דו"ח טכנולוגי: צה"ל פורץ גבולות בטוויטר
ציוץ הכרזת המלחמה הראשון, שופטים בריטים מגדירים ניתוק מהרשת כעונש לא סביר, סופר שאפל גונבת את תכניו מתעמת איתה, ואובמה חותם על צו אבטחת רשת
אל הריטוויט, בדילוגים
סבב הלחימה החדש בעזה מזכיר את 187 הסבבים הקודמים שם, אבל לפחות בתחום אחד, זה של לוחמת המידע, צה"ל רשם הישג נדיר.
כוחותינו המזוינים פרסמו הכרזת מלחמה בטוויטר על עזה, באנגלית, הרבה לפני שהם פרסמו את המידע בכלי התקשורת הרגילים. בתקשורת הבינלאומית מיהרו לדווח על כך כהכרזת המלחמה הראשונה בהיסטוריה של טוויטר.
בני גנץ מסייר בזמן שלוחמיו שולטים ביד רמה על טוויטר צילום: דובר צה"ל
העולם הביט, משתאה. ב-AllThingsD ציינו בהתפעלות את העובדה שלוחמי הניו-מדיה של צה"ל שולטים בחומר ואפילו יודעים לעשות שימוש נכון בהאשתג. עם זאת, העובדה שצה"ל מיהר לפרסם את סרטון שבו אחמד ג'עברי עלה בסערה השמיימה גררה הרמת גבות קולקטיבית. גם המודעה עם תמונתו של ג'בערי והכיתוב "חוסל" התקבלה בחוסר נוחות מסוים בחלק מהמדינות שזוכרות שתרבות כוללת התרחקות ציבורית מהרג בפומבי.
ותוך כמה שעות, הכל הסתבך. כוחותינו פרסמו הודעה, שבה הם ממליצים לכל פעיל חמאס, תהיה דרגתו אשר תהיה, שלא להראות את פרצופו מעל פני האדמה בימים הקרובים. הזרוע הצבאית של החמאס, גדודי עז א דין אל קסאם, שלא מסכימה למגעים ישירים עם ישראל, ענתה הפעם ישירות לדובר צה"ל: "ידינו המבורכות ישיגו את מנהיגיכם בכל מקום שבו יהיו."
לאנשים שלא חיים כאן זה נראה כמו ההתלהמות המקובלת בין חברי כנופיות שונות. דובר צה"ל לא הועיל לעצמו, בלשון המעטה, כשהשתתף אקטיבית בהאשתג #hamasbumperstickers, כשנציגיו חושבים משום מה שהודעות בנוסח "יריתי עשר רקטות וכל מה שקיבלתי זה את החולצה הזו" עוזרות לבניית התדמית של ישראל. זה גרף לא מעט תשואות בקרב מי שכבר תומך בישראל, אבל ההשפעה על אנשים אחרים שנויה במחלוקת.
ב-AllThingsD העלו שאלה לא נוחה: תנאי השימוש של טוויטר אוסרים על משתמשים לאיים זה על זה. זה בדיוק מה שדובר צה"ל עשה, ומה שעשה אחר כך החמאס. גם סרטון החיסול של ג'בארי נראה כעובר על תנאי השימוש של יוטיוב. האם טוויטר ופייסבוק יחסמו את החשבונות? עד כה, לא ניתן היה להשיג את תגובת דוברי טוויטר. בפייסבוק כבר אמרו שהם לא מתכוונים לעשות כלום.
עונש בלתי סביר
שני שופטים בריטים התקרבו מאד להגדרת הזכות לשימוש באינטרנט כזכות יסוד: הם פסלו גזר דין שאסר על עבריין מין להשתמש ברשת. העבריין, אחד פיליפ מייקל ג'קסון – עם שם כזה, איזה סיכוי היה לו? – הורשע בכך שצילם בחשאי בת 14 מתקלחת. הוא כנראה לא חכם במיוחד: הוא הטמין את הסלולר שלו בתוך בקבוק שמפו, והקטינה הבחינה באור שבוקע ממנו. ברגע שהטלפון היה בידי המשטרה, כמובן, הזיהוי שלו היה מיידי.
גזר הדין של ג'קסון אסר עליו להחזיק מחשב או לצלם אנשים, כמו גם לבוא במגע עם ילדים, וקבע שלמשטרה מותר לפשוט על הבית שלו מתי שבא לה. הצו הזה היה אמור, לדברי השופט, לחול עד יום מותו של ג'קסון. הלז ערער. לטענתו, גזר דין כזה הוא לא ראוי ולא מעשי בעידן המודרני. השופטים הסכימו, כשהם קובעים שזו הגבלה בלתי סבירה ושלכל אדם יש זכות להחזיק מחשב בביתו.
כדי לשמור על מידה של איזון בפרשה, השופטים קבעו כי ג'קסון יעביר את היסטוריית השימוש והגלישה שלו למשטרה בכל זמן שתרצה בכך. בהתחשב בכך שפדופיליה היא רצידיביסטית, כלומר עם אחוזים גבוהים מאד של פשיעה חוזרת – לא מפתיע, בהתחשב בכך שמדובר במחלה – סביר שהיסטוריית הגלישה של ג'קסון כבר תקבור אותו.
אפל: עושקים אחרת
לאפל יש היסטוריה בעייתית עם ספרים. היא מתחילה בכך שסטיב ג'ובס אמר, עם צאת הקינדל, ש"אף אחד כבר לא קורא," כנראה מתוך השלכה מעצמו. כשנתיים לאחר מכן, הוא ניסה לחבל בזכויותיהם של הקוראים וקשר עם המו"לים הגדולים להעלות את מחירי הספרים הדיגיטליים.
במקביל, אפל מאפשרת העלאה של ספרים דיגיטליים לחנות שלה בלי לבדוק יותר מדי מי אחראי עליהם. שורה של סופרים סינים כבר תבעו אותה על כך שהיא מוכרת ספרים שלהם מבלי לשלם להם תמלוגים. אפל היא החברה הרווחית בעולם, והיא לא הגיעה למעמד הזה בגלל שהיא הקפידה יותר מדי על זכויותיהם של אחרים.
ספרים. לידיעת אפל, יש אנשים שכותבים אותם צילום: Nacasa & Partners Inc. הנה, למשל, המקרה של סופר טייוואני בשם גידנס קו שהתפרסם תחת שם העט ג'יובאדאו. הוא כתב כמה עשרות ספרים תחת שם העט הזה, והופתע לגלות שאפל מוכרת אותם באייטיונז, כי הוא לא נתן לכך את הסכמתו מעולם לא קיבל עליהם תמלוגים. אתם זוכרים, אפל אמורה רק לקבל 30% ממכשיר הספר. הוא פנה לאפל מספר פעמים, כשזו מתחמקת מלהסיר אותם בטענה שהיא לא יודעת מי הסופר האמיתי.
אז קו גרר את עצמו למטה של אפל בהונג קונג, והבהיר לאנשים שם שהוא-הוא הסופר שמאחורי הספרים שלו. בחברה התעקשו שהוא ישלח להם תלונה כתובה, והוא עשה את זה במשרדים, כשהעוזר שלו מצלם את הכל בווידאו. בהקלטה, נתפס אחד העובדים של אפל כשהוא מכנה את קו "אידיוט." ואם זה לא היה מספיק, אז באפל לא קיבלו בהבנה את הצילום, דרשו שקו ימחק את הסרטון, וזימנו את המשטרה. המשטרה הסינית, יש לציין ובאופן מפתיע, דווקא לא ראתה שום דבר לא חוקי, אבל עדיין ליוותה את קו החוצה מהבניין – מבלי למחוק את ההקלטה.
יש לקוות שכשזה יגיע לבית המשפט, קו יקבל פיצויים מוגזמים בעליל. לאפל יש את הכסף.
לא רציתם חוק? קבלו צו
הרפובליקנים ניצלו את העובדה שהם מהווים מיעוט בסנאט כדי למנוע העברת חוק להגנה על הרשת בארה"ב. הסנאט דורש הסכמה של 60 חברים מתוך 100 על מנת לעבור מדיון בהצעת חוק להצבעה, ולרפובליקנים היו 41 קולות, מספיק כדי למנוע זאת. התואנה שלהם היתה שהחוק הוא "רגולציה של הרשת על ידי הממשלה."
אז מאחר והצעת החוק נפלה, ההנחה הרווחת היא שאובמה ישתמש בסמכותו להוציא צווים נשיאותיים כדי ליישם חלק מהסעיפים. זו לא תהיה הפעם הראשונה: אמש (ד') נחשפה העובדה שצו סודי של אובמה, שנכתב באוקטובר, אישר לכוחות המזוינים של ארה"ב לצאת למתקפת נגד בתחום הסייבר.
הפקודה החדשה, שתוכנה עדיין לא לגמרי ברור, מגיעה אחרי שנים של חוסר החלטיות של הממשל האמריקאי בנושא הסייבר. לא ברור אם ואיך היא מתייחסת לבעיה הקלאסית של הלוחמה הדיגיטלית: חוסר היכולת לומר בוודאות מי עומד מאחורי כל התקפה.
קצרצרים
1. עוד אנליסט עלה על מה שהטור הזה טוען כבר ממזמן: הוא קובע שלנובו ואסוס חדשניות הרבה יותר מאפל, לפחות בכל מה שקשור למחשבים ניידים. עם זאת, ולמרות שהמחשבים שלהן טובים יותר וזולים יותר, אפל צפויה למכור יותר מהן. ככה זה כשיש לך שדה עיוות מציאות מובנה. למרבה השמחה, עם שליחתו של סטיב ג'ובס לשדות הציד הנצחיים, השדה הזה מתחיל להתפוגג.
2. אחחח, עוד אפל: פעם היא גרמה למכשירים שלה להתלקח ספונטנית כדי להזכיר לבעלים שלהם שמשך הקיום המתוכנן שלהם – שנה – פקע, והגיע הזמן לרכוש גרוטאה חדשה. עכשיו היא מספקת ללקוחות שלה תוכנה דפוקה. באג בגרסה החדשה של iOS גורם למכשירים להוריד שירים ופודקאסטים למכשיר מספר פעמים במקום פעם אחת, מה שגורם למשתמשים לחרוג מחבילת הגלישה שלהם. אפל, כמובן, עוד לא הגיבה. למה, היא חייבת לכם משהו? עכשיו נסו לחשוב איך היתה התקשורת הטכנולוגית מתייחסת לבאג כזה אם הוא היה קורה במכשירי ווינדוז פון, למשל.
3. עונת הקניות – שהיתה ידועה פעם בשם עונת החגים האמריקאית – עומדת להדחף לגרון שלנו, אבל הפעם יש לצרכנים כלי מעניין: הם יכולים להשוות את המבצעים של השנה עם המבצעים של השנה החולפת. הממצאים מרשימים: כ-90% מהמוצרים שמופיעים במבצעי יום שישי השחור של השנה כבר הופיעו ביום שישי השחור הקודם. יתר על כן, המחיר החציוני שלהם עלה בכמה מהחנויות הפופולריות, כמו בסט ביי ו-וולמארט. כנראה שיש פה איזשהו לקח למשתמשים תאבי עסקאות.
4. פעם, אפשר היה לסמוך על ההגינות הבסיסית של אנשים ולצפות שהם לא ישתמשו בסלולר במהלך סרט ויפריעו לשאר הצופים. זה היה, כמובן, בעידן האבירים הארתוריאני. מאז המוסר הציבורי הושחת, וכדי להחזיר חלקים ממנו על כנו, חברת בתי קולנוע אמריקאית פונה לאמצעי היחיד שעובד עם האדם המודרני – שוחד. היא מצפה שתתקין אפליקציה על הגרוטאה הסלולרית שלך, ושתודיע לה מתי אתה נכנס לסרט. האפליקציה תעקוב אחריך במהלך הסרט, ואם היא תגלה שלא השתמשת בגרוטאה שלך במהלכו, תקבל בונוס. עכשיו, אם זה רק היה עובד אחרת – למשל, אם היית מקבל הלם חשמלי אם היית עושה בטלפון שימוש – יכול להיות שהיתה כאן סיבה לחגיגה.
שששש, אסור לדבר, אחרת לא תקבלו בונוס
5. ונסיים בנימה אופטימית. רֵמי אורבנו בן השבע רצה חתול. אבא שלו לא רצה. רמי נדנד. אבא התרצה, ואמר שאם רמי יוכל לארגן אלף לייקים לרעיון הזה, יהיה חתול. עם קצת עזרה מאמא, רמי יצא לקמפיין פייסבוק ותוך 24 שעות קיבל לא אלף לייקים, אלא 118,000 מהם. כמו גם 107,000 שיתופים. פייסבוק, ילדים וחתולים: השילוב המנצח. התוצאה: יש חתול. תמונה של החתול (שנראה לא מאושר במיוחד) ושל רמי, באינסטגרם כמובן.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
