטרה היא חברה מבטיחה עם רעיון מבריק: סימון אוטומטי של מילים בעלות פוטנציאל מסחרי בכתבות ברשת
והפיכתן ללינק לפרסומות. אלא שבשונה מהחברות הרבות שכבר עושות זאת, הטכנולוגיה של קונטרה מנתחת את הטקסט, מזהה את נושאו ומיקודו, מצליבה זאת עם מידע שנאסף על הגולש שקורא את הטקסט, ולפי המידע בוחרת אילו מילים לסמן ולאילו פרסומות להפנות.
אלא שגם אם החברה חתומה עם לקוחות ענק כגון ג'נרל אלקטריק, אופיס דיפו, ורייזון וספרינט, היא לא השכילה השנה לפרוץ את התקרה ולהפוך לדבר הבא בפרסום באינטרנט, וכרגע אין על שולחנה תוכניות להנפקה או לביצוע רכישות.
ובאמת, הסגמנט שהמציאה, פרסום על לינקים מבוססי הקשר, טרם זכה לפופולריות בענף הפרסום ונמצא בשימוש בעיקר ברשת הפרסום של יאהו, ועל לקוח אחד מרכזי קשה לבנות הצלחה. קונטרה ממשיכה להיות חברה מבטיחה עם הכנסות של כ־50-40 מיליון דולר, אך פריצת הדרך הגדולה שלה עוד לפניה.
