כשסטארט־אפ ישראלי מתמודד מול פייסבוק: "חברות הענק מצליחות רק בתחומי ההתמחות שלהן"

לפרטים ולהרשמה לכנס Mobile 2013 לחצו כאן

ואכן, התחרות הרבה בתחום מצד חברות עם מיליארדי דולרים עלולה להרתיע סטארט־אפיסטים מקומיים עם רעיון מפתיע בתחום המובייל. אבל לדברי מומחים ויזמים שכבר פעילים בתחום, בעולם האפליקציות גם חברה קטנה מישראל יכולה להתחרות במגרש של הגדולים.

נעם ברדין, מנכ"ל Waze. "הצוות שמתחרה בך בגוגל לא בהכרח גדול יותר" צילום: עמית שעל

"עולם האפליקציות נולד מעולם התוכנה, והוא נותן אפשרות לכמות קטנה של אנשים, גם לחברה ישראלית קטנה של בן אדם או שניים, כדי להרים פרויקט", אומר מנהל ענף התקשורת במכון היצוא שי נאור. "מספיק רעיון מצוין".

ביום שני הקרוב יערכו "כלכליסט" ומכון היצוא את ועידת מובייל 2013. הוועידה, שנערכת זו השנה השנייה, תציג את הכיוון שאליו פונה ענף המובייל בשנה הקרובה, ותפגיש יזמים, מפתחים ומשקיעים לדיונים על הנושאים החמים ביותר בתחום. אחד הפאנלים המעניינים ביותר יעסוק בפריצה של אפליקציות ישראליות, דוגמת Waze שהוזכרה או גט טקסי, לשוק הבינלאומי.

"בישראל לא מפחדים מהטכנולוגיה"

לדברי מנכ"ל Waze נעם ברדין, גם בשוק שבו פועלות החברות הגדולות בעולם, לסטארט־אפים ישראליים יש אפשרות להצלחה. "לחברות הגדולות יש משאבים", הוא אומר ל”כלכליסט”. "אבל הן לא מוצלחות בכל. אנשים שוכחים כמה מוצרים של גוגל נכשלו ושמספר גדול של שירותים של אפל נכשל. ההצלחות של החברות הגדולות הן בדברים שבהם הן מתמחות, אבל בתחומים אחרים התחרות היא הוגנת. הצוות בגוגל שעובד על המוצר שמתחרה במוצר שלך לא בהכרח יותר גדול או שיש לו יותר תקציבים. טים קוק לא קם בכל בוקר ושואל מה עם המפות. צריך להבין שמתחרים בצוות שנלחם את המלחמות הפוליטיות שלו, צוות שיש לו לפעמים פחות מוטיבציה וגם שיקולים אחרים שלך אין”.

אנשי Mobli עם ליאונרדו דיקפריו (מימין) שהשקיע בחברה

מנגד, סטארט־אפים בישראל נהנים מיתרונות שלא קיימים אצל חברות שפועלות בעמק הסיליקון. "בישראל לא מפחדים מהתמודדות עם טכנולוגיות", אומר ברדין. "רוב הסטארט־אפים בעמק הסיליקון לא צומחים מהצד הטכנולוגי אלא מרעיון שיווקי, שרק אחריו מתחילים לגייס את המפתחים. בארץ זה בדיוק ההפך — מראש מתחילים עם מפתחים מעולים שלא מפחדים מאמצעים חדשניים. יש לנו שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת ועמוקה עם חוויית משתמש בליגה בינלאומית”.

נאור מסכים: "כל הנושא של חדשנות וגמישות הוא משהו שבא מאוד לידי ביטוי. בכל פעם שמגיעות חברות מחו"ל הן אומרות שההנדסה האנושית והרמה הטכנולוגית כאן הן מהטובות בעולם. מי שמגיעים אלינו למכון הם אנשים שמסתובבים ברחבי העולם, בדרגים בכירים, וכשהם מגיעים לפה הם אומרים לנו שזו הרמה הכי גבוהה שיש".

"כמעט בכל מכשיר מובייל שמופץ בעולם יושב רכיב ישראלי, אם זה שבב, אפליקציה או חומרה כלשהי", אומר נאור. "אנחנו עדים לנהירה הגדולה של בכירים מחו"ל לביתנים ישראליים שלנו בתערוכות הגדולות בעולם, ומכל העולם באים להתרשם מהטכנולוגיות שפותחו בארץ”.

עם זאת, פיתוח אפליקציה לחו"ל מצריך התאמות מקומיות נרחבות, מעבר ליצירת ממשק באנגלית. “מצד אחד העולם יותר שטוח: לכולם יש את אותו אייפון, אותו ג'ינס ואותו מחשב מק. זה יתרון לחברות ישראליות”, אומר ברדין. "מצד שני, יש המון משמעות ללוקליזציה. למשל ההבדל בין Keep Right ל־Exit Right מאוד משמעותי במפות בארה”ב, וזאת רק דוגמה אחת".

גם נאור אומר כי אסור לזלזל בהתאמה לשפה ולתרבות המקומיות. “אתה חייב לדעת אם יש מתחרים, ואם יש מוצר דומה שכבר קיים בשוק הזה", הוא מוסיף. "אם אני הולך עם מוצר ללונדון, אני צריך לדעת אם יש עוד כמוני ואיך אני הופך לייחודי יותר, איזו זווית המתחרים לא תקפו. צריך ליצור אסטרטגיה שיווקית, צריך לדעת אם יש מפיצים במקום שאפשר להתחבר אליהם".

ואולם, לדברי ברדין, כדאי להשקיע את מרב המאמצים בשוק מקומי אחד: "אם אתה מצליח בארה"ב, אתה מצליח בשאר העולם. העדיפות הראשונה היא ארה"ב, היא צריכה להיות 60% עד 70% מהפוקוס ואת כל הפיצ'רים צריך לבנות סביבה. עד שאתה לא פונה לשוק בארה"ב אתה לא פורץ לעולם, כי שם נמצאים הסיקור התקשורתי והבלוגים הגדולים”.

"צריך לנהל את המשקיעים"

האתגר הגדול מגיע דווקא מכיוון אחר. "הבעיה הכי גדולה הם המשקיעים", אומר ברדין. "קשה להם מאוד שיש סטארט־אפ שמתחרה מול חברה גדולה. האתגר הכי גדול הוא דווקא לנהל את המשקיעים”.

שי נאור, מנהל ענף התקשורת במכון היצוא

משה חוגג, מייסד ומנכ"ל Mobli, מצא פתרון יוצא דופן לאתגר זה — פנייה למשקיעים פרטיים. מובלי, רשת חברתית מבוססת מובייל לשיתוף תמונות וסרטונים, גייסה כמה עשרות מיליוני דולרים ממשקיעים פרטיים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה, ובראשם ליאונרדו דיקפריו ולאנס ארמסטרונג.

“קרנות הון סיכון חזקות בקהילה הטכנולוגית ויכולות לעזור בגיוס כוח אדם איכותי", אומר חוגג. "הן גם יודעות לסייע ביחסי ציבור, ואם קרן גדולה כמו סקויה משקיעה בך זה עושה רעש וגורם ליצירת מוניטין ולגיטימציה. אבל מבחינת יחסי ציבור, ניצחנו את הקרנות בזכות המשקיעים המוכרים שלנו. ומכיוון שהמו"פ שלנו בישראל קל לנו למצוא אנשים טובים וכוח אדם איכותי".

מנגד, אומר חוגג, יש חסרונות רבים בעבודה עם קרנות הון סיכון שלא קיימים בעבודה עם משקיעים פרטיים. “השליטה נלקחת ממך", הוא אומר. "רוב הפעמים זה לרעה, כי אם אנשי הקרנות האלו כל כך מבינים, הם היו מקימים חברות בעצמם. המשקיעים שלנו מבינים שהאינטרנט זה המקצוע שלי, והם שמים את הכסף עליי כי הם מאמינים שאני אקבל את ההחלטות הנכונות”.

עם זאת, חוגג לא פוסל לחלוטין עבודה עם קרנות. “זה תלוי בשלב שבו נמצאת החברה. היום אנחנו חברה מספיק חזקה כדי שקרן תיכנס לפי התנאים שלי".