דו"ח טכנולוגי
איבדנו את החדשנות והיוזמה. אבל היי, יש לנו תפוח על הגב
אנליסטים ומשקיעים מתחילים לאבד אמון באפל לאור מוצריה האחרונים, למיליוני בריטים אין כישורי אינטרנט בסיסיים, בראדלי מאנינג מודה בהדלפה לוויקיליקס ומומחה הסטטיסטיקה שחזה את נצחון אובמה הופך לגיבור הגיקים
היו שלום ותודה על האייפוד מקסי
לפני כשבועיים וחצי ציין הטור כי עידן החדשנות של אפל תם ושהחברה עוסקת בעיקר בחיקוי מתחריה תוך ניהול מלחמת פטנטים שוצפת נגדם. מוצג התביעה הראשי היה האייפון 5, שאחרי חמש שנים פתאום גדל משמעותית לגודל שמקובל יותר בקרב משתמשי סמארטפונים.אפל, בחוצפתה, טענה שהגודל החדש הוא האידיאלי לכף היד. זאת, אחרי שבמשך חמש השנים האחרונות השאירה את האייפון באותו גודל - קטן יותר. מוצג התביעה השני היה האייפד מיני, בגודל 7.9 אינץ', שהגיע אחרי שבאפל התעקשו במשך שנים שיש רק גודל אחד נכון לטאבלט, קרי 9.7 אינץ'. אפילו גדולי המעריצים מתחילים לקלוט שסטיב ג'ובס היה נביא שקר.
ובכן, יכול להית שבקרב מהמרי וול סטריט יש כמה קוראים מושבעים של הטור: בחודשיים האחרונים מניית אפל מבצעת חיקוי מרשים של מניית זינגה. עם השקת האויפון 5, שווי המניה עמד על 705.07 דולר - ועכשיו היא מסתכלת מלמטה על סכום של 559 דולר.
רגע, אבל אמרנו שיש רק גודל אופטימלי אחד לטאבלט! צילום: רפאל קאהאן חלק מהבעיה היא העובדה שפוקסקון לא מצליחה לעמוד בקצב היצור של האייפונים, אבל המשקיעים אומרים גם שהם לא רואים מי יודע מה חדשנות בחברה - ובהתחשב בקצב העבודה הקבוע יחסית של אפל, היא לא צפויה להראות משהו חדשני (אם היא מסוגלת לו) בשנה הקרובה.
גורו-מניות בשם ג'פרי גונדלאך העריך כי המניות של אפל צפויות לצנוח עד ל-425 דולר. גונדלאך, שאיננו נטול פניות (הוא מבצע שורט על מניות אפל) ציין גם הוא את היעדר החדשנות של החברה כסיבה לכך שהוא מאבד בה אמון, כשהדוגמא שלו היא האייפד מיני.
מוקדם יותר השנה, התחזיות היו שאפל תחצה את קו האלף דולר למניה. זה לא יקרה בקרוב, והעובדה שאפל מפסידה במהירות לאנדרואיד בשווקים החשובים של העתיד - ומנסה לתקן את ההפסדים הללו לא באמצעות חדשנות אלא באמצעות חיקויים ושכירת רועצים משפטיים - אומרת שבהחלט יכול להיות שמדובר באחת הבועות הגדולות בהיסטוריה, ושאנחנו מרגישים את תחילת פקיעתה. מה לעשות, לפעמים מאמצי שיווק עצומים ותפוח לעוס על הגב פשוט לא מספיקים.
W, W, W... רגע, אין שני כפתורי דבליו על המקלדת הזו!
ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, רוצה להקפיץ את בריטניה אל העתיד הנוצץ על ידי העברת כמה שיותר שירותים ממשלתיים לרשת. הוא אפילו משתמש באפליקציה יעודית שמאפשרת לו לנווט את ספינת המדינה. אלא שהוא משאיר חלק ניכר מהאוכלוסיה מאחור, על חוף האופליין.
הבעיה של קמרון: שיעור ניכר של האוכלוסיה הבריטית, כ-16 מיליון מהממלכה, נטול כישורי רשת בסיסיים. וכשאני אומר "בסיסיים" אני מתכוון לזה: היכולת לשלוח מייל, למלא טפסים מקוונים, לבצע חיפוש ולקבל גישה למידע מקוון הם פשוט מדע טילים מבחינתם. זו המסקנה של דו"ח שהוזמן על ידי ארגון שוחר טוב בשם Go ON UK.
"הלו? שירות לקוחות? תעבירו אותי לתמיכה, אני לא מוצא איפה ממלאים דיו במקלדת" צילום: שאטרסטוק
הארגון דורש שבתוך עשור, כל מקום עבודה יהיה עמוס באנשים שכבר יודעים איך לבצע את המטלות הפשוטות הללו. לשם כך הוא משתף פעולה עם מקומות עבודה גדולים שהסכימו לקבל על עצמם את המטלה. בעיה נוספת של בריטניה היא שרק לשליש מהעסקים הקטנים והבינוניים בבריטניה יש נוכחות ברשת, ורק 14% מהם מוכרים את השירותים או המוצרים שלהם אונליין.
להגנתה של ממשלת קמרון ייאמר שהיא מודעת לבעיה ושהיא נוקטת בצעדים נמרצים לתיקונה: מנתוני הלמ"ס הבריטי עולה שאמנם 7.82 מיליון בריטים (16% מכלל האוכלוסיה) מעולם לא השתמשו ברשת - אבל הנתון נמוך ב-10% מזה שנמדד ב-2011.
סאגת בראדלי מאנינג מתקרבת לקיצה
האיש ששילם את המחיר הגבוה ביותר על פרשת הדלפות וויקיליקס הוא ברדלי מאנינג, החייל האמריקאי שביצע את ההדלפה. כבר כשנתיים הוא מוחזק בתנאים נפשעים, חלק ניכר מהזמן בבידוד ובעירום (בתואנה שהוא עשוי לפגוע בעצמו), כשהוא מואשם בין השאר ב"סיוע לאויב", לא פחות. על העבירה הזו יש עונש מוות.
בעוד שג'וליאן אסאנג' חי את החיים הטובים על חשבון האיש שהזניק אותו לתהילה, עוצר מדי פעם לבצע איזה אונס, מאנינג נרקב בתא צבאי. אתמול (ד') התחילה הסאגה להגיע לקיצה: מאנינג אמר לבית המשפט הצבאי, בהליך קדם משפטי, שהוא מקבל אחריות על העברת המידע לוויקיליקס. זו איננה הודאה באשמה, אבל היא מאפשרת למאנינג להתחיל הליך של עסקת טיעון, שיאפשר לו להודות בעבירות חמורות פחות מאשר ריגול. עוד לא ברור מה החליט השופט בנושא.
זה שכלוא בביתו בעירום - וזה שנהיה סלבריטי. אסאנג' צילום: אי פי אי
במקביל, הודיע שופט אמריקאי כי החקירה נגד וויקיליקס תימשך. השופט פסק כי מידע שדרשו שלושה חשודים, שהתבקשו למסור את חשבונות הטוויטר שלהם לבדיקה, יישאר חסוי בשל המשך החקירה. זו הפעם הראשונה מאז שאסאנג' הפר את תנאי הערבות שלו ונמלט אל השגרירות האקוואדורית בלונדון שגורם רשמי מאשר שהחקירה בנושא נמשכת.
גיבור הגיקים החדש
אחד מגיבורי המשנה של הבחירות בארה"ב היה הסוקר נייט סילבר. האיש הוא סטטיסטיקאי וגיק, ובבחירות של 2008 הוא חזה בדייקנות מפליאה את התוצאות. כתוצאה מכך, סילבר הפך לסוקר הרשמי של הניו יורק טיימס.
עכשיו, בזמן שהתקשורת הימנית בארה"ב הודיעה בחודש האחרון שאנחנו צפויים לניצחון של רומני - עמדה לה היו שותפים גם כמה בכירים ישראלים בירושלים - סילבר חזה שוב ושוב שאובמה ינצח והסיכויים של רומני אפסיים. אפילו אחרי הפאדיחה של אובמה בעימות הראשון, המספרים של סילבר אמרו שסיכויי הניצחון של אובמה עומדים על 61.1%. פרשנים ליהגו על "מירוץ קרוב", ו"מדינות שלא ברור למי הן יצביעו", אבל להוציא פלורידה שמעמדה עדיין לא ברור, סילבר שמר על קור רוח וצדק בכל התחזיות שלו.
נאום הניצחון של אובמה. תנחומינו לפרשנים צילום: אי פי איי קור הרוח הזה עצבן פרשנים ימניים, שטענו שהוא מעוות את הנתונים שלו מתוך להט מפלגתי - כלומר, הם טענו שהוא עושה מה שהם עושים. זה הביא לסילבר את הסעיף, והוא התערב על כך עם ג'ו סקרבורו, אחד מהם. תנאי ההתערבות: אם רומני מנצח, סילבר נותן לפרשן 2,000 דולר. אם אובמה - סקרבורו יגדל שפם. אני מניח שהוא עובד על זה עכשיו.
סילבר הפך, בהצלחתו, לגיבור גיקי חדש בארה"ב. הוא מטיל צל על דור שלם של פרשנים פוליטיים. בלעג על הבלוג פוליטיקו, הוא כתב: " הפרשנים פשוט לא יודעים, ועל כן אי אפשר לחזות את המירוץ. התער של אוקהם אומר: אין תועלת בפרשנים".
כמובן, המצב שבו אפשר באמצעות מודל סטטיסטי לחזות בדיוק את תוצאות הצבעותיהם של 300 מיליוני איש מעלה שאלות מטרידות על השיטה הדמוקרטית - האם אנחנו באמת כל כך צפויים?
קצרצרים
1. הסופה סנדי זרעה הרס בצפון מזרח ארה"ב, אבל חייבים לציין נקודה חיובית בתחום: היא הראתה עד כמה קשה לחסל את התשתית של הרשת. אנשים המשיכו להתחבר לרשת, באמצעות הסלולר, גם כשלא היה חשמל. אפשר היה לצפות שתעבורת הרשת תיפגע אחרי שעיר מרכזית כמו ניו יורק חטפה הוריקן והפסקת חשמל מהגיהנום, אבל להוציא כמה שניות, השרתים שמייצבים את הרשת פשוט ניתבו את המידע סביב ניו יורק. הרשת אמורה, על פי האגדה, להמשיך לפעול גם בזמן מלחמה גרעינית. אני לא בטוח שהיא תשרוד את מיליוני הפוסטים בנוסח "OMG, החתולי שלי הלך לאיבוד" שיכולה מלחמה להביא - אבל הוריקן עצבני היא עברה. זה בסדר: יש עוד אחד בדרך.
סנדי לא מפחידה את האינטרנט
2. חברת האשראי מאסטרקרד הולכת למקום שבו הטעם הטוב לא הלך, ובצדק: היא מוציאה כרטיס אשראי עם צג ומקלדת. המטרה שלו היא לאפשר למשתמש להקליד קוד זיהוי חד פעמי לאישור סיסמאות, אבל בעתיד הוא יכול להציג למשתמש את כל המידע שבדרך כלל הוא משתדל להדחיק, כמו כמה כסף אין לו בחשבון הבנק. בינתיים התועבה מוגבלת לסינגפור וכמה מדינות אירופאיות.
3. דיווחנו בתחילת השבוע על חוק שעומד לעמוד למשאל עם בקליפורניה, שימנע מעברייני מין את הזכות לכתוב תחת שם בדוי ברשת ויאלץ אותם לדווח לרשויות על כל שם משתמש שהם יוצרים. ובכן, החוק עבר בהצבעה שנערכה שלשום (ג') - ואתמול (ד') כבר הוציא שופט צו מניעה זמני שיעכב את כניסתו לתוקף. שני עברייני מין שריצו את עונשם, פנו לבית המשפט (בסיוע ארגוני זכויות אדם) בטענה שהחוק פוגע בזכויותיהם על פי התיקון הראשון לחוקה. שני העבריינים ביצעו את הפשע שלהם מזמן והוא לא היה קשור בשום צורה לרשת. אחד מהם מפעיל שירותי תמיכה לעברייני מין, ביניהם פורום שכמובן שומר על אנונימיות.
4. כשנתיים וחצי אחרי שגוגל החליטה לצאת מסין וכמעט שלוש שנים אחרי הכרזת המלחמה שלה על הדיקטטורה הגדולה בעולם, נתח השוק שלה שם צונח במהירות. גוגל, שבעבר החזיקה במקום השני בתחום החיפוש אחרי באידו - חברה סינית עם קשרים להנהגת המפלגה - התדרדרה למקום הרביעי בתחום החיפוש ולמקום השישי בתחום המפות. וזה בסדר: כישלון בסין, המדינה וחומת האש הגדולה, אומר רק דברים טובים על חברה מערבית.
5. הסיפור סביב קים דוטקום והדומיין me.ga מקבל תפנית משונה: אתמול דיווחנו שממשלת גבון הודיעה שהיא לא תאפשר לדוטקום להשתמש בדומיין. היום התגלה כי קבוצה של האקרים השתלטה על הדומיין ועומדת למכור אותו לתאגידי התוכן האמריקאיים. הקבוצה - שקוראת לעצמה אומגה - הצהירה שהיא-היא הפיראטית האמיתית ושדוטקום הוא מגה-לומן. זה ודאי נכון, אבל מה לעזאזל קורה פה?
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
