דואר אדום ועידות

דו"ח טכנולוגי: השעיר לעזאזל של אסון הנפקת פייסבוק

הנהלת הרשת החברתית מצאה לה ש"ג שיספוג את מפלתה בבורסה, שידור פרסי ההוגו הנחשבים שובש בגלל זכויות יוצרים וסמסונג ירתה לעצמה ברגל עם מטול רימונים

והוא אפילו לא ידע שהוא כזה

בתרבות האמריקאית יש מושג שנקרא fall guy - הבחור שלא באמת אשם במשהו אבל מסומן כמי שאחראי וישלם את המחיר. בפייסבוק, שהמניה שלה ממשיכה לבצע חיקוי מרשים של צוללת גרמנית אחרי פגיעה של מטען עומק, מחפשים בדחיפות מישהו שיקבל על עצמו את האחריות לכשלון ההנפקה שלה. המטרה המסתמנת: סמנכ"ל הכספים של החברה, דייוויד אברסמן.

פייסבוק מסמנת אותו ככזה כבר שלושה חודשים, ועכשיו מגיע טור ההדלפות לתקשורת: "ניו יורק טיימס" דיווח שצוקרברג "התלוצץ" ואמר "שמעתם שפיטרנו את דיוויד?"

דיוויד אברסמן, סמנכ"ל הכספים (בינתיים) בפייסבוק צילום: בלומברג

בכתבה נטען שאברסמן היה זה שהחליט "כמעט לבדו" על הגדלת מספר המניות בהנפקה ב-25%, ושהוא שקידם את העלאת מחיר המניה הראשוני מ-29 דולר ל-34 ואז 38 דולר. חשוב לציין שגם אם מחיר המניה היה מתחיל ב-29 דולרים, פייסבוק עדיין היתה מפסידה שווי של יותר מ-25 מיליארד דולר - מחיר המניה מסתובב עכשיו סביב ה-18 דולר ומחפש את הדרך למטה. כמובן יתכן ואם מחיר ההנפקה לא היה כה מנופח, פייסבוק לא הייתה קורסת כך.

ה"כמעט לבדו" הזה צריך למשוך את כל תשומת הלב. מי עוד היה שם, כשהתקבלו ההחלטות האלה? האם באמת מצפים שניקח ברצינות את הטענה שצוקרברג, שהקפיד לוודא ערב ההנפקה שיש לו שליטה חסרת תקדים בחברה, איכשהו לא שם לב שאחד הפקודים שלו הגדיל את מספר המניות שמיועד למכירה? הוא לא שם לב, ערב האירוע הגורלי ביותר בתולדות החברה מאז שצוקרברג שילם דמי לא יחרץ לתאומים ווינקלבוס, שמחיר המניה שלה עולה? אם זה נכון, אז הוא לא ראוי לתפקידו. אם זה לא נכון, אז ההדלפות האלה מיועדות להפיל את התיק על הש"ג.

עד כה, איבדה פייסבוק ערך בשווי של כ-50 מיליארד דולר. "ניו יורק טיימס" ציין שזה בערך השווי שאיבדה ליהמן ברדרז בשנה שקדמה לקריסתה. עד כה, אף אחד לא שילם את המחיר. אף אחד, לא בפייסבוק ולא בבנקים שהיו אחראים להנפקה, לא פוטר. מי שאכל את הקש, בהתחשב בזריזות שבה נפטרו המשקיעים הגדולים ממניות פייסבוק, היו המשקיעים הקטנים. ספרו לי עוד על איך השוק יודע לתקן את עצמו ולהעניש את האחראים בלי התערבות ממשלתית משוקצת.

זכויות היוצרים הרגו את טקס ההוגו

אתמול נערך טקס חלוקת פרסי ההוגו השנתי, הפרס החשוב ביותר בתחום המדע הבדיוני. הוא שודר בשידור חי ברשת על ידי חברת uStream. ניל גיימן המופלא עלה לשאת את נאום התודה שלו על זכייתו בפרס "התסריט הטוב ביותר" על אחד הפרקים הטובים ביותר בסדרה "דוקטור הו", ואז השידור קרס. במקום הפרצוף של גיימן, הופיעה כתובת שמודיעה שהשידור הופסק בגלל זכויות יוצרים.

מה? ובכן, גיימן עמד להציג חלקים מהפרק שכתב, וקודם לכן עורכי תוכנית הפרס הציגו קטעים קצרים מתכניות טלוויזיה אחרות שהיו מועמדות לפרס. בוטים שתפקידם לחפש הפרות זכויות יוצרים בסרטונים שמועלים לאינטרנט החליטו שהטקס הוא הפרה בוטה. וזה לא משנה שהאולפנים הם אלה שסיפקו את הקטעים הללו מלכתחילה, וזה לא משנה שהוא היה מקדם את המוצרים שלהם.

כלומר, בוטים הרגו שידור חי, כזה שאי אפשר לשחזר. אף אחד לא טרח אפילו לנסות להוכיח שהיתה כאן הפרת זכויות יוצרים: היה חשד, וזה הספיק כדי להרוג שידור. יוסטרים הודיעה שהיא מפסיקה לעבוד עם החברה המחורבנת שיצרה את הבוטים הרלוונטיים, אבל סביר שאם לא נחזיר את זכויות היוצרים למסלול הרגיל של התנהלות משפטית – קודם הוכחה שיש נזק, אחרי זה פעולה – זה יקרה שוב ושוב.

למה יש לי רסיסים ברגל?

סמסונג הצליחה בימים האחרונים לגרום לעצמה נזק תדמיתי כבד, והיא יכולה להאשים רק את עצמה.

החברה ערכה תחרות בהודו, עם פרס יוקרתי: היא תשלח לתערוכת הטכנולוגיה האירופאית בברלין IFA שני בלוגרים, כדי שהם יוכלו לסקר אותה. הפרס כלל כרטיס טיסה הלוך וחזור ושהיה במלון. שני הבלוגרים שזכו בפרס התבקשו לבחור האם הם רוצים להגיע לכנס על תקן עיתונאים או מקדמי מוצר. הם השיבו, כמובן, שהם רוצים להגיע על תקן עיתונאים.

כשהשניים הגיעו לכנס עם זאת - כעיתונאים לכל דבר, נזכיר - הם גילו שמצפים מהם ללבוש את מדי החברה, ולהתייצב בדוכן החברה כדי לקדם את מוצריה. כשהם הודיעו שלא לשם כך הם הגיעו, נאמר להם שאם ככה, כדאי שימצאו לעצמם טיסה חזרה ומלון חלופי, כי סמסונג לא תשלם עליהם. אחרי שורה של ויכוחים, נאמר להם שסמסונג תטיס אותם חזרה, אבל מיד ולא בסוף הכנס, וש"אף מילה מזה לא צריכה לצאת מברלין או להגיע להודו".

דוגמנית תערוכת IFA 2012. היו שם גם מבקרים שחייכו פחות

הסיפור מטבע הדברים דלף החוצה, וסמסונג נאלצה לבצע תמרוני יח"צ שהיו גורמים אפילו לדובר צה"ל להחוויר. היא טענה שכל מה שקרה שם היה "קצר בתקשורת", היא התנצלה בפני הבלוגרים תוך שהיא עושה הכל כדי להמנע מקבלת אחריות, ואמרה שבעתיד היא תבהיר שהאירועים האלה שלה לא מיועדים לעיתונאים. מי שזכתה היתה נוקיה, שמיהרה להודיע שהיא דווקא תכסה את ההוצאות של הבלוגרים ההודים.

לא יודע מה חשב הטמבל שהחליט להתנהג כך, אבל הוא גרם נזק מסיבי לחברה. בלוגרים יודעים לנשוך, וסמסונג התייחסה אליהם כאל תחליף זול. למרות שחברות נוטות להטיס מדי פעם עיתונאים לאירועים כאלה, הן לעולם לא היו מעלות על דעתן לדרוש מהם ללבוש מדים או לקדם את מוצריה.

קצרצרים

1. הדמוקרטים מגבירים הילוך לקראת הבחירות בנובמבר: היום מתחילה הוועידה הדמוקרטית, ולקראתה הוציא קמפיין הבחירות של אובמה כלי המאפשר להירשם להצבעה. בארה"ב עדיין מחזיקים בתפיסה שאזרחות מחייבת מעורבות: האזרח נדרש לפעול כדי לממש את זכותו להצביע, ראשית באמצעות רישום (הוא לא אוטומטי), ושנית בגלל שאין יום חופש ביום הבחירות. באוסטרליה, יצוין, המדיניות תקיפה יותר: אזרחים שלא מצביעים צפויים לתביעה. האפליקציה קלה ליישום, והיא מוציאה הוכחת רישום שמתאימה למדינה בה חי המשתמש. בנוסף, ניתן להטמיע את האפליקציה בכל אתר, ולקדם בכך רישום לקראת ההצבעה.

אובמה רוצה שהאמריקאים יצביעו צילום: בלומברג

2. רגולטור בריטי הטיל קנס על חברת נוכלים מרוסיה שהוליכה שולל אזרחים בריטים, גרמה להם להוריד אפליקציה שלכאורה נתנה להם גישה למשחקים, ובפועל עשתה שיחה מהמכשיר שלהם למספר פרימיום בעלות של עשרה ליש"ט. מי שקרא את המסמכים שהגיעו עם התועבה, מה שרוב האנשים לא טורחים לעשות כשהם מורידים אפליקציה חינמית למראה, גילה שבעמוד שש של תנאי השימוש יש הצהרה שהשימוש באפליקציה כרוך בעלות של חמישה ליש"ט. הרגולטור קנס את הנוכלים ב-50,000 ליש"ט. איכשהו לא נראה לי שהבריטים יראו את הכסף הזה.

3. הודו מקשיחה את המאבק שלה בפשיעת סייבר, כשהיא מעלה את הטענה הבעייתית שעיקר הפשיעה הזו מקורה באזרחים זרים. בהתאם, על פי התקנות החדשות, נאסר על חברות הסלולר ההודיות לספק חיבור סלולרי לזרים ליותר משלושה חודשים, ומשך החיבור תלוי ישירות במשך הוויזה של התייר. אזרחים זרים, שעתה הם חשודים אוטומטית, יצטרכו להציג דרכון ו-וויזה לפני שיוכלו לרכוש כרטיס SIM מקומי. דרך נהדרת לקדם תיירות.

4. קבוצה של פושעים מקוונים הדליפה מספרים יחודיים (UDID) של כמיליון מכשירי אפל, והיא טוענת שברשותה עוד 12 מיליונים מהם, כמו גם פרטי משתמשים, כתובות מגורים, מספרי טלפון ועוד. הם גנבו את המידע הזה מהמחשב הפרטי של חוקר FBI בתואנה שהארגון משתמש בו כדי לעקוב אחרי אזרחים, מה שבהחלט יכול להיות. עכשיו יכולים פושעים אחרים לעקוב אחרי משתמשי אפל באמצעות המידע שפרסמה קבוצת הפושעים הראשונה. נהדר. יצוין שלפושעים יש חוש הומור: הם מסרבים לספק מידע נוסף עד שאחד מאנשי הצוות של גוקר יצלם את עצמו לבוש חצאית טוטו ויעלה את הצילום לעמוד הראשי של גוקר.