קיקסטארטר מגישה: בעיטה למציאות

המודל של מימון ההמונים, שתופס תאוצה אדירה ברשת בשנתיים האחרונות, הוא אחד מדרכי גיוס הכספים המרעננות ביותר שיש כיום. במקום לפנות למשקיעים בודדים ולשכנע אותם להשקיע סכומי עתק בפרויקטים, יזמים ומפתחים פונים אל הקהל הרחב. שם, הם מאמינים, כבר תימצא מסה קריטית של אנשים שיתרמו כל אחד כמה עשרות או מאות דולרים לפרויקט שלהם.

קיקסטארטר, המוביל מבין אתרי מימון ההמונים האלה, גייס כבר 100 מיליון דולר עבור פרויקטים כאלה בשנת 2011, והוא ממשיך לצבור תנופה השנה. לכאורה, מדובר בדרך מוצלחת לפנות אל קהל מעוניין ולגייס ממנו כסף, אך גם המודל הזה לא נטול בעיות.

חברת Warballoon, שמפתחת משחק חדש לאייפון, החליטה לחשוף מה עשתה עם הכסף שגייסה: רשמית היא השיגה כמעט 37 אלף דולר, אבל גולשים שהתחייבו מראש לשלם 2,000 דולר פשוט לא העבירו את התשלום - למרות המנגנונים באתר התרומות שנועדו למנוע מצבים מסוג זה. אחרי תשלום לעו"ד, רו"ח, מסים והוצאות על משלוח הפרסים שהובטחו לגולשים, נשארו לחברה רק 4,000 דולר לצורכי פיתוח.

קיקסטארטר אינו פתרון קסם, כפי שהוא נתפס כרגע על ידי חלק מהיזמים שבחרו להשתמש בו. האתר אמנם לא מחייב אותם להציג תוכנית עסקית למשקיעים, אבל כדאי לכל יזם להכין תוכנית כזו לפחות לשימושו האישי. המקרה של וורבלון מוכיח שצריך להבין כמה מהכסף שמגייסים באמת יישאר בסופו של דבר בידי היזמים, כדי לתכנן בהתאם את הסכום שמבקשים מהגולשים.