חוק המאגר הביומטרי: העתירה לבג"ץ נדחתה, הפיילוט ישתנה

הרכב השופטים, בראשות השופטת מרים נאור, קבע כי העתירה נגד המאגר הקדימה את זמנה והיה על העותרים להמתין על סיום הפיילוט. על כן דחה ההרכב את העתירה במלואה, ללא צו הוצאות, אך קבע שעם תום הפיילוט יוכלו העותרים לשוב ולהגיש את העתירה מבלי שיועלו טענות על שיהוי.

ואולם, בעקבות תשובת המדינה, יחל כעת הליך לניסוח מחדש של הצו. כפי שביקשו העותרים, ייכללו בו מדדי הצלחה שיאפשרו לבחון בתום תקופת הפיילוט את הצלחת המהלך ונחיצות המאגר. משמעות ההחלטה היא כי המאבק על המאגר הביומטרי עשוי לחזור לסיבוב נוסף בכנסת. עם זאת, לפי שעה יימשך הפיילוט כמתוכנן, והוא אמור להיפתח בשבועות הקרובים. העותרים כבר שוקלים להגיש עתירה נוספת להקפאת הפיילוט עד לניסוחו הסופי. 

השופטים: זה בסך הכל פיילוט, אולי יתבטל מעצמו

העתירה הוגשה בידי האגודה לזכויות האזרח, התנועה לזכויות דיגיטליות ושני אזרחים פרטיים. בעתירה נטען כי "מאגר ביומטרי מרכזי אינו נחוץ, וגם לא נועד, למנוע זיוף של מסמכי זיהוי. לשם כך די בהנפקת תעודות עם שבב אלקטרוני. בנוסף נטען כי הקמתו ועצם קיומו של המאגר "פוגעים בזכות לפרטיות ובזכויות חוקתיות נוספות. פגיעה זו רק מתעצמת במיוחד לנוכח בעיות קשות, שאינן מתעוררות במערכות מבוזרות; ובכלל זה סכנות אבטחה, 'זחילת פונקציות', מעקב וכריית מידע".

בפתח הדיון שאלה השופטת נאור האם העתירה אינה מקדימה את זמנה. "החוק כולל בתוכו מנגנון אפשרי של הרס עצמי שאמור לבדוק את הצורך במאגר", אמרה בהתייחסה לפיילוט, שלפי המדינה נועד לבחון את המאגר במשך תקופה של שנתיים. "לא השתכנעתי שיש הצדקה להיכנס לזה (בחינת עצם המאגר,ע"כ) עכשיו. בסוף הפיילוט גם תוכלו לטעון שפיילוט כזה לא עונה על השאלה האם יש נחיצות למאגר".

בקרוב תוזמנו לתת את האצבע - במסגרת הפיילוט למאגר הביומטרי צילום: shutterstock

גם השופט חנן מלצר הסכים לטענת נאור: "מאחר וזה ממילא פיילוט, וכל הזכויות שמורות ובוחנים בו אם יש צורך במאגר, למה שלא תמתינו. יכול להיות שזה יתבטל מעצמו". לדעת עמיתיו הצטרף השופט יצחק עמית. "מאחר שאנחנו רק בשלב הפיילוט, מה כל כך אסוני?" הוא שאל. "יש משקל לטענות שלכם, אבל באה המדינה ואומרת - אנחנו רוצים לחשוב, אנחנו רוצים לעשות פיילוט".

נציג העותרים, עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, טען בתגובה כי הפיילוט עצמו לוקה בחסר ואין בו מדדים שמאפשרים לבחון את הצלחתו. פינצ'וק גם ביקר את בחירת הממשלה שלא לבחון חלופות להקמת המאגר, שהקמתו נכרכה בהנפקת תעודות זהות חכמות.

"עצרו את התעודות ב-2007, בגלל חשש שאדם יתחזה ויוכל להוציא תעודה בזהות בדויה או לבצע הרכשה כפולה", אמר פינצ'וק. "זו בעיה תאורטית. זה לא כל כך פשוט, אני לא רואה באולם הזה אדם אחד שאני יכול להתחזות לו. יש מגוון של פתרונות לבעיית ההרכשה הכפולה (שעשויה להוביל לגניבת זהות, ע"כ), ומכולם בחר משרד הפנים את הקיצוני ביותר. יורים בציפור עם תותח". נאור השיבה: "בתור רומן מתח העתירה מאוד יפה. אבל זו עתירה חוקתית. אנחנו לא עוסקים בשאלה כמה ח"כ מאיר שטרית דחף את המאגר".

"העתירה הקדימה את זמנה". השופטת מרים נאור צילום: דן בלילטי

מלצר: הפיילוט אינו משקף את נחיצות המאגר

בהמשך תקף מלצר את המדינה על כך שאין בצו הנוכחי מבחן אמיתי שבודק את נחיצות המאגר. לדבריו, המדינה בודקת מדדים טכניים בלבד, אך אין בצו הפיילוט שום התייחסות לעניין המהותי של נחיצות המאגר. "בדיקת החלופות צריכה להופיע בצו", הוא קבע. נציגי המדינה התבקשו לבחון אפשרות לנסח מחדש את הצו שמסדיר את הפיילוט, ולאחר התדיינות קצרה הסכימו הסכמה לתיקונו, אך ביקשו במקביל להמשיך ביישום הפיילוט.

נאור שאלה: "למה לא מפרידים בין נושא תעודות הזהות לבין המאגר? למה אתם כל כך משחרים להיות אור לגויים? תקנו את הצו ונתקדם הלאה. הצו, יש בו ליקויים". נציגת המדינה השיבה: "אי אפשר להפריד, כי אם לוקחים למישהו נתונים ביומטרים לתעודה ולא שמים במאגר, אז כשיהיה מאגר אנשים יצטרכו לבוא מחדש. נגיש הצעה לתיקון של הצו. אבל אני מציעה שמשרד הפנים יחליט להפעיל את הפיילוט הוולונטרי, ואחר כך ייקבע מה שייקבע. הצו יתוקן ברוח הדברים שנשמעו פה היום".

בעקבות תגובת המדינה, פסקו השופט כי יש לדחות בשלב זה שני חלקי העתירה - נגד החוק עצמו ונגד הצו לפיילוט, מהטעם שמוקדם מדי לדון בה בשלב זה. "מקובלת עלינו טענת המשיבים כי העתירה מוקדמת, וזאת לאור הוראת החוק הקובע פיילוט של שנתיים, במסגרתו ייבחנו מדדים להצלחתו ועוד", נפסק. "בתום תקופת המבחן, ממילא על פי החוק יש לבחון את נחיצות קיומו של המאגר. על כן העתירה נגד החוק מוקדמת היא. טענות העותרים שמורות להם, ולא יועלו נגדם טענות שיהוי (אם יגישו עתירה בתום תקופת הפיילוט; ע"כ).

"לעניין הצו, הצעתנו לבחון מחדש את הצו ולוודא שכל הפרמטרים המנויים בסעיף 41 בחוק (מדדים להצלחה, פיקוח חיצוני על הפיילוט ועוד; ע"כ) אכן יכללו בצו התקבלה. נוכח עמדת המשיב, גם העתירה בנושא הצו מוקדמת ואין מקום לדיון. המדינה הודיעה כי בכוונתה לפנות לציבור בבקשה להירתם באופן וולונטרי להכנת מאגר ניסיוני. אין אנו מחווים שום דעה בנושא".
 

השר איתן: עמדת בג"ץ מחייבת לשקול את ביטול המאגר

פרופ' קרין נהון, אחת ממגישות העתירה, בירכה על ההחלטה, אך הביעה חשש מהתנהלות המדינה. "בית המשפט עשה נכון כשביקש מהמדינה לתקן את הצו, תוך התייחסות למבחן הנחיצות, החלופות ובקרה חיצונית", אמרה ל"כלכליסט". "עם זאת, אני חוששת שהעובדה שהם התירו למשרד הפנים להתחיל פיילוט במקביל לתיקון, תמשוך את השטיח מתחת לפסיקה שלהם, ותגרום למדינה בפועל למסמס את ההחלטה ולא לתקן את הצו".

לטענת מגישי העתירה, קיום הפיילוט בשעה שהצו להסדרתו עובר הליך ניסוח מחדש עלול לעמוד בניגוד לחוק ועל כן הם שוקלים עתירות נוספות בהמשך.

בתגובה להחלטה מסר השר מיכאל איתן, המתנגד להקמת המאגר הביומטרי, כי עמדת בג"ץ מחייבת את המדינה לשקול את ביטולו. "במשך שנים מתעכבת תעודת הזהות החכמה, בשל החיבור האומלל בין הוצאת תעודות אלה להקמת מאגר ביומטרי מסוכן, בזבזני ולא נחוץ. בעולם כבר הבינו את מה שמתעקשים כאן לבצע ובמדינות מתקדמות כגון בריטניה והולנד בוטלו המאגרים הביומטריים, והאזרחים יכולים ליהנות משירותי ממשל מתקדמים ללא העול של המאגר הפולשני והמיותר הזה".